יד אליעזר חלק ב צח

כגון נותר דוחה יו"ט והתם הוי עשה דבא ע"י פשיעה שנעשה נותר וא"כ מוכח דבעלמא עשה דוחה ל"ת אע"פ שבא ע"י פשיעה וא"כ י"ל דאליבי' פריך בזבחים דאמאי גבי נגיעת פסול לכשר לא דחי עשה לל"ת כו' והאריך בזה ועי' בחקרי הלכות סי' כ"ז שכ' מתחלה לדחות ד' אביו הנ"ל ואח"כ מיישב דבריו והאריך בזה וכ' ליישב עפ"ד קושי' אלימתא בפסחים מ"ה א' דקא' דנזיר וחטאת הוי ב"כ בבאים כא' כו' יקדש להיות כמוה כו' הא לר"א בזבחים דיקדש עשה הוא כו' הא אצטריך יקדש דכתיב גבי חטאת לעשה ובלא עשה דיקדש ה"א דאתי עשה דאכילת קדשים ודחי ל"ת ופסולה כו' והאריך בזה ליישב קושי' זו ואח"כ הביא ד' הגאון דע"א הנ"ל והביא ראי' לדבריו מד' הגמ' יבמות ז' א' גבי לא תבערו כו' ואח"כ דחה ראי' זו יעוש"ה ועי' במלא הרועים שם אות י' י"א שהביא ד' מהר"ם ברבי שכ' דד' התוס' עירובין הנ"ל תליא בפלוגתא דב"כ הבאים כא' אי מלמדין כו' ודחה דבריו והאריך בזה ובאות י"ג שם הביא ד' השעה"מ הנ"ל ועי' בס' המכריע חאו"ח סי' י"ט בזר זהב שם ובערוך לנר ר"ה כ"ח א' מ"ש בו' התוס' הנ"ל והאריכו בזה

) והנה בזבחים צ"ז ב' אמרי' יקדש להיות כמוה כו' ואם כשרה היא תאכל כחמור שבה ופריך אמאי וניתי עשה ולדחי ל"ת אמר רבא אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש שנא' ועצם לא תשברו בו ר"ש בן מנסיא או' אחד עצם שיש בו מוח וא' עצם שאין בו מוח אמאי ניתי עשה ולדחי ל"ת אלא אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ר"א אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ומשמע מפשטות הגמ' דר"א פליג על דבא וס"ל דעשה דוחה ל"ת שבמקדש וכן הביא בשעה"מ שם ד' הקרבן אהרן שכ"כ דר"א פליג על רבא אך השעה"מ כ' דודאי ד"א לא פליג על רבא כו' וכ' דזה מוכרח דאי פליג אדרבא כו' אכתי תקשי לר"א ברייתא דא' עצם שיש בו מוח כו' דניתי עשה דאכילת פסת ולחי ל"ת דשבירת עצם אשר ממנה הביא ראי' דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כו' א"ו דר"א מודה דאין עשה רוחה ל"ת שבמקדש וה"ט דברייתא דא' עצם שיש בו מוח אלא דבא ר"א לומר דאברייתא דיקדש קושיא מעיקרא ליתא ובלאו טעמא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ניחא מטעמא דיקדש עשה הוא וכ' דכן מדוקדק ד' הרשב"א בשיטת ר"י בעירובין ק' כו' וכ' דכן נ' נ"כ ממ"ש בס' הכריתות כלל זה דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ואי ר"א פליג על רבא ה"ל לפסוק כר"א דבתרא הוא וכ' דבהכי ניחא ליישב קושי' הנ"ל אסוגיא דזבחים מפסחים מ"ה א' כו' א"ל ר"א משום דה"ל נזיר וחטאת ב"כ הבאים כא' כו' ור"ע מאי צריכי כו', לא לכתוב בנזיר ותיתי חטאת מיני' וקשה כיון דר"א גופי' קא' דה"ט דחטאת דלא אחי עשה ודחי ל"ת משום דיקדש עשה הוא א"כ היכי לכתוב בנזיר ותיתי חטאת מיניה הא אי כתיב בנזיר ה"א דגבי חטאת אחי עשה ודחי ל"ת להכי אצטריך קרא גבי חטאת והביא שכן הק' הדברי אמת ולפמ"ש אין כאן קושי' דודאי לר"א כמו אפי' אי לא כתיב יקדש גבי חטאת הוי ילפי' מנזיר ולא אתי עשה ודחי ל"ת משום דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כו' אלא דמאי דקא' ר"א בזבחים היינו לומר דלפ"מ דכ' השתא יקדש אין כאן קושי' דניתי עשה כו' משום דיקדש עשה הוא ובלאו טעמא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ניחא ברייתא דהתם כו' עכ"ד וכ"כ בטו"א ר"ה כ"ח א' דר"א לא פליג ארבא כו' דהא רבא מייתי לה נמי משבירת עצם אלא ר"א הק' גבי יקדש ל"צ לה"ט דבלא"ה אינו דוחה דה"ל עשה ול"ת עכ"ד אך הנו"ב סי' קמ"א שם כ' כהק"א הנ"ל דר"א פליג ארבא וס"ל דעשה דוחה אף ל"ת שבמקדש ולר"א ל"ק מהך ברייתא צ"א עצם כו' דיבא עשה וידחה ל"ת משום דלא הוי בעידנא כו' ופליגי רבא ור"א בסברת הנ"י בשם הרנב"ר והר"י הלוי כו' הבאתי דבריו לעיל ולפ"ד י"ל דמש"ה לא