יד המלך (לנדא) - א ו

ולפיכך כל מצות שכליות צריכים כונה שאינה עושה אותן לדעת עצמו רק כאשר ציוה ה' וכמו שאמרו חז"ל באזהרת אכילת בשר חזיר דאל יאמר האדם אי אפשי באכילתו רק אפשי בו והתורה אסרתו. לא כן מצות החוקיים. דמצד תכונתם אין לדעת האדם ורצונו שום חלק בהם וכונת עשיתן הוא כולו לה' וחפץ צור. על כן גדול כחן ורב חילם של קיום מצות האלה. עוד יותר ממצות שכליים ואם אנו רואין לכך הוא במעשה הקיום של מצות אשר בכל הדרכים עכ"פ הוא עובד עבודת ה' בגופו וגם בממונו ובכל זאת צריך האדם להזהר כל כך ולבטל בעשיתן דעת עצמו ולא לכוין בהם רק, דעת קונו על אחת כמה וכמה בלימוד דרכי התורה והמצות שצריך האדם להזהר בנפשו להסיר מלבו כבודו ותפארתו והנאת עצמו. כי אם בתורת ה' יהיה חפצו וישים מעצור צרותו לבלתי רום לבבו. רק יכוף כאגמון ראשו: להודות לשם ה' אשר חלק אליו מחכמתו ונתן לו כח לעמוד בהיכלו ולהגות בתורתו. וכמו שנאמר ראשית חכמה יראת ה'

כמוני היום אשא אל השמים ידי הנה אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כולה. רצוני לעשות רצונך אנא תערב נא מנחתי לפניך. אשר הבאתי תודות לך על כל הטובה אשר עשית עמדי מעודי עד היום הזה וכאשר החילות להראות לי דרכי טובך ותגדל חסדך את עבדך כן תערה רוח ממרומך. להראני נפלאות מתורתך. ראשית ביכורי כל אבוא ביתך ביראתך. ויחד לבבי ללמוד וללמד לא למעני. כי אם למענך ולמען שם כבודך שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ואוסיף להביט אל היכל קדשך כה עתירת הכורע ומשתחוה ומעמקי הלב חל לפניך ועינו ולבו מול מכון בית שבתך. חותם לסדר והנה אנכי אהיה עמך ושמרתיך בכל אשר תלך

חותם פה בראד יכוננה עליון ה"ק אלעזר סג"ל לנדא מודעת זאת לכל אחינו בני ישראל ישרי לב ותמימי דרך. כי לא כגוים שהיו בימי הגמרא הגוים האלה אשר אנחנו פה מתגוררים בארצותם. כי הגוים הראשונים היו עובדים את הכוכבים והמזלות והיו עושים כל התועבות אשר שנא ה גם היו זובחי אדם את בניהם ובנותיהם העבירו באש. לא ידעו את ה' ואת דבר קדשו לא הכירו לא כן העמים האלה אשר בזמנינו את ה' המה יראים ונותנים כבוד לתורתו עושים משפט וצדק בארצותם גם יטו חן וחסד אל היהודים החוסים בצל כנפיהם על כן חלילה חלילה לנו להעלות על הדעת לתת שום מגרעת בהם ואצ"ל להונותם או לנגוע בממונם שלא כדין וכל מקום שנזכר בספרינו גוי או נכרי או עכו"ם בכולם סובב הכוונה על עובדי אלילי כוכבים שהיו בימי חכמי התלמוד