יגל יעקב קד

דהמלמד בחנם אינו מלמד כ"א מה שצריך לעבודת הבורא ית' כיון שהוא מלמד לש"ש, לא כן בהפך אם היה מלמד בשכר אפשר שיהיה מאריך בדברים שאין בהם צורך כדי להאריך זמנים ולחשוב עתים לקבל שכרו משלם, וז"ש וממדבר מתנה ר"ל ע"י שנתנה התורה במדבר מתנה ואסור ללמד בחנם, וממתנה נחליאל ר"ל ע"י זה המתנה יהיו נחלת אל שיהיו לומדים בשמחה ומקבלים דברי המלמד שמלמד לשם שמים ואח"כ מנחליאל במות שיעלו ממדרגה למדרגה עד רום המעלות

או יאמם במ"ש ז"ל ע"י עסק התורה ישראל נגאלין שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וז"ש וממתנה נחליאל ר"ל ע"י עסק התורה שנתנה להם במתנה יהיו נחלת אל כמש"ה ונחל ה' את יהודה חלקו וכו' ומנחניאל במות ר"ל אחר שיזכו להיות נחלת אל, עלו לרמות וכמו שתרגם אונקלוס במות רמתא) והוא בית המקדש שעתיד להיות ברום ההרים כמש"ה נכון יהיה הבית הזה בראש ההרים וכו' בב"א

פ' בלק

וירא בלק בן צפור וכו' ויגר מואב וכו' עיין פי' רש"י ז"ל ועוד נראה לפרש דלמה ויגר מואב והוא במ"ש הזוה"ק בפ' חוקת כי עוג מלך הבשן לא נתירא מפני ישראל. מפני שהיה מאנשי בית אברהם ונמול עמהם. וגם מרע"ה נתירא מפני עוג מלך הבשן מפני שנימול ע"י אברהם אע"ה עד שאמר לו ה' ית' אל תירא אותו אל תירא מפני אותו אות של המילה שכבר פגם אותו וכאן נמי המואביים אע"ג שראו מפלת מצרים ומפלת עמלק לא נתיראו מפני ישראל כי אמרו כיון שהם בני לוט בן אחי אברהם לא תאונה להם רעה מפני קורבה של אברהם וכמו שמצינו לפי האמת שצוה ה' ית' אל תצר את מואב וכו' אבל עכשיו כיון שראו מפלת עוג מלך הבשן ולא הועילה לו מה שהיה מאנשי בית אברהם ונמול עמהם אמרו גם להם לא יועיל קורבה של אברהם וז"ש וירא בלק בן צפור וכו' ר"ל שראה שלא הועילה המילה שהיתה ע"י אברהם לעוג מלך האמרי מיד ויגור מואב וכו' וזה רמוז ג"כ בר"ת וירא בלק שהוא בגי' ח' אל המילה שניתנה בח' לומר כיון שראה בלק מלך מואב שלא הועילה המילה של אברהם אע"ה לעוג מלך האמורי אז ויגר מואב שלא יקרא לו גם הוא כמותם

ויגר מואב מפני העם וכו' ויקץ מואב וכו' י"ל דתחלה אמר ויגר מואב ולבסוף אמר ויקץ ועוד דתחלה אמר מפני העם ולבסוף אמר מפני בני ישראל ונראה במ"ש בזוה"ק כי בכל מקום שאומר הכתוב עם הוא חוזר על ערב רב וידוע דויגר קשה מן ויקץ ומפני כך בתחילת הפסוק שהזכיר עם שחוזר על ערב רב אמר ויגר שנתפחדו הרבה מערב רב דכיון שאינם מבני ישראל אין מרחמים למי שנופל בידם כמו שמצינו שלא רחמו הגבעונים על בני שאול ומפני שלא רחמו אמר עליהם הכתוב והגבעונים לא מבני ישראל המה אבל מי שנופל ביד ישראל ישראל מרחמים כמו שמצינו אצל בן הדד שנפל ביד אחאב ולבסוף כיון שנפלו עליו אמר אחי הוא וכו' וז"ש ויגר מואב מפני העם מאד כי רב ר"ל מפני ערב רב שאם יפלו בידם אין מרחמים עליהם שאצל ערב רב נאמר רב