יגל יעקב קכג

באה לך מחשבה של מצוה זה תשמור אותה בלבך עד שתעתה אותה ועי"ז תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וכו'

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון וכו' י"ל דלמה בתחלה אמר אשר אנכי מצוך לשון יחיד ואח"כ אמר תשמרין לעשות לשון רבים, ונראה במ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא וכתב החיד"א בדבש לפי מ"ע המם או' י"ג משם מהרש"א כשרבים עושים מצוה יש להם שכר גם בעוה"ז וז"ש כל המצוה אשר אנכי מצוך היום ר"ל אעפ"י שהמצות כל יחיד ויחיד הוא מצוה בה, תשמרון לעשות ר"ל תתחברו יחד ותעשו אותה, למען תחיון ורביתם וכו' ר"ל כדי שתקחו שכר גם בעוה"ז

ואכלת ושבעת וברכת את וכו' ידוע דכל את הוא לרבות וכאן בא לרבות ברכה ראשונה ושאר ברכות הנהנין, וכתב בסהלק"ו וז"ל כי כל מה שברא הקב"ה מדומם וצומח וחי בלתי מדבר ותו מדבר הכל נתקלקלו בחטא אדה"ד ובסוד הקרבן נתקן הכל בעל חי וצומח ודומם, כי הצומח נתקן בשמן וסולת והדומם במלח, ואדם ובהמה בסוד אדם כי יקריב מכם מן הבהמה ובגלות אחר חרבן כי אין מקדש ומזבח לכפר על כל עונותינו יוקח תמורתו השלחן הנקרא מזבח ונתקן הכל במאכל שאוכל האדם על השלחן ומברך עליו ולזה צריך ג"כ מלח על השלחן שהוא הדומם למתקו בלחם בהמוציא ונמתקין ג' גבורות בג' חסדים של לח"ם ומל"ח עולים ששה הויו"ת ג' דגבורות וג' דחסדים וכו' ובחטא אדם שעירב טוב ברע נתערבו ישראל בערב רב ונתקלקל הכל שהם הנבראים דומם וצומח וחי בלתי מדבר ואדם, וכולן צריכין תיקון כדי לברור אוכל מתוך פסולת ואפי' ישראל ע"י גלגולים שמתגלגלים בעונות בדומם וצומח וב"ח וג"כ יש מי שנתקן בסוד הקרבן בזמן ב"ה קיים אבל עכשיו בעונותינו נתקן ע"י אכילת הצומח וחי ודומם ע"י ברכת הנהנין ודברי תורה בשולחן הנק' ג"כ מזבח יתקנו ויובררו וכו' כי יש שעה שהאדם אוכל א' מאלו המינים או חי או צומח או דומם כגון גוש עפר קטן הנאכל ע"י פרי או זולתו ויוכל להיות שם מגולגל או אביו או שארו הקרוב אליו ובברכה של ברכת הנהנין ובכונה שאוכל זה הפרי יעלהו במדרגת חי מדבר וז"ש או דודו או בן דודו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל ויוכל להשיבו אל אביו שבשמים ואם לאו ח"ו יעכבהו בלי גאלה כשלא יברך ברכת הנהנין, או יהיה מצד רוחניות הקדושה שיש באותו המין ונתקלקל בזמן חטא אדה"ר ונתערב טוב ברע, ובהיות שזה האוכלו אינו מברך עליו בודאי כל אוכליו של אותו הפרי יאשמו כי רעה תבא אליהם מצד הרע שיש בו וגרם רעה לעצמו בהיות כי אותו הפרי או אותו העץ היה מובלע בו רוחניות קדושה וכו' וגרם זה שיהיה בו כל דעתו בלי בירור כלל עכ"ל וז"ש השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך לבלתי שמר מצותיו וכו' אחר ואכלת ושבעת וברכת וכו' לומר דאם אינו מברך ברהמ"ז וברכת הנהנין גורם שישכח את ה' לבלתי שמר מצותיו, שאותו הרע שלא נברר מחטיאו ר"ל

חייב לפנות גופו ולבדוק קודם כל אכילה ומי שאינו עושה כן פוגם פגם גדול, כי אח"כ אף אם יכוין באכילתו לברר ניצוצין, יהיה א"א לו שהרי עדיין לא הוציא מגופו פסולת בירורי הראשונים, זוהר פ' תרומה דקנ"ד הרמ"ז