תי' התוס' בעירובין הנ"ל דאין עשה דותה ל"ת שבמקדש משום דאכתי תקשי לר"א דלא ס"ל הא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ומש"ה תי' דאין עשה דוחה ל"ת שבא ע"י פשיעה ובהא דיקדש לא הוי ל"ת שבא ע"י פשיעה וכמ"ש הנו"ב וכן ראיתי בחמדת שלמה חאו"ח סי' ט"ו שכ' נמי כן ליישב ד' התוס' הנ"ל וכ' נמי ליישב קושי' השעה"מ דבהא דזבחים גבי יקדש לא הוי עשה הבא ע"י פשיעה והאריך בזה ועי' בס' פני משה על פסחים בסוף הס' בדרוש שם מ"ש ליישב קושי' השעה"מ הנ"ל מהא דזבחים והאריך בזה ועי' בטו"א שם מ"ש ליישב קושי' התוס' עירובין הנ"ל משום דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כו' ועי' במהרי"ק שורש קל"ט שהביא כן בשם התוס' כו' וכן הרשב"א בחידושי כ"י תי' זה בשם התוס' דבקדשים ל"א אתי עשה ודחי ל"ת הובא בשעה"מ שם ועי' בחידושי הריטב"א שם שהביא נמי תי' זה בשם התוס' ולא ראה הטו"א ד' מהרי"ק והרשב"א ובריטב"א בשם התוס' שכבר הקדימו בזה ואח"כ דחה הטו"א תי' זה והאריך בזה וכ' עוד תי' ליישב קושי' התוס' הנ"ל ועי' ביד אלי' שם סי' ד' מ"ש לדחות דבריו והאריך בזה ועי' בס' נר מצוה על ס' המצות מצות ל"ת מצוה קפ"ג מ"ש ע"ד הטו"א והאריך בזה ועי' בברוך טעם שם בסוף הקונטרס פ"ד מ"ש דגם ר"א ס"ל כרבא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כו' וכ' ליישב בכמה אופנים קושי' הד"א הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי"ש עוד בחמד"ש ובסי' ל"א שם ובחיו"ד סי' ט"ו ובשאילות שמואל שם ובסי' ס"ח ס"ט ובנודע בשערים ח"ב בסוף הס' בדרוש לשה"ג ובאו"ת פסחים מ"ה א' ובחמדת צבי שם ובבאר אברהם שם ובס' קרני ראם שם ובס' פני משה שם ובפסחים כ"ב א' מ"ש אי ראי' בזבחים פליג על רבא או לא ומ"ש ליישב קושי' הד"א והשעה"מ הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה וראיתי בס' נחלת יעקב בפתיחה שם אות י"ד שכ' להביא ראי' להשעה"מ והטו"א הנ"ל דר"א לא פליג על רבא מכח קושי' השעה"מ והד"א הנ"ל כו' דאם איתא דר"א ל"ל א"כ קשה מאי אמר דלא לכתוב גבי חטאת כו' הא אצטריך חטאת לגופי' דלהוי עשה ול"ת משום דיקדש עשה הוא דלא נימא דאתי עשה דאכילת שלמים ודחי לל"ת דכתיב גבי נזיר אע"כ כדבריהם דגם ר"א אית לו דרבא דאין עשה דותה ל"ת שבמקדש עכ"ד ולא ראה ד' השעה"מ הנ"ל במקומו שכבר הקדימו בזה להוכיח דר"א לא פליג ארבא מכח קושי הנ"ל ועי' בישוי"ע באו"ח סי' תמ"ב ס"ק ב' וביו"ד סי' פ"ז ס"ק ו' ובס' פורח יוסף מערכה ב' מ"ש ליישב קושי' הד"א והשעה"מ הנ"ל והאריכו בזה ועי' בלימודי ה' לימוד ב' שם שכ' מתחלה די"ל דר"א פליג ארבא כו' ור"א יחרץ כמו שתי' התוס' עירובין משום דהוי עשה הבא ע"י פשיעה וכמ"ש לעיל ואח"כ כ' די"ל דר"א לא פליג ארבא כו' והאריך בזה והק' דמאי מייתי רבא ראי' מעצם כו' אימא דהי' י ב' כתובים כו' וכ' ליישב בכיון דפסח ק"ק הוא וחטאת קדשי קדשים הוא אי כתיב בחטאת לא אתי פסח מיני' שכן קדשי קדשים ושאר חומרי אמנם אי איכא למידק לכתוב בפסח ויליף חטאת מיני' בק"ו מעתה אין כאן דין ב' כתובים דאיכא למימר מלחא דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא וכ' דהשתא א"ש נמי מה דקי"ל מנ"ל דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש נימא דהוי ב' כתובים ולפי הנ"ג ניחא כו' ומ"ש על תי' של השעמ"ה מהא דפסחים מ"ה כו' ואח"כ הק' אהא דאמרי' דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ומייתי לה מעצם לא תשברו בו דבפ' תמיד נשחט נ"ט א' קא' דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה והלא במקדש ליתא להאי כללא ונהי דבעלמא עשה שיש בו כרת דוחה עשה אחר במקדש מיהא לא דחי דכי היכי דלענין לאו דקי"ל דאינו נדחה מעשה במקדש דחמיר הוא כו' ה"נ לענין העשה דבעלמא נדחה מעשה דכרת אבל לא במקדש ולזה י"ל דכרת מיהא חמור