עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יד שלמה )רמב"ם(

יד שלמה )רמב"ם( יח

Yad Shlomo (Rambam) 18 · יד שלמה )רמב"ם( · free full Hebrew text

Open in the reader →

החסיד רשכב"ה מו' יצחק מאיר ז"ל השיב לי דשאני שליח דאמרינן איתקש הויות להדדי משא"כ לענין מחובר די"ל דנקיש לכסף ונקיש ליציאה לחומרא מקשינן] אך לפ"מ שכתבנו נראה דע"כ לשיטת הסוברים דכסף כשר במחובר ע"כ טלי קידושיך מע"ג קרקע ג"כ כשר דבחדא מחתא מחתינהו כמבואר, וכיון דטלי קידושיך מע"ג קרקע כשר שוב לא צריך ילפותא על כסף דמהני שליחות דבלאו קרא מהני דמה לי שמקבלת מקרקע או מיד שליח וע"כ הך דפריך בקידושין מנ"ל על קידושי שטר נאמר וזה ברור אך מ"מ יש להביא ראי' דרק קידושי שטר מקשינן ליציאה ולא קידושי כסף דהנה בש"ס קידושין דף ד' ע"ב עביד צריכותא דכי יקח ודיצאה חנם קאמר דאי כתב ויצאה חנם ה"א היכא דיהבא לי' איהי לדידי' וקדשתו הוי קדושין כתב רחמנא כי יקח וכו' וקשיא טובא למה לי כי יקח דבלא"ה מהקישא דויצאה והיתה נפקא ובגט בעינן דיהב הוא דוקא כמבואר בגיטין דף כ' ע"א יעו"ש ולכן מוכרח מזה דרק קידושי שטר הוקש ולא קידושי כסף ולזה קאמר שפיר לס"ד בקידושי כסף דיהבה לי' איהי לדידי' וקדשתו הוי קידושין, ובזה יש להבין דברי התוס' שם ד"ה כתב וכו' וי"ל דאי לאו גז"ש הוי מוקמינן קרא דכי יקח בקידושי ביאה אבל בקידושי כסף לא בעינן נתן הוא וכו' עכ"ל, ויש לדקדק מדוע אחזו קידושי ביאה ולא שטר אך לפמ"ש ניחא דבקידושי שטר בלא"ה מהקישא דויצאה והיתה נפקא דאמר הוא דוקא ודוק היטב

והנה ראיתי להב"ש סי' למ"ד סק"א שכתב וז"ל ואם אמר טלי קידושך מע"ג קרקע הוי ספק קידושין ולא דמי לפקדון שהי' כבר בידה ועכשיו מקדש אותה בו דהוי קידושין אע"ג דעכשיו לא נתן לה כלום דשם בתחילה נתן לה ובנתינה בא לידה עכ"ל ומלבד מה שנעלם ממנו לשון הטור וש"ע סי' קל"ד דלענין גט לא מהני גם בהאי גוונא יעו"ש אבל בלא"ה נעלם ממנו לשון התוס' פרק המקבל דף ס"ה ע"ב בההוא דגיטא לא הוית עד דמטי למתא מחסיא שהקשו דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע אף שבנתינה בא לידה יעו"ש ולזאת נראה בעיקר קושייתו מפקדון עפ"י מ"ש הטורי זהב חו"מ סי' קפ"ט בכוונת הטור שם שכתב אבל אם הי' פקדון בידו וכיון לקנות בסכום ידוע לא קנה דהכוונה עפ"י דברי הרשב"ם בב"ב דמקום הפקדון קנוי לי' למפקיד וכו', ומעתה נראה לפי מה שכתבו התוס' פרק הזורק דף ע"ד ע"ב ד"ה ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ולא הוי כמו טלי גיטך מע"ג קרקע דכיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה עי"ש, ומעתה א"ש בפשיטות קושי' הב"ש מפקדון דודאי בפקדון דהוי מקום הפקדון רשותו של מפקיד א"כ ע"י הקידושין הרי בא מרשותו לרשותה שוב לא הוי טלי קידושך מע"ג קרקע ודוק היטב, ואף דבקצה"ח שם קשיא לי' באמת על דברי הרשב"ם ם מהתקדשי לי בפקדון וכו' כבר כתבנו שם בחידושינו דלק"מ יעו"ש שישבנו לנכון בעזה"י, ועב"ש שכתב וז"ל גם י"ל שאני גט מחובר דפסול משום דמחוסר קציצה אבל קידושין קיי"ל אפי' לא בא לידה מקודשת כמו תן מנה לפלוני וכו' עכ"ל. ודבריו מגומגמים מאוד דמשמע דגם אי נאמר דגם קידושי כסף מקשינן ליציאה מ"מ כשר מחובר מדמכשר בתן לפלוני ובאמת ז"א דאם מקשינן ליציאה ודאי דגם זה הוי פסול ובעינן נתינה אך מזה דכשר בתן לפלוני ראי' דלא מקשינן קידושי כסף ליציאה אבל לא דמקשינן ומ"מ כשר במחובר ולכן דבריו מגומגמים בזה

והנה אחר כתבי כל הנ"ל ראיתי בב"ש סי' קכ"ד סקי"א י"ב הביא שני טעמים דפסול מחובר בגט, א' דכתיב ונתן שניתן מיד ליד, ומחובר אינו ניתן מיד ליד הב' דכתיב ספר שהוא תלוש משא"כ מחובר, וכתב הנ"מ לשני טעמים הוא דלטעם א' בעציץ נקוב אם עשתה חזקה מגורשת, ולטעם הב' דבעינן ספר גם בעשתה חזקה אינה מגורשת בעציץ נקוב עכ"ד, וא"כ מזה סתירה למ"ש לעיל לתלות טלי קידושך מע"ג קרקע במחובר דלפי טעם הב' דבעינן ספר גם בקנין לא מהני ולענין טלי גיטך מע"ג קרקע כשר בקנין כמבואר בר"פ הזורק בההוא דתיזל איהי ותיחוד ותפתח דקנתה הגט באגב יעו"ש הרי דמהני בקנין, אך הנה הרשב"א השיג על פרש"י דקנתה הגט מתורת אגב, ומשמע דלא מהני קנין לענין טלי גיטך מע"ג קרקע ואזיל כאן לשיטתו שם פרק הזורק ומירושלמי משמע דלא מהני קנין מדבעי פ"ב ר' זירא בעי, קומי ר' מנא מסר לה במוסירה מה מדת הדין את אמר נקנה המקח והכי את אמר הכין או שניא הוא דכתיב ונתן בידה שיהא כולה בידה יעו"ש הרי משמע דלא מהני קנין בגט ויש להאריך בדברי הירושלמי אך מ"מ אתי שפיר מה שכתבנו לעיל דמ"מ יש לתלות חד בחברתה דאם מחובר כשר הרי לא מקשינן כסף ליציאה ממילא לא מקשינן ליציאה גם לענין טלי קידושך מע"ג קרקע ודוק היטב ובזה אמרנו לקיים דברי הרב מכתב מאליהו שער השליחות סי' א' שהביא ראי' דבעבד לא שייך פסולא דטלי גיטך מע"ג קרקע מההוא דגיטין דף כ' דפריך והאיכא מחובר וכו' והאיכא לשמה וכו' ולא פריך והאיכא טלי גיטך מע"ג קרקע יעו"ש, ולכאורה יש לדחות דזהו בכלל דפריך והאיכא מחובר דכיון דמחובר פסול ע"כ טלי מקרקע ג"כ פסול דאל"כ לא ליבעי נתינה וגם מחובר יוכשר אך לפמ"ש דבריו נכונים דלפי הנ"ל הרי מוכח דלא תליא טלי מקרקע במחובר כמבואר ודו"ק ולפ"ז יש לומר דאם נאמר דמחובר תלי' בטלי גיטך מע"ג קרקע יש להוכיח דשטר פסול בטלי מקרקע בקידושין דאל"כ הדרא הקושיא לדוכתה והאיכא טלי וכו' ואי דמילתא דאיתא בקידושין לא קתני קשה הרי טלי קידושיך מע"ג קרקע כשר וע"כ דפסול, אך מ"מ יש להביא ראי' דקידושי כסף לא מקשינן ליציאה דהנה בש"ס גיטין דף כ' בההוא דיכילנא למפסלינא לכולהו גיטי וכו' פריך הש"ס אילימא משום דכתיב וכתב והכא איהי כתבה ופרש"י שנתנה שכר הסופר יעו"ש מבואר דהיכא דכתיב וכתב צריך שיהא משלו