יגל יעקב קטו

פרשת דברים

אלה הדברים אשר דבר משה וכו' במדר"ר זה שאמר הכתוב מוכיח אדם אחרי כן ימצא ממחליק לשון ר' פנחס בשם ר' חמא בר חנינה אמר, מוכיח זה משה אדם אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, מהו אחרי אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי, חן ימצא זה משה שנאמר וגם מצאת חן בעיני וכו' עכ"ל וי"ל דלמה משה רבע"ה בשביל שהוכיח את ישראל נאמר עליו חן ימצא שהחזיק לו טובה, והלא חובה הוא להוכיח דכתיב הוכח תוכיח וכו' ואדרבא אם לא הוכיח נענש כמ"ש ז"ל [שבת נ"ד ע"ב] כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפש על אנשי עירו, בכל העולם [פי' רש"י בכל ישראל כגון מלך ונשיא] נתפש על כל העולם כולו, וא"כ חובתו הוא להוכיח ונראה דמה שצריך להוכיח ואם לא הוכיח נענש זיהוא דוקא אם רואה שעושין עבירות, לא כן כשהוכיח משה את ישראל באלה הדברים שהיו דור צדיקים שזכו ליכנס לארץ לא אותו הדור שיצאו ממצרים ולא הוכיחן אלא כדי להחזיק לבם בדרכי ה' שלא יטו ימין ושמאל מעבודת ה' יתברך כאשר עשו אבותם, לכך חן ימצא מדה כנגד מדה שעשה יותר על חיובו, וזה מדוקדק לשון המדרש שאמר בשביל להביאן אחרי, חן ימצא ולא אמר להביאן אחרי דמשמע דעכשיו הוכיחן והביאן אחרי, אלא בשביל להביאן אחרי לעתיד להחזיק לבם שלא יטו ימין ושמאל זיהוא חן ימצא

או יאמר לפי שיש שני מיני הוכחות האחד הוא להפרישו מעבירה שעושה, שאומר לו זיהוא אסור או לא תעשה כדבר הזה, ופורש בעת ההיא מפני הבושה או מפני שנכנסו הדברים בלבו בעת ההיא, אבל אח"כ אפשר לחזור לסורו ויש הוכחה שהיא עושה פירות כגון שמרבה לו דברים המתישבים על הלב עד שעושה אותו כמו מים וחוזר בת' שלמה או שינהגהו לעסוק בתורה שגדול כח הלימוד שמביא לידי מעשה זיהוא חן ימצא, והכא נמי כשהוכיח משה רבע"ה את ישראל ודאי שדבריו עשו פירות ולא עוד אלא שנכתבו בתורה ובכל זמן שקורין אותם מהרהרין בתשובה שרואין שלא טוב עשו אבותם לכן חן ימצא שזיכה את הרבים

במדבר בערבה וכו' יש רמז בזה על ד"ת במי מתקיימים וז"ש אלה הדברים אשר דבר משה וכו' ר"ל במי מתקייימים אלה הדברים אשר דבר משה וכו, במדבר במי שעושה עצמו כמדבר שהכל דשין בו, בערבה שד"ת ערבין עליו, מול סוף שאינו משגיח על העניינים של עוה"ז אלא תמיד משים לבו נגד עוה"ב שהיא לבסוף, בין פארן ובין תפל או פרה ורבה בתורה או מתפלל, ולכן כל ימיו בתשובה ועי"ז בגדי הנפש שלו מתלבנין כמש"ה בכל עת יהיו בגדיך לבנים, וחצרות יושב בחצרות בתי כניסיות ובתי מדרשות, ודי זהב אינו רודף אחר הממון להשתכר הרבה אלא די לו במועט כמ"ש ז"ל ולא המרבה בסחורה מחכים

יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם וכו' במדר"ר א"ר לוי למה הדבר דומה למלך שאמר לשר הצבא שילך לחלק צליגינות מלטרא לטרא של זהב, הלך ונתן להם מחמשה חמשה זהובים, אמרו לו המלך אמר לך שתתן לנו מלטרא לטרא