יגל יעקב קיג

ולא להיות רשע, והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכו' ר"ל אעפ"י שהאדם עושה עבירות בעוה"ז הקב"ה מחריש, אבל וקמו כל נדריה אח"כ שעתיד ליתן את הדין על הנדר ועל השבועה שעבר עליהם על נפשה יקומו ר"ל מן הנפש ינקמו שמוליכין אותה לגיהנם ה' יצילנו

נקום נקמת בני ישראל מאת וכו' וידבר משה אל העם וכו' לתת נקמת ה' במדין ההרגש מבואר כי מרע"ה לא אמר לישראל כמ"ש לו הקב"ה כי הקב"ה אמר למשה נקום נקמת בני ישראל, ומרע"ה אמר אל העם לתת נקמת ה' במדין, ונראה כי ידוע כי כל המיצר לישראל נוגע בכבוד המקום והטעם כי הם נקראים בנים כמש"ה בנים אתם לה' וכו' והעושה רעה לבן מלך נוגע לכבוד המלך שמראה עצמו שאינו מתפחד מאימת המלך, ומפני כך הם עתידים ליתן את הדין כמש"ה קודש ישראל לה' וכו' כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם וכו' ור"ל כיון שישראל קודש לה' שהם נקראים על שמו עבדיו ובניו, א"כ צריך כל אוכליו וכו' מפני שנוגעים בכבודו ית', א"כ מצינו שהעושה רעה לישראל נקראת על שם המקום כביכול מפני שנוגעים בכבודו ית', לכך הקב"ה אמר למשה נקום נקמת בני ישראל להראות שהם חביבים לפניו, ונוקם נקמתם ומשה אמר לישראל לתת נקמת ה' במדין, להראות שהמיצר להם כאלו מיצר לפניו ית' שנוגעים בכבודו וצריך לנקום מהם וחשוב נקמתו ית', והכל אחד

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרוגו, י"ל דלמה אמר ועתה ועוד למה חזר ואמר הרוגו והיה די לומר הרגו כל זכר, בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר, ונראה ע"פ מ"ש רז"ל [יבמות ס' ע"ב] מניין היו יודעים אשר לא ידעו משכב זכר, א"ר הונא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא העבירום לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהיא ראויה ליבעל וכל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל, וז"ש ועתה הרגו כל זכר בטף ר"ל תהרגו אותם תיכף ומיד כי אינם צריכים לציץ כי כולם ניתנו להריגה אבל ועל אשה ידעת איש למשכב זכר הרוגו ר"ל אח"כ אחר שתעבירו אותה לפני הציץ ויהיו פניה מוריקות

ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה, ולא אמר הבאים ממלחמה לרמוז שיש מלחמה עתה ג"כ שהיא תדירית והיא מלחמת יצה"ר עם האדם שתמיד הוא נלחם עמו כדי להחטיאו וצריך האדם להלחם כנגדו כדי להכניעו ולא לחטוא, וז"ש ג"כ זאת חקת התורה לרמוז שאינם יכולים לו אם לא ע"י עסק התורה כמ"ש ז"ל בראתי יצה"ר בראתי לא תורה תבלין, וז"ש ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה שהיא מלחמה תדירית עם יצה"ר זאת חקת התורה ר"ל לא תוכלו למלחמה זאת אם לא תעסקו בתורה ה' יזכינו

ויאמר בני גד ובני ראובן וכו' ואח"כ כתוב ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף וכו' י"ל למה בני גד ובני ראובן אמרו אל משה ליתן להם חלק מעבר לירדן ובני מנשה לא אמרו ועוד כיון דבני מנשה לא אמרו למשה ליתן להם חלק מעבר לירדן למה נתן להם משה מעצמו ועוד למה חצי שבט מנשה ולא כולו, ונראה במ"ש בס' הלקוטים בשם תלמידי הרב ז"ל כי סוד העניין דבני גד ובני ראובן לא נכנסו לארץ, דע כי יעקב אע"ה כשנזדווג