יגל יעקב י

הא אמר אח"כ כי השחית וכו' ונראה עפ"י שאמר הרמב"ם בח' פרקים בפלוגתת החוקרים אם עדיף מי שאינו מתאוה לעבירה או עדיף מי שמחאוה וכובש תאותו, והכריע דבדברים שבין אדם למקום עדיף שמתאוה וכובש התאוה כי טבע האדם להתאות לנבלות ודברים אסורים כמו למותרים רק ה' צוה שלא לאכול, ואחז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי ומן השמים גזר עלי, אבל בעבירות שבין אדם לחבירו מי שמתאוה לגזל ולרמאות וכדומה זה טבעו רע ומקולקל בעצמו כי בטבע האדם שלא יגזול ויחמוס אלו דבריו ז"ל נמצא דעבירות דבין אדם למקום כמו נבלות ודברים אסורים זה טבע האדם אבל גזל וחמס דבין אדם לחבירי הרי הוא מקלקל טבעו דהדעת נוטה שלא לגזול דמה נשתנה הוא מחבירו כדי שיגזלנו וז"ש וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה, בין אדם למקום כי תתאוו תאוה לדברים אסורים כפי טבעם והשחיתו לעשות הרע בעיני ה', כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, בין אדם לחבירו גזל וחמס כי טבע האדם שלא לגזול וכו' והם קלקלו טבעם וז"ש כי השחית כל בשר את דרכו ר"ל טבעו

ויאמרו איש אל רעהו וכו' איתא בסנהדרין דף ק"ט א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד ע"א ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושדים ולילין ופי' רש"י רוחין בלא גוף וצורה שדים יש להם צורת אדם ואוכלין ושותין כבני אדם, לילין צורת אדם אלא שיש להם כנפים) וזו שאומרת נעלה ונעבוד ע"א כי שם בלל ה' שפת כל הארץ עכ"ל הגמרא וי"ל דמאין יצא להם דרש זה, וי"ל דכולם רמוזות בזה הפסוק הבה נבנה לנו עיר רומז לאלו שאמרו נעלה ונשב שם דרצו לעשותו כמו עיר כדי לישב שם. ומגדל וראשו בשמים רומז לאלו שאמרו נעלה ונעבוד ע"א דראש רומז לע"א כמ"ש רז"ל על פסוק ויהי דוד בא עד הראש ועל פסוק נתנה ראש ונשובה מצרימה, ונעשה לנו שם רומז לאלו שאמרו נעלה ונעשה מלחמה, דהמלחמה עושה לו שם למי שנוצח וב"פ כתוב הפיצם ה' אחת רומזת לאלו שאמרו נעלה ונשב שם ואחת לאלו שאמרו נעלה ונעשה מלחמה

ואתם פרו ורבו וכו' אתם אותיות אמת, לרמוז כי ע"י האמת יוכלו להתקיים בעולם ויפרו וירבו וכמ"ש חז"ל על ג' דברים העולם עומד על האמת וכו': או יאמר כי אותיות אמת רומז אל אותיות התורה עם מנצפך שראשם אלף ואמצעם מם וסופם תיוובא לרמוז אל מ"ש חז"ל על פסוק גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם כי ע"י התורה ישראל נגאלין וז"ש ואתם פרו ורבו ר"ל אם תעסקו בתורה ותפרו ותרבובה, אז שרצו בארץ ורבו בה מדה כנגד מדה כשם שפריתם ורביתם בתורה כך תפרו בארץ ותרבו בה, והיא ארץ הידועה א"י נחלתינו ונחלת אבותינו

פ' לך לך

ויאמר ה' אל אברם וכו' במדר"ר רבי יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך. א"ר יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה הזאת בלא מנהיג. הציץ עליו בעל