יגל יעקב קלב

אפתח לכם פתח כפתחו של אולם) על איביך שהם יצה"ר ונוגדא דיליה אז ונתנו ה' אלהיך בידך ר"ל שהקב"ה מסייעך ונתנו בידיך כאלו הם אחד ושבית שביו ר"ל כל מה שלקחו הקלי' ניצוצות קדושה ע"י החטא תחזור ותלקח אותה מהם כמ"ש בזוה"ק בפ' זו זכאין אינון מריהון דתיובתא דכלא תייבין לאתרייהו

או יאמר למלחמה רומזת למלחמתה של תורה שמבטלת כח יצה"ר כמ"ש ז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית למדרת אם אבן הוא נמוח וכו' וז"ש כי תצא למלחמה על איביך ר"ל כי תצא למלחמה של תורה כדי לבטל יצה"ר ונוגדא דיליה, אז ונתנו ה' אלהיך בידך ר"ל שתוכל לו וכמ"ש ז"ל אם אבן הוא נמות וכו' ולא די בזה שנשתכרתה לבטל יצה"ר אלא ושבית שביו ר"ל שתמשוך ממנו ניצוצות קדושה כמ"ש הרב ז"ל [ע"ח שמ"ט פ"ה] כי ע"י התורה והמצות מתבררים ניצוצות קדושה מתוך הקלי'

וראית בשביה אשת יפת תאר וכו' ארז"ל [קדושין כ"א ע"ב] לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות ע"כ, וי"ל כיון דהנכרית אסורה מהו לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר א"כ כל האיסורים נתיר מפני יצה"ר, ועוד מהו אומרם מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות וכי מהיכן בא להם השחיטה כיון דעודנה נכרית, ובשלמא לפי פי' רש"י ז"ל דאינו בא עליה במלחמה אלא לאחר שתתגייר ניחא הא דאמר לא דברי תורה וכו' וכן הא דקרי לה בשר תמותות שחוטא מפני שמתגיירת בעל כרחה ואינה גיורת גמורה כמ"ש התוס' לפי' רש"י אבל לפי' התוספות ודעמייהו דבא עליה במלחמה בעודה נכרית קשה, ונלע"ד בס"ד פי' דברי רז"ל אע"ג דגזירת הכתוב היא ע"פ מ"ש רז"ל שח בין תפילה לתפילה חוזר עליה מעורכי המלחמה ואם כן צריך שיהיו כולם צדיקים ובודאי לא יבא על אשת יפת תאר במלחמה עד אחר אשר יפייס אותה שתתרצה להתגייר ולקבל עליה עול מלכות שמים כי איך יבא עליה והיא בסט"א של ע"ז אבל אם נתרצתה להתגייר וקבלה עליה עול מ"ש אינה חסירה כ"א טבילה של גרות וז"ש לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ר"ל לא דברה גזירת תורה להתיר אלא מה שהוא כנגד יצה"ר שאינו יכול להתאפק עד שיביאנה אל ביתו ויטבלנה אבל מה שהוא יכול לעשות באותה שעה שידבר על לבה לקבל עול מ"ש צריך לעשות וז"ש נמי מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות קרי לה בשר תמותות לפי שעדיין לא טבלה וקרי לה שחוטות ע"ש יצה"ר שלה שנשחט ר"ל שנמשך אחר מלכות שמיסו' תכלית כוונת רז"ל הוא רק לפרש מה שהתירה, גזירת הכתוב שנגד יצה"ר ולא יותר אבל עיקר הטעם שהתיר ביפת תואר הוא גזירת הכתוב ולא תוכל ללמוד ממנו למקום אחר

לא יהיה כלי גבר על אשה וכו' יש רמז בזה אל מ"ש הרב ז"ל [בשער הגלגולים הקדמה ט'] כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה לסיבת איזה עון כגון משכב זכור וכיוצא בו, וז"ש לא יהיה כלי גבר על אשה ר"ל לא יהיה נשמת גבר בגוף אשה ע"י שלא ילבש גבר שמלת אשה ר"ל שלא יעשה עצמו כמו אשה למשכב זכור שזה גורם לזה אם לבש גבר שמלת אשה דהיינו שעשה משכב זכור יהיה כלי גבר שהיא נשמתו על אשה בגוף האשה ע"י גילגול

שלח תשלח את האם ואת הבנים וכו' ידוע דכל את הוא לרבות, וז"ש את