יד המלך (לנדא) - א נט

דכה תברכו ע"כ וזה פלא ותמוה עוד יותר על הטור מעל רבינו כי בדברי רבינו יש לדחוק דמפרש כוונת הברייתא דקאמר או אינו הוא רק דרך ה"א אבל לבסוף דסמיך לכלהו כל אחד אדרשא דידיה ממילא נשאר כוונת לשון כה להקפיד אכל הני וכמובא בראשית הברייתא הן אמת דזה דוחק עצום ולשון רבינו דמפי השמועה למדו אינו סובל כוונה זו דאם היה להם קבלה ע"ז מפי השמועה עד מרע"ה איך התחילה הברייתא כלל לומר או אינו ואמאי איצטריך הברייתא להביא כל הני לימודים ומלשון רבינו נראה בעליל דסמך בזה רק על הספרי אמנם על הטור שגבה התמיה עוד יותר דכתב ובספרי מסמיך ליה כו' ולשון זה מורה. כאלו לא הוזכר הענינים האלה בגמרא דידן וכאלו לא הובא בגמרא דידן דרשות ולימודים פרטיים על כל אחד מהם ולא שם אור עינו הזך על כל סוגיות הש"ס דידן שהבאתי ובפרט דבברייתות של הגמרא דידן הובא פלוגתא דתנאי בדרשות האלה הרי לנו דעכ''פ כולם מודים על דרשות פרטיים בתורה המורים לנו על כל הענינים האלה בברכת כהנים ורבינו והטור לא זכרו ולא פקדו כל הני דרשות של כל הני תנאי הנאמרים בגמרא דידן ובררו דרך לעצמן ע"פ הספרי

וראיתי בט"ז א"ח סימן קכ"ח סק"ט שכתב וז"ל בלה"ק דכתיב כה תברכו בלשון הזה בעמידה, דכתיב לשרתו ולברך בשמו מה שירות בעמידה אף ב"כ כן ובנשיאות כפים. דכתיב וישא אהרן את ידיו ויברכם ובקול רם, דכתיב אמור להם כאדם האומר לחבירו ע"כ. והנה לדעתי צדקו יחדיו כל הני דרשות של הט"ז שהובאו כולם בגמרא דידן אמנם בכל זאת גם על הט"ז תמוה דהוא רגיל להלוך במדרך כפות רגליהם של רבינו והטור וכאן עזב דרכם ולא התעורר עליהם והביא כל הני דרשות מגמרא דידן אשר לא הוזכרו כלל לא ברבינו ולא בהטור גם מלבד זאת עוד זה תמוה על הט"ז דבהא דצריך להיות בלה"ק דוקא תפס דעת רבי יהודא נגד הת"ק דהת"ק מייתי ליה מגזרה שוה דכה תברכו ואלה יעמדו לברך וגם הא דבעמידה מביא דרשא דלשרתו ולברך בשמו והוא דעת רבי נתן נגד הת"ק דילפו מן ואלה יעמדו לברך ולמה בשתי אלה דחה דעת הת"ק מפני דעת יחידאה דרבי יהודא ורבי נתן ואם היה לו להט"ז איזה טעם לדחות דברי הת"ק בברייתות האלה למה בנשיאות כפים מביא דעת הת"ק דיליף מן וישא אהרן את ידיו ויברכם ודחי לדת רבי נתן דגמר לה מן הוא ובניו כל הימים ובפרט דבילפותא זו דנשיאות כפים אותיב ליה רבי נתן להת"ק דיליף מן וישא אהרן את ידיו אי מה להלן כה"ג ור"ח ועבודת ציבור אף כאן כן ולא אהדר הת"ק ולא מידי ולמה בברייתא זו דאיתותב דעת הת"ק תפס הט"ז לדת הת"ק נגד דעת רבי יהודא ורבי נתן ובשתי ברייתות הראשונות דלא איתותב ולא מידי דחה דעת הת"ק נגד דעת רבי יהודא ורבי נתן ודברי הט"ז אלה צריכין עיון וכוונה וסדר נכון

