יד אליעזר חלק ב צז

יכול להתקיים בלא דחיית הלאו שלא ידור וכן ראיתי בשעה"מ פ"ג מהל' נדרים הל' ו' שכ' נמי כן ליישב קושי' החינוך הנ"ל ועי' בעטור בכורים שם שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ולא ראה ד' השעה"מ שהרי לא הביאו ואח"כ הק' השעה"מ על התוס' מהא דאמרי' בזבחים צ"ז ב' כו' יקדש להיות כמוה שאם פסולה היא תפסול ופריך וניתי עשה ולדחי ל"ת ומשני אמר רבא אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ולפ"ד, התוס' מאי קושי' הא הכא ע"י פשיעתו שנגע בשר קודש פסול בבשר קודש אשר הוא בא לידי דחיית הלאו והי' יכול להתקיים עשה דאכילת קדשים בלא דחיית הלאו אם לא ע"י פשיעתו שנגעו ובלעו זמ"ז והר"ז דומה ממש להתערבו מתן ד' במתנה אחת וכ' ומהיותר תימה דבמהרי"ק שורש קל"ט כ' וז"ל ועוד שהרי כ' התוס' בעירובין ועוי"ל דאין עשה דוחה ל"ח שבמקדש כדאשכחן פ' דם חטאת כו' עד מיהו יש לדחות דה"ט משום דל"ת שבמקדש חמור ולא מדחי מקמי עשה אבל גבי בל תוסיף ל"ש שום חומרא דשייך נמי בעלמא מ"מ י"ל כיון דהוי במקדש לא דחי והדבר תמוה שאחר שהביאו סוגיא דפ' דם חטאת בתי' הב' היכי הוי ניחא להו תי' הא' דכל בפשיעה ל"א אתי עשה ודחי ל"ת. גם הרשב"א כ' תי' זה דאין עשה דותה ל"ת שבמקדש משם התוס' והביא סוגיא דפ' דם חטאת וכ' עוד דיש מתרצים דכל בפשיעה ל"א אחי עשה ודחי ל"ת והוא תחיה איך ניחא להו סוגיא דפ' דם חטאת דהתם נמי ע"י פשיעה הוא בא עכקוש"י וכן הק' בטו"א בר"ה כ"ח ב' וכ' השעה"מ לישב דלא כ' התוס' דאין עשה דוחה ל"ת בפשיעה אלא דוקא גבי נתערבו מתן ד' במתן אחת וה"ט משום דמיד כשקיבל דם הנותן במתן אחת קודם תערובתן הרי תל עליו לאו דבל תוסיף באותו דם שלא לתנו במתן ד' אלא דכשנתערבו אח"כ אנו באים לומר דליתי עשה דמתן ד' ולדחי ל"ת דבל תוסיף דמתנה אחת והלכך איכא למימר שפיר טעמא דכיון שכבר תל עליו באותו דם לאו דבל תוסיף תו לא אתי עשה ודחי לאו שחל עליו מקמי' הכי כיון שע"י פשיעתו שעירבן הוא בא לדחות הלאו משא"כ בההיא דפ' ד"ת אע"פ שע"י פשיעתו שנגע ובלע בשר קודש פסול בבשר קודש כשר הוא בא לידי דחיית הלאו אפי"ה אמרי' שפיר דאתי עשה ודחי ל"ת וה"ט משום דברייתא דהתם דקתני יקדש כו' מיירי בחצי זית פיגול שנבלע בבשר שלמים כשר דאתי קרא לומר דהיתר מצטרף לאיסור וח"ז כולו אי' כו' וא"כ מבואר דכ"ז שלא נגע ונתערבו בח"ז פיגול כל שהו בעיני' אין כאן לאו שהרי אינו אלא ת"ש ולר"ל אפי' אי' דאורייתא ליכא אלא אי' דרבנן אלא שע"י פשיעתו שנגע שנגעו ונתערבו זב"ז הוא בא לכלל חיוב לאו דמכי נתערבו ה"ל היתר מצטרף לאי' וחשיב זית כולו אי' והלכך אמרי' בהא שפיר אתי עשה ודחי ל"ת משום שע"י פשיעתו תלו העשה והל"ת כאחת עכ"ד. ובאמת דבריו דחוקים בכונת התוס' וכחו שהק' הנו"ב בסי' קמ"א שם דהא התוס' כ' דל"ד לכלאים בציצית שע"י פשיעה הוא בא והי' יכול להתקיים בלא דחיית הלאו הרי דכ' התוס' סברתם הואיל ואי לאו פשיעתו הי' יכול להתקיים בלא דחיית הלאו ולפ"ד השעה"מ הי' להתוס' לומר דהלאו דבל תוסיף הי' חל קודם פשיעתו ועיקר חסר מן הס' בד' התוס' ועוד הק' עליו דמהיכן למד דברייתא דיקדש כו' מיירי שהי' רק ת"ז פיגול בשעה שנגע ונבלע בבשר קודש ודלמא מיירי שבשר פיגול הי' בו כמה זיתים רק שנבלע בתוך הבשר כשר רק זית ומזה שפיר מקרא דהיתר מצטרף לאי' כו' והאריך בזה וכ' אח"כ ליישב קושי' הנ"ל דהנה התוס' כ' דל"ד לכלאים בציצית דהא ע"י פשיטה הוא בא והי' יכול להתקיים בלא דחיית הלאו הנה אחזו התוס' בתי' ב' דברים א' שע"י פשיטה הוא בא וב' דהי' יכול לקיים בלא דחיית הלאו כו' ונ' דס"ל להתוס' דהך חלוקא שבא הלאו ע"י פשיעה אינו מספיק דהתוס' כיונו על הך סוגיא דזבחים כו' אף שגם התם המשיך עליו הלאו ע"י פשיעתו כו' הרי חזי' דס"ל להגמ' דאף לאו שבל ע"י פשיעה נדחה מפני העשה ומפ"ז צריכין התוס' להוסיף עוד הך סברא שהי' יכול לקיים העשה בלא דחיית הלאו ותרתי בעי' כו' ושם בתערובות מתן ד' במתן א' הוי תרתי לריעותא דתיכף אחר קבלת הדם הי' יכול לקיים העשה לזרוק הדם רק ע"י פשיעתו שהי' אח"כ שנתערב דם הבכור עם דם החטאת ולכך אין העשה דוחה הל"ת דבל תוסיף אבל גבי יקדש כו' שפיר פריך הגמ' וליתי עשה ולדחי ל"ת דהא בדרשה דיקדש כו' אין חילוק איתת נעשה הבליעה ואפי' אם נגע ונבלע קודם שהי' הבשר ראוי לאכילה כו' וע"ז שפיר פריך הגמ' דיבוא עשה וידחה לית כיון דדחיית הלאו בא כאחר עם העשה ואף שהי' ע"י פשיעה מ"מ כיון שלא הי' יכול לקיים העשה מקודם מה בכך שבא ע"י פשיעה סוף סוף בשעה שחל עליו מצות אכילת בשר קודש כבר נעשה המעשה ומיושב בזה קושי' חכם א' שהק' ע"ד שכ' בצל"ח פסחים מ"ט א' להחזיק השגת אהע"ו על המג"א סי' תמ"ד ס"ק י"א כו' והאריך בזה יעוש"ה. ולפ"ד ליתא לד' הכפ"ת בתוס' יוה"כ ביומא פ"ו א' שכ' ליישב הקושי' דקא' הגמ' שם גדולה תשובה שדוחה ל"ת כו' דמאי אולמי' דתשובה והא בכה"ת עשה דותה ל"ת וכ' ליישב ע"ד התוס' הