יגל יעקב קכה

וירשתם חלוק אותה לשנים תהיה וירש תם שהוא יעקב כמש"ה ויעקב איש תם גוים גדולים ועצמים מכם זה עש שנקרא גדול שנאמר ויקרא את עשו בנו הגדול וכמש"ה וירשו בית יעקב את מורשיהם ונאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו וה תה לה' המלוכה בב"א

פ ראה

ראה אנכי נותן וכו' י"ל דלמה אמר תיבת ראה דנראה שהיא שפת יתר, והיה די לומר אנכי נותן לפניכם היום וכ ועוד מה יש לראות דאמר ראה ונראה דהנה ידוע דאין אדם מתפעל מדברים שהוא שומע כמו שהוא רואה בעיניו, וכמש"ה טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו, וכי אין אדם יודע שזהו סוף כל האדם ולמה צריך ללכת עד שידע אלא אינו דומה לרואה בעיניו שהוא מתפעל ביותר, לזה אמר ראה אנכי וכו' לומר שתצייר בדעתך תמיד כאלו אתה רואה בעיניך את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו שעי"ז תתפעל ביותר שתתרחק מן הקללה ותתקרב אל הברכה

או יאמר כי הנה ידוע בשעה שבא יצה"ר על האדם להחטיאו ומתחזק עליו באותה שעה אינו בא לדעתו כי ה' ית' צוה לו שלא יחטא, כמ"ש ז"ל אין אדם חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות, אבל אם באותה שעה היה מצוייר לפניו כי ה' ית' צוה לו שלא יחטא ודאי הה מתירא מה' ולא היה חוטא וכמ"ש ז"ל מעשה בתלמוד אחד ששמע שיש נה בכרכי הים וכו' וראה הציציות ות שנדמו לו כד' עדים ופירש, וז"ש ראה אנכי וכו' ר"ל שתמיד תצייר לנגד עיניך שאנכי הוא שנותן לכם רום ברכה וקללה שיש בידי כח להעניש ולשלם שכר כדי שלא יתחזק יצה"ר עליך להחטיאך, וכמש"ה שויתי ה' לנגדי תמיד, כי ממיני בל אמוט, ור"ל ע"י ששויתי ה' לנגדי תמיד שאצייר תמיד שה' ית' רואני בכל אשר אני עושה אשר יש כח בידו להעניש עי"ז כי במיני בל אמוט ר"ל כי יתגבר בי יצהט"ו שהוא בימיני ולא אמוט לחטוא

את הברכה אשר תשמעו וכו' י"ל דלמה לא אמר את הברכה אשר תעשו וכו' דהעיקר הוא עשיית המצות, ונראה ע"פ מ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא וכתב החיד"א בדבש לפי מע' המם או' י"ד בשם מהרש"ר אמנם בשכר השמיעה שאדם שומע ד"ת נותנים לו שכר בעוה"ז עכ"ל וי"ש את הברכה אשר תשמעו וכו' ר"ל הברכה שאתה לוקח בעוה"ז אשר תשמעו וכו' ר"ל בשכר השמיעה שאתה שומע דיני מצות ה'

את הברכה א"ר תשמעו וכו' והקללה אם לא תשמעו וכו' י"ל דלמה לא אמר בתחלה את הברכה אם תשמעו כאשר אמר לבסוף והקללה אם לא תשמעו, ונלע"ד בס"ד במ"ש ז"ל דמחשבה טובה אם האדם מחשב לעשות מצות ומעשים טובים הקב"ה מצרפה למעשה, אבל מחשבה רעה אם אדם חשב לעשות עבירה אינו מצרפה למעשה עד שיעשה אותה בפועל כמש"ה און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני וכו' וידוע דתיבת אם היא מורה על התנאי כמו אם יעברו בני גד