הן אמת דגם דברי ר"י שהובא בתוספת שהבאתי הוא ג"כ עפ"י דעת רבי נתן דילפינן עמידה מן לשרתו ולברך בשמו ולא כת"ק וזה הוא כמו שכתב הט"ז. אמנם לדעתי מלבד דדעת ר"י והט"ז הוא נגד הכלל דהלכה כת"ק אלא אף דכל עיקר היקש זה דברכה לשירות אידחי לפום מסקנת הגמרא דתענית דף כ"ז דמסיק שם על שני ההיקשים האלה דמקשינן כהן מברך למשרת ולנזיר דשני היקשים האלה אינם רק אסמכתא דרבנן ומקשינן לכל אחד מהם לקולא הרי לך בפירוש דלפי מסקנת הגמרא זו לא ילפינן מהיקשים האלה רק קולא ולא חומרא ואיך ניליף מהיקש זה החומרא להקפיד בברכת כהנים שיהיה דוקא בעמידה ודוחק לומר דכוונת הגמרא דתענית הוא רק בדבר דשני היקשים האלה סותרים זה את זה דאנו הולכין מכל צד לקולא דהיינו ללמוד הקולא שבכל אחד ואף דאותו דבר עצמו הוא בהיקש השני לחומרא וכמו לענין היתר בחרצן. אבל אם אותו דבר לא שייך כלל ללמוד להקל משום היקש משני היקשים האלה שוב אנו למידין גם לחומרא דמשמעות הגמרא אינו כן. ועוד דיש סברא לומר דגם ישיבה יש ללמוד להקל מנזיר דמקבל נזירותו אף מיושב כמו כן יצא בב"כ בישיבה ומלבד זאת קשה מאוד דעת ר"י דבבירך ברכת כהנים בישיבה. דצריך לחזור ולברך ומשום היקשא ללשרתו ולברך בשמו והלא בגמרא אמרו דכל כח היקש זה אינו רק אסמכתא מדרבנן ואיך יפעול בכח היקש הזה להחמיר עליו ולחייבו בברכה אחרת. ודברי ר"י צריכין עיון גדול

וראיתי להרא"ש בשלהי פרק בתרא דיומא שהביא בשם הירושלמי פרק תפלת השחר ובריש פרק בתרא דתענית וז"ל אימתי הוא נעילה רבנן דקסרין אמרי איתפלגון ר' יוחנן ורב רב אמר נעילת שערי שמים אפילו בלילה ור"י אמר נעילת שערי ההיכל דהיינו אחר הדלקת נרות ביום אמר ר' יודן מנתותא מתניתין מסייע ליה לר"י בשלשה פרקים הכהנים נושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה בנעילה בתעניות במעמדות ויוה"כ ואית לן למימר שערי שמים דהא איתקש נשיאות כפים לשירות דכתיב לשרתו ולברך בשמו מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום ע"כ ודברים תמוהים המה ואנכי עיינתי בדברי הירושלמי אלה בפרק דתענית וגם בפרק תפלת השחר ולא הוזכר כלל בירושלמי בשני מקומות האלה היקש זה דברכה לשירות לענין מניעות נשיאות כפים בלילה. גם לא הובא בשום אחד מן הראשונים מניעות נשיאות כפים בלילה מכח היקש זה דברכה לשירות גם הטור לא הביא לדברים האלה של אביו הרא"ש ז"ל ואדרבה דאנו רואין לענין עמידה בנשיאות כפים הביא הטור הספרי דסמכו על קרא דכה תברכו. ועל כרחך לא מסתבר ליה היקש זה דברכה לשירות כלל דאל"ה יותר היה לו להביאו לענין מעומד דהוזכר עכ"פ היקש זה בגמרא דידן בפירוש לדעת ר' נתן להצריך מכח היקש זה נשיאות כפים בעמידה ומכ"ש דלא סבירא ליה להטור היקש זה לענין מניעות נשיאות כפים בלילה דלא הוזכר בשום מקום בתלמוד בבלי ולא בירושלמי גם בהגמ"יי פרק ג' הביא ג"כ דברי הירושלמי ככתבו וכלשונו האמורה בהרא"ש ומלתא דתמוה הוא על שני המאורות הגדולים האלה הרא"ש והגהמ"יי ז"ל. דהלא בירושלמי לא הוזכר היקש זה כלל ודוחק לומר דזה דברי עצמן הוא וטעמא דירושלמי מפרשים דמשום כך אית לן למימר טפי נעילת שערי ההיכל משום דנעילת שערי שמים הוא בלילה ומכח היקש זה יש לנו למעט דאין נשיאות כפים בלילה דאין שום סברא לומר כן כלל דהלא כל עיקר היקש זה אינו אלא אסמכתא בלבד ואיך יש בכחו לעמוס עליו מניעות נשיאת כפים בלילה את אשר לא יזכר ולא יפקד כלל הרא"ש בשום מקום בגמרא

