יגל יעקב קכ

אתכם חקים ומשפטים וכו'

או יאמר במ"ש הרב ז"ל (בשער המצות בפ' זו) כי עיקר כוונת האדם בהיות בתורה הוא שיכוין לקשור את נפשו ליחדה ולדבקה עם שורשה למעלה ע"י עסק התורה ויכוין שע"י כן נשלם אילן ואדם העליון הקדוש ונתקן, כי כל תכלית בריאת האדם ועסקו בתורה אינו אלא כדי לתקן ולהשלים אילן ואדם העליון בהיות נפשותיהם נתקנים ונחזרות להכלל שם בו, וזה יועיל מאד להשגת רוה"ק ע"י עסק התורה בזאת הכונה עכ"ל וז"ש ראה שהיא אותיות האר לומר שהארה נתוסף לי כשלמדתי אתכם חקים ומשפטים, והטעם כאשר צוני ה' אלהי ר"ל שכונתי לקשר את נפשי ולהדביקה עם שורשה למעלה ע"י עסק התורה כדי לתקן ולהשלים אילן ואדם העליון כאשר צוני ה' אלהי

וזה סדר הלימוד שכתב הרב ז"ל שם ללמוד בכל יום בקביעות, בסוד קבעת עתים לתורה והאר"י ז"ל היה קורא הקריאה הזאת בציצית ותפילין, תחלה יקרא מקרא ואח"כ נביאים ואח"כ כתובים ואח"כ משנה ואח"כ תלמוד ואח"כ קבלה והרי זה דרך כלל. וזהו פרטן תחלה יקרא בתורה בפ' השבוע ההוא ביום א' יקרא ששה פסוקים ראשונים וביום ב' יקרא ד' שאחריהם וביום ג' ה' וביום ד' ו' וביום ה' ה' וכללות כולם הם כ"ו פסוקים והמקרא יקרא כל פסוק שנים מקרא וא' תרגום ונביאים וכתובים יקרא פ"א מקרא ופ"א תרגום, ואם לא קרא המקרא ביום א' יש לה תשלומין ביום שני שיקרא ושני הקריאות, אבל אין זה מועיל רק לצורך היום השני שצריך שיקרא קריאת יום שלפניו שדלג ואח"כ יקרא קריאת היום ההוא אך לצורך יום א' שלא קרא בו אין לו תיקון כלל ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון וכו' ובלילי ששי אחר חצות יקרא כ"ו פסוקים אחרים שלאחרי כ"ו פסוקים שקרא בחמשה ימים של השבוע, ואם לא יוכל לקום בחצות יקרא הכ"ו פסוקים קודם שישן, וביום הששי יקרא כל הפרשה כולה מתחלתה ועד סופה שמו"ת ובערב ש"ת אעפ"י שאינו יום ערב שבת תקרא פ' וזאת הברכה שמו"ת, ובכל ערב שבת אחר שיסיים הפ' שמו"ת תכפול פסוק אחרון של הפ' מקרא ולא תרגום, והמקרא צריך לקרותו בטעמים, אבל התרגום א"צ לקרותו בטעמים שאין טעמים אלא במקרא לשון הקודש שלא כאותם הנוהגים לקורת בטעמים, וביום השבת א"צ לקרות הפרשה רק לשומעה כולה מהש"ץ הקורא בס"ת, אבל ההפטרה של יום השבת תקראנה אתה ולא תסמוך על המפטיר זולתי אל הברכות שמברך לפניה ולאחריה שצריך שתכוין אזניך לשומעם ולענות אחריהם אמן עכ"ל בקיצור, ועיין בביאור הנדפס בסוף שה"מ שכתב שהכ"ו פסוקים של ליל ששי לא יקרא כ"א פ"א מקרא בלא תרגום יעו"ש הטעם וכן נוהגים, דלא כמ"ש המחבר בקו"א סי' קנ"ו או' ד'

ומי גוי גדול וכו' חקים ומשפטים צדיקים, נלע"ד בס"ד הטעם מפני שהתורה יש בה פרד"ס ופעמים שאין אדם יכול למצא טעם ע"פ הפשט יכול למצא ע"פ הרמז או ע"פ הדרש וכו' ועי"ז יהי' דברי התורה הגונים ומקובלים

ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים הא דנקט ג' כוונות מצוה חקים ומשפטים מפני שיש במצות ג' מינים יש מצוה שמתן שכרה בצדה כמו כבוד אב ואם ושלוח הקן, ויש מצוה שאין מפורש מתן שכרה בצדה