יד רמה על בבא בתרא קסד.

מא. גופא אמר רב שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר ואם תאמר מוחק וחוזר ומוחק, כלומר מוחק מתחילה וכותב על המחק והעדים חותמין על המחק כראוי וחוזר ומוחק את הכתב פעם שניה וכתיב מאי דבעי, ונמצא הוא ועדיו באין על המחק, אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים. הילכך צריכין בי דינא לאפוקי מחקא דכוליה שטרא למחקא דסהדי ואי דמו להדדי כשר, ואי לא פסול, אימור מחק וחזר ומחק הוה, ואפי' הוי מקום השטר נמחק פעם אחת ומקום העדים נמחק שני פעמים פסול, שמא יחזור וימחוק וכתיב מאי דבעי, והוה ליה אידי ואידי נמחק שני פעמים.

ודייקינן וליחוש דילמא שאדי דיותא אמקום עדים מעיקרא ומחיק ליה דכי הדר(י) מחיק ליה להאי הוה ליה אידי ואידי נמחק שני פעמים. כלומר ניחוש דילמא שאדי מעיקרא דיותא אמקום עדים שלא בפניהן ומחיק ליה, והדר כתיב מאי דבעי אנירא ואמחקא, והדר מחיק ליה לכוליה שלא בפני העדים, דהוה ליה מקום השטר נמחק פעם אחת ומקום העדים נמחק שתי פעמים, והדר כתיב ליה לשטרא על המקום שנמחק פעם אחת, וחתימי סהדי על המקום שנמחק שתי פעמים, דכי הדר מחיק ליה לשטרא פעם שנייה וכתיב מאי דבעי הוה ליה אידי ואידי נמחק שתי פעמים. אמר אביי קסבר רב אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם. כי היכי דלחזי דאידי ואידי נמחק פעם אחת הוא, דאי לאו הכי לית להו רשותא למחתם עלויה, ואי חתימי עלויה פסול דחיישינן לזיופא כדברירנא:

מב. מיתיבי הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר ואמאי ליחוש דילמא מחיק ליה וכתיב מאי דבעי, והוה ליה אידי ואידי נמחק פעם אחת. ואוקימנא כגון דכתיבי הכי אנחנא סהדי חתימנא אמחקא ושטרא אניירא. (דאי) [ואי] לא כתבי הכי פסול. וקנסא הוא דקנסוה רבנן משום דאפשר לזיופיה דילמא מחיק ליה וכתיב מאי דבעי והוה ליה אידי ואידי נמחק פעם אחת. והיכא כתבי ליה אי דכתבי ליה מעלוי סהדי מחיק ליה בהדי שטרא וכתיב מאי דבעי, אי מתתאי תותי סהדי גאיז ליה. ואסיקנא דכתבי ליה בין סהדא לסהדא:

מג. וש"מ דשטר הבא הוא ועדיו על המחק צריכין בי דינא לאקופי מחקא דשטרא וחתמות ידי סהדי לההוא בי מצעי דבין סהדא לסהדא. ואי הוי אידי ואידי נמחק פעם אחת, א"נ אידי ואידי נמחק שתי פעמים, א"נ הוי שטרא וחתמות ידא דסהדי נמחק שתי פעמים וההוא בי מצעי נמחק פעם אחת, כשר. דליכא למיחש ולא מידי. אבל אי הוי שטרא וחתמות ידי סהדי נמחק פעם אחת, וההוא בי מצעי דבין סהדא נמחק שתי פעמים, פסול, דחיישינן דילמא האי שטרא הוא על הנייר ועדיו על המחק הוה והוה כתיב ביה בין סהדא לסהדא אנחנא סהדא חתימנא אמחקא ושטרא אניירא, ואתא האי ומחקיה לשטרא וכתיב מאי דבעי(ה) ומחקיה נמי לההוא כתבא דבין סהדא לסהדא, והוה ליה הוא ועדיו על המחק.

ושמעינן נמי דהיכא דהוי הוא על הנייר ועדיו על המחק, אע"ג דכתבינן בין סהדא לסהדא כי האי קיומא דאמרן, לא מתכשר אלא היכא דקאי האי כתבא אמחקא כמה דקימי סהדי אמחקא, דאי קאי כתבא על ניירא חיישינן דילמא מחיק ליה בתרי שטרא וכתיב והדר מאי דבעי, והוה ליה שטר הבא הוא ועדיו על המחק פעם אחת. וה"ה היכא דקאי שטרא אניירא וסהדי אנמחק שתי פעמים וההוא כתבא אנמחק פעם אחת פסול, דחיישי' דילמא מחיק ליה לכתבא והו"ל אידי ואידי נמחק שתי פעמים ומחיק ליה לשטרא דקאי אניירא וכתיב והדר מחיק ליה וכתיב מאי דבעי והוה ליה כוליה נמחק שתי פעמים:

מד. ומקשינן אי הכי דמהני למכתב קיומא כהאי גוונא בין סהדא לסהדא אימא סופא הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול ה"נ נכתיב אנחנא סהדי דחתימנא אניירא ושטרא אמחקא. ומפרקינן הא ודאי מוחק וחוזר ומוחק. כלומר הכא ודאי אע"ג דכתבי ביה דחתימי אניירא ושטרא אמחקא ולא כלום הוא, דסוף סוף מחיק ליה לשטרא זימנא אחריתי וכתיב מאי דבעי, ואכתי שטרא אמחקא וסהדי אניירא הוא כמה דכתיב בקיומיה. ומקשינן והא אמרת אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים. וכי הדר מחיק מינכר דנמחק שתי פעמים הוא ופסלינן ליה ואמאי ליחוש ליה. ופרקינן הני מילי היכא דחתימי סהדי נמי אמחקא חדא זימנא, דמפקינן מחקא למחקא, אבל היכא דלא חתימי סהדי אמחקא לא מינכר מחקא דשטרא, אי נמחק פעם אחת הוא ואי נמחק שתי פעמים הוא. וכי תימא ליתי מגילתא אחריתי ונמחוק ונדמי לא דאמי מחקא דהאי מגילתא למחקא דהאי מגילתא אחריתי. וכ"ת ליקבלה לחתמות ידא דסהדי בבי דינא ולימחוק בהאי מגילתא גופא ולידמי. אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים. וכ"ת לשהייא א"ר ירמיה [חיישינן] לב"ד טועין. דכל להבא חיישינן לב"ד טועין כדברירנא בפרק יש נוחלין (לעיל בבא בתרא קלח,ב):