יד רמה על בבא בתרא קסג:

ומקשינן וליחוש דילמא גאיז ליה לעילא ומחיק ליה לטיוטא וכתיב מאי דבעי ומחתים סהדי והוה ליה הוא ועדיו על המחק ואמר רב ששת שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. ואי מצריכנן ליה לקיומיה מקיים ליה מן האשרא שבו. ופרקינן קסבר רב כל כי האי גוונא, דהוא ועדיו על המחק ואשרא שבו על הנייר, אין מקיימין אותו מן האשרא שבו אלא מן העדים שבו. ורבי יוחנן אמר לא שאנו אלא בין העדים לכתב אבל בין העדים לאשרא אפילו שיטה אחת פסול. מאי שנא בין העדים לאשרא דילמא כתיב הוא ועדיו בשיטה אחת. כלומר דגאיז ליה לעילא וכתיב שטרא אחרינא בחצי שיטה ומחתים סהדי בחצי שיטה, והוה ליה הוא ועדיו בשיטה אחת וקימא אשרא מתתאי, וקסבר שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר אי הכי בין העדים לכתב נמי דילמא גאיז ליה לשטרא וכתיב מאי דבעי בשיטה אחרונה, והא חתימי סהדי מתתאי והוה ליה שטר הבא הוא בשטה אחת ועדיו בשיטה אחרת. ופרקינן קסבר שטר הבא הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת פסול. כדפרישנא טעמא באידך שמעתא דאין למדין משיטה אחרונה (לעיל סי' לב).

ומקשינן וליחוש דילמא כתיב הוא ועדיו בשיטה אחת ואמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי. כלומר ליחוש דילמא כתיב ליה לשטרא בחצי השטר ומחתים תרי סהדי זייפי בחציה השני, והא חתימי ליה סהדי כשרי בשיטה שנית ומצי לקיומיה לשטרא מיניהו, דאי אמרי ליה אמאי אצטריכת לאחתומי סהדי כולי האי אמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי. ופרקינן קסבר כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מן העדים של מטה אלא מן העדים של מעלה. כלומר כל כי האי גוונא דהוא בא בחצי שיטה ועדיו בשיטה ומחצה, חצי שיטה ראשונה ושיטה שאחריה, אין מקיימין אותו מן העדים של מטה בשיטה שני' אלא מן העדים של מעלה בחצי שיטה ראשונה. וקימא לן כרבי יוחנן, דרב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן.

ושמעינן מינה דהא דתניא הרחיק את העדים מן הכתב שני שיטין פסול שיטה אחת כשר, דוקא בין עדים לכתב, אבל בין עדים לאשרא אפי' שיטה אחת פסול. וממילא שמעת דכי מכשרינן שיטה אחת בין עדים לכתב דוקא למעלה מחתימת עדים, אבל בריש שיטה דחתימת עדים אפי' חצי שיטה נמי פסיל. דבין עדים לאשרא מאי טעמא פסיל, דילמא כתיב מאי דבעי בחצי שיטה ומחתים סהדי בחצי שיטה, והוה ליה הוא ועדיו בשיטה אחת, וקימא אשרא מתתאי לקיומי סהדי דאחתים עלה, כל שכן היכא דשביק רוחא בפלגא קדמאה דשיטה דאחתימת עדים, דאיכא למיחש דילמא כתיב בה מאי דבעי מקמי חתימת עדים, והוה ליה הוא ועדיו בשיטה אחת. ואפי' היכא דליכא עליה אשרא מצי לקיומיה, דהא לא אצטריך לזיופי מידי בחתימת עדים אלא חתימת ידי עדים דהוו חתימי אשטרא דגויה לחתמות ידיהו מיניה כדקימא קימא, ויכיל לקיומיה מפומא דאחריני דמשתמודעי לה:

לח. ושמעינן נמי מינה דשטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר. הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת פסול, עד שיהא הוא בשני שיטין או יותר ועדיו בשיטה שלישית או רביעית. ובלבד שלא ילמד משיטה אחרונה. ואם היה הוא ועדיו בשיטה אחת ועדים אחרים חתומין עליו בשיטה שנית, אין מקיימין אותו מן העדים של מטה בשיטה שניה, אלא מן העדים של מעלה בשיטה ראשונה. ואם יש בשיטה ראשונה שנים עדים כשרים כשר. ואם לאו פסול, דחיישינן דילמא הני סהדי בתראי דחתימי בשיטה שנייה לאו אהאי שטרא חתימי, אלא אשטרא אחרינא חתימי ורוחא שבוק למאן דקשיש מיניהו כשיעור שיטה ואתא האי וגזייה לשטרא וכתיב מאי דבעי בפלגו שיטה ואחתים סהדי מנפשיה באידך פלגא והשתא קאמר לרבות בעדים הוא דעבדי:

לט. ואע"ג דליתיה לדרב שמעינן משיקלא וטריא דשמעתיה דהיכא דמפסיק טיוטא בין שטרא לסהדי דחתימי עליה פסול, (וחיישינן) [דחיישינן] דילמא סהדי אטיוטא הוא דחתימי ולאו אשטרא. והני מילי בין שטרא לסהדי, אבל בין סהדי לאשרא כשר, דבי דינא אטיוטא לא חתימי:

מ. ושמעינן נמי מינה דשטר הבא הוא ועדיו על המחק ואשרא שעליו על הנייר, אין מקיימין אותו מן האשרא שבו אלא מן העדים שבו. דהא סוגיין כרב דאמר שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר, ואי אמרת כי איכא אשרא תותיה אניירא מקיימין אותו מאשרא, נתת מקום למזייפין לזייף, דכלהו שטרי דעלמא דכתיבי אינהו ואשרא דידהו אניירא מחיק ליה לשטרא ולעדים ומשייר ליה לאשרא וכתיב אמחקא מאי דבעי ומחתים מנפשיה מאי דבעי ומקיים ליה מאשרא שבו. אלא ודאי ש"מ כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מן אשרא שבו אלא מן העדים שבו: