יגל יעקב קכז

את הכלים ואח"כ פנו את מטתו שמובטח לכם כל זמן שאני בבית אין הבית נופל, פנו את הכלים ואח"כ פנו את מטתו ונפל הבית, אמרו לו תלמידיו רבי מאחר שצדיק גמיר אתה למה עלתה לך כך אמר להם בני אני גרמתי לעצמי, שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משאוי שלשה חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרק מן החמור לא הספקתי לפרק מן החמור עד שיצתה נשמתו הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי עיני שלא חסו על עיניך יסומו ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו רגלי שלא חסו על רגליך יתקטעו ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי יתמלא שחין, אמרו לו אוי לנו שראינוך בכך אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני בכך עכ"ל הגמ' וז"ש נתון תתן לו ר"ל תיכף ומיד דהכפל מורה על הזירוז, ולא ירע לבבך בתתך לו ר"ל שיגרום לך רוע לב ח"ו כמו שאירע לנחום איש גם זו אלא כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' וכו'

פתח תפתח כפל המילות נלע"ד בס"ד לפי שיש ב' מיני צדקה אחת לעניים ואחד לעשרים שירדו מנכסיהם, או להחזיק בידי ת"ח וידוע דהעני אם נותן לו מתנה מועטת לא איכפת ליה, וכן אם נותן לו לפני בני אדם, או בינו לבין האיש הנותן לא איכפת ליה, דמלומד הוא בכך אבל אם נותן לעשירים שירדו נכסיהם, או להחזיק בידי ת"ח, צריך ליתן כפי הראוי להם, וגם צריך ליתן להם בצנעה, וז"ש פתח סתם לרמוז על מה שהוא נותן לעני המחזר על הפתחים דלא איכפת ליה אם מתנה מרובה ואם מועטת וכן אם נותן לו בצנעה או בפרהסיא, תפתח את ידך לרמוז על עני בן טובים שצריך ליתן לו מתנה מרובה בפתיחת יד, וגם בצנעה שאין יודע בה כ"א ידך. וז"ש ג"כ תפתח את ידיך דידוע את הוא לרבות, ידך הוא מיעוט, את לרבות מתנה מרובה ידך למעט שלא יתן לפני אחרים, וז"ש ג"כ לאחיך לענייך לומר שיש שני מיני צדקות אחד לאחיך שהיה עשיר כמותך ואחד לענייך

או יאמר במ"ש המפרשים ז"ל דכדי שלא תהיה הצדקה עם אדם שאינו הגון זאת העצה היעוצה שיתן צדקה להרבה עניים כי בין כולם יהיה ודאי הגון, וז"ש פתח תפתח ר"ל פתיחות הרבה לאחיך לענייך ולאבינך כי בין כולם יהיה ודאי הגון

או יאמר כמ"ש החיד"א בדבש לפי מע' הצדי' או' א' מי שקבל לעשות צדקה וחסד משפיעין עליו מלמעלה ע"י השכינה אדני שמנהגת העולם שנאמר אדנ' מעון אתה היית לנו בדור ודור, וז"ש פתוח תפתח את ידך וכו' לומר יש לך פתיחה אם תפתח את ידך לאחיך וכו' והוא פתיחת השפע מלמעלה ע"י השכינה

או יאמר במ"ש בס' הליקוטם שצריך לכוין מי שנותן צדקה ליחד שם הויה ב"ה. בזה האופן כי הפרוטה שנותן לעני היא בסוד יוד של הויה וחמש אצבעת הנותן הרי ה' של הויה, וקנה ידו סוד הואו של הויה וחמש אצבעות העני של מקבל הרי ה' אחרונה של הויה עכ"ל וז"ש פתח תפתח ר"ל שתי פתיחות ידך ויד אחיך כדי ליחד שם הוי"ה ברוך הוא

כי יברכך ה' אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח, יש לרמוז בזה מ"ש רז"ל בפ' בתרא דכתובות ערידה חטה שתהיה כשני כליות של שור שנאמר עם חלב כליות חטה וז"ש בכל תבואתך, כי תיבת בכל ר"ת ב' כליות