יגל יעקב יא

הבירה. אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם. ויתאיו המלך יפיך כי הוא אדוניך. ויתאיו המלך יפיך ליפותיך בעולם והשתחוי לו הוי ויאמר ה' אל אברם. עכ"ל וי"ל דלמה הביא פסוק זה על אברם ועוד למה הביא המשל ואח"כ סיים הפסוק השני ויתאו המלך וכו' וי"ל במ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה ט"ו טעם למה מצינו היות צדיקים גדולים בני רשעים גמורים וכמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה שהיה בן תרח כומר גדול ועושה פסילים למכור לכל העולם ולהחטיאם. ובזה יתבאר למה הקלי' מתאוים כ"כ להחטיא את האדם עד כי גרמו להחריב ביה"מ ולגלות שכינתו י"ת בין הגוים ולהכעיס את ה' ית' אשר בראם. וסוד הענין דע כי ע"י חטאו של אדה"ר נפלו כל הנשמות לתוך עמקי הקלי' וכו' והקלי' האלו הם בעצמם הנקראים בשם דרגא דמותא אבל הקדושה היא אלהים חיים ומלך עולם. ולכן הם רודפים אחר הקדו' הנקרא חיים כדי ליזון ולהחיות ממנה ובעוד שהקדושה בתוכם הם חיים וניזונים ממנה וכשאין קדושה בתוכם הם מתים ואין להם חיות ושפע ולכן הם טורחים אחר הקדושה ומחטיאים את נשמת האדם הקדושה כי אז גורמים אל הקדושה ואל אותה הנשמה שתכנס ברשותם והם חיים וניזונים על ידה לפי שהנשמה הקדושה א"א לה להכרת ממקום הקדושה כי הבורא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח אפילו נצוץ קטן של נשמה קדושה. וממקום קדושתו ית' משפיע וממשיך מזון אל אותם הנשמות שבתוך הקלי' ההם ומאותו השפע נזונים גם הקלי' וכו' והנה כפי גודל ערך הנשמה כן גודל ערך השפע הנמשך אליהם ולכן בהיות איזה נשמה יקרת הערך אינם מניחים אותה לצאת מתוכם וכל מגמתם לטנפה ולטמאה ככל הבא מידם כדי לעכבה תמיד אצלם ולפעמים שהם מתייראים אולי איזה צדיק גדול יעשה איזה מצוה גדולה ויהיה יכולת בידו להוציא אותה הנשמה מתוכם ולהמשיכה בטיפת זרעו בהזדווגו בקדושה עם אשתו, ולכן בראותם איזה רשע פגום בתכלית טורחים הרבה ומקטרגים לפני ה' ית' על הנשמה ההיא להכניסה בטיפת זרעו המזוהמת כדי שע"י תתקלקל הנשמה ההיא יותר מבתחלה ותפגם בתכלית ועי"כ תחזור לידם פגומה מאד ולא תצא עוד מתוכם והנה הקב"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ובפרט זו הנשמה הטהורה והמעולה ואז שומע לקולם ומכניסה במקום הרע ההוא וכיון שיצאה מתחת ידם הקב"ה עוזר אותה והיא מתנערת מעפר שריפת חטאתה וטומאתה ומתכשרת במעשיה כמרגלית המתרחצת ומראה זכותה לעיני הכל ולא די שהנשמה ההיא נתקנת אלא גם אביו שהולידו זוכה ע"י בנו וחוזר בת' כמ"ש אצלינו בעניין איוב שהיה גלגול תרח אבי אברהם אשר שב בת' ע"י אברהם בנו עכ"ל וזה כוונת המדרש שאמר רבי יצחק פתח שמעי בת וכו' רצונו להקשות קושיא גדולה איך נשמתו של אברהם אבינו ע"ה שהיה בן תרח זכתה לכל זה שאמר לה ה' שמעי בת וכו' והוא במש"ה ויאמר ה' אל אברם לך לך וכו' ואעשך לגוי גדול וכו' ותירץ ב' תירוצים הא' במשל שהביא שהיה אברהם אבינו ע"ה מחזר על בורא העולם כדי לעובדו ולעשות רצונו ועי"ז זכה דהבא ליטהר מייסעין אותו כמ"ש רז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. והב' בפסוק שהביא