יגל יעקב קכט

אכול מפרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' והבאת שלום בין אדם לחבירו וכו'

או יאמר במה שידוע שהקב"ה ברא יצה"ט וברא יצה"ר, כדי להיפרע מן הרשעים שלא הגבירו יצה"ט על יצה"ר ולתת שכר לצדיקים שהגבירו יצה"ט על יצה"ר כי אם לא היה יצה"ר לא היה שכר ועונש, אלא ע"י שברא הקב"ה יצה"ר והם מתגברין עליו להכניעו על ידי עצת יצה"ט זוכין לחיי עוה"ב, וז"ש צדק צדק תרדוף ר"ל תשיג לעשות שני צדק שגם יצה"ר תעשהו צדק ע"י שתגביר עליו יצה"ט, למען תחיה בעוה"ז וירשת את הארץ וכו' לעת"ל

או יאמר הא דאמר צדק צדק תרדוף ולא אמר תלך לרמוז אל מ"ש רז"ל [בבא בתרא פ"ב] ההוא גברא דשמעא לדביתהו דקא אמרה לברתא אמאי לא צניעת באיסורא, הך איתתא עשרה בני אית לה, ולית לי מאבוך אלא חד, כי שכיב אמר כל נכסי לחד ברא, ולא ידע להי מינייהו פקיד אתו לקמיה דרבי בנאה אמר להו זילו חבוטו קיברא דאבוכו עד דקאי ומגלי לכו להי מנייכו שבקת, אזלו כולהו ההוא דבריה הוה לא אזל אמר להו כולהו נכסי להאי, אזלו אכלו קורצא בי מלכא אמרי איכא גברא חד ביהודאי דקא' מפיק ממונא דאינשי בלא סהדי ובלא מידי אתיוה חבשוה אזלא דביתהו אמרה להו לבי מלכא עבדא חד הוה לי פסקוה לרישיה ופשטוה למשכיה ואכלו בשריה וקא מלו ביה מיא ומשקו ביה לחבריה ולא קא יהבי לי דמיה ולא אגריה, לא ידעי מאי קא אמרה להו, אמרי ניתי לחכימא דיהודאי ולימא קריו לרבי בנאה אמר להו זרוקנא [פי' רש"י נאד, וכך אמרה תיש היה לי וגזלוהו ממני ושחטוהו ואכלו הבשר ומן העור עשו חמת ושואבין בו מים ושותין בו עכ"ל] אמרה לכו אמרי הואיל וחכים כולי האי ליתיב אבבא ונידון דינא, עכ"ל הגמ' וז"ש צדק צדק תרדף ר"ל תרדף לעשות חכמות כדי שתשפוט בצדק, למען תחיה בעוה"ז כמו שאירע לרבי בנאה שגידלתו המלכות והושיבוהו לדיין, וירשת את הארץ לעת"ל

לא תטע לך אשרה וכו' הא דאמר לשון יחיד נראה דבא לרמוז אל התפלה שכל אחד מתפלל לעצמו ואמרו ז"ל תפילות כנגד תמידין תקנום וא"כ כמו שהמחשבה פוסלת בקדשים כך צריך ליזהר בתפילה שלא לחשוב בה מחשבות אחרות וכ"ש שלא לחשוב מחשבה זרה אשר לא כדת דהוי מערב רע בטוב ר"ל וז"ש לא תטע לך אשרה כל עץ ר"ל לא תחשוב מחשבות זרות שהם כמו אשרה. אצל מזבח ה' ר"ל אצל מה שמקריבין אל מזבח ה' שהם התפילות שכנגד התמיד אשר תעשה לך שאתה מתפלל

כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וכו' ואמרת אשימה עלי מלך וכו' אמרו בספרי [הובא בילקוט פ' זו] כי תבא אל הארץ, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ, אשר ה' נתן לך בזכותך עכ"ל והקשו המפרשים ז"ל דאיך קאמר עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ, והלא מצות העמדת מלך הוא אחר שיכנסו לארץ וירשו אותה וישבו בה כמש"ה וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך וכן אמרו בסנהדרין ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה וכו' ועוד הקשו איך קאמר אשר ה' אלהיך נותן לך בזכותך והלא אמר הכתוב לא בצדקתך וביושר לבבך וכו' כי ברשעת הגוים האלה