יגל יעקב יב

ויתאיו המלך יפיך ליפותיך בעולם. ור"ל כמ"ש הרב ז"ל כי הנשמה הטהורה הקב"ה עוזר אותה ומתכשרת במעשיה כמרגלית המתרחצת ומראה זכותה לעיני כל

ויאמר ה' אל אברם. אברם רומז אל הישמה כמ"ש ביוה"ק במדרש הנעלם וז"ש ויאמר ה' אל אברם היא הנשמה אב רם חלק אלוה ממעל, לך לך מארצך התרחק לך מעניני הארץ החומרי שלך שהם הקנאה והתאוה וכבוד. שמוצאים את האדם מן העולם וממולדתך ממעשה הילדות שנם השחוק וקלות ראש והליצנות והתענוגים שמביאים את האדם לידי עבירה. ומבית אביך זה יצה"ר שהוא נולד עמו כמש"ה לפתח חטאת רובץ וכיון שנולד עמו הוו"ל כאחד מבית אביו שרגיל עמו וא"כ צריך להתרחק ממנו בתכלית שלא יבא להחטיאו. אל הארץ אשר אראך ר"ל אלא כל מגמתך תהיה אל ארץ החיים גן עדן אלהים כיצד תזכה לה והאיך תוכל ליכנס בתוכה. ואם אתה עושה כן אז תזכה בעוה"ז ובעוה"ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך בעוה"ז והיה ברכה לעוה"ב שמקבל רוב טובה כמש"ה מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכו'

ואעשך לגוי גדול פי' רש"י זה שאומרים אלהי אברהם ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב יכול יהיו חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם. וי"ל דמה תלוי עניין זה בביאת הארץ שאמר לך לך וכו' אל הארץ אשר אראך ואח"כ ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אהלי אברהם וכו' וי"ל במ"ש רז"ל פ' בתרא דכתובות לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה גוים ואל ידור בחו"ל ואפי' בעיר שרובה ישראל שכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים. וז"ש לך לך וכו' אל הארן אשר אראך ואעשך לגוי גדול וכו' ר"ל שתלך לא"י ואח"כ ואעשך לגוי גדול וכו זה שאומרים אלהי אברהם וכו' כי ע"י ישיבת א"י אהיה לך לאלוה וממילא אומרים אלהי אברהם וכו'

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. לרמוז למאן דבעי למהוי חסידא לעסוק בתורה ובמצות כפי הצורך וזהו אברם אב רם אב בתורה ורם במצות להוי כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ר"ל להיות כבד מאד בקניין הכסף והזהב שלא לרדוף אחריו אלא וילך למסעיו ר"ל הולך בכל עניניו. מנגב ועד בית אל ר"ל נגד בית אל היאך יזכה להיות מבית אל אלו הצדיקים היושבים בגן עדן ונהנים מזיו השכינה, עד המקום אשר היה שם אהלה בתחילה ממקום שחוצבה נשמתו מקודם שבא לעולם. והטעם שצריך להיות כבד מאד בקניין הכסף והזהב כי טבע האדם מי שיש לו מנה רוצה מאתים וכשיבא לקבוע עתים לתורה אומר לו יצה"ר בזה הזמן אתה משתכר כו"כ למה תעזבנו וכן כשיבא לעשות איזה מצוה בממונו כגון צדקה או להחזיק ביד ת"ח או עניין אחר אומר לו למה תפסיד כ"כ גם בממון הזה גם בריוח היוצא ממנו אבל אם היה כבד גם בקניין הכסף והזהב גם אלו הדברים לא ימנע מלעשותם כי בלאו הכי אין הכסף נחשב אצלו לכלום וע'"ז יהיה אברם אב בתורה כי לא יחוש על הזמן ויקבע עתים לתורה ורם במצות כי לא יחוש על ממונו

והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו, י"ל דלמה זכר כאן