ולולי שאיני כדאי לדבר דבר נגד דעת רבותינו והגהמ''יי ז"ל ה"א מה שנראה לדעתי בפירוש כונת הירושלמי הזה דלא עלה כלל בכונת הירושלמי הא דאין נשיאות כפים בלילה וגם כל ענינו של היקש זה דברכה לשירות לא עלה על דעת הירושלמי כלל רק דכונת הירושלמי הוא דמתניתין מסייע ליה לר' יוחנן דנעילת שערים היינו נעילות שערי היכל דהא חשיב במתניתן שלשה פרקים שהכהנים נושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום וקא חשיב תפילת נעילה בהדי הני ארבעה פעמים ביום הרי שמעת מזה דכונת נעילת שערים הוא על שערי ההיכל דהיינו ביום דאי נעילת שערי שמים דהוא בלילה הרי אין נושאין כפיהם אלא שלשה פעמים ביום שחרית מוסף מנחה ופעם הרביעית הוא בלילה בתפלת נעילה. ואיך קאמר במתניתן ארבעה פעמים ביום וממתניתא זו יש סיוע לר' יוחנן דנעילה הוא נעילת שערי ההיכל ושפיר הוי גם נשיאות כפים של תפלת נעילה ג"כ ביום אבל בכל זאת יכול להיות דאנן קיימינן כרב דנעילה הוא נעילת שערי שמים ונשיאות כפים כשר אף בלילה וגם לר"י יש נ"מ אם נאנסו ונתעכבו בתפלת נעילה עד הלילה הכהנים נושאים כפיהם אף בלילה. דאין ההיקש קאי כלל על מניעות נשיאות כפים בלילה

וראיתי בליקוטי מוהרי"ל הלכות יו"כ שהובא בשם מוהרי"ל דאם לפעמים שהו הרבה ביוה"כ בתפלת היום עד שנתעכבו בתפלת נעילה עד הלילה הורה מוהרי"ל שהכהנים ישאו כפיהם בלילה ואמר כי כן נהגו רבותיו והוא תמה עליהם דהא דוכן הוי עבודה ובעבודה כתיב ביום צויתי ולא בלילה והיה מיישב מנהג רבותיו משום דהקטרת איברים ופדרים כשרים כל הלילה יע"ש וכל הענין זה המובא בליקוטי מוהרי"ל הוא תמוה דאיך לא שת מוהרי"ל ז"ל זך עינו על ההגהמ"יי והרא"ש ז"ל שהבאתי שהמה ביארו דעת עצמם. עכ"פ בפירוש דאין נשיאות כפים בלילה ואיך הורה נגד גדולי רבותיו אלה ובפרט כי הרגיל בספרי מוהרי"ל יודע כי בכל פסקיו וקביעות הלכותיו היו דעת שני המאורות גדולי אשכנז האלה סדורים כל כך על לשונו לבל יסורו מלבבו בשום פעם גם כאשר תמה על המנהג דכהנים נושאים כפיהם בלילה חידש דבר מדעתו להביא. הא דעבודת הדוכן פסול בלילה מביום צותו ודבר זה אינו מוזכר בשום מקום ולא הביא עיקר ההיקש דלשרתו ולברך בשמו המובא בגמרא דידן בפירוש עכ"פ לענין שאר דברים דאיתקש ברכת כהנים לשירות

שם הלכה י"ב אין הכהן רשאי להוסיף על הברכות כו' ובשעה שכל כהן עוקר רגליו לעלות לדוכן אומר כו' וקודם שיחזור פניו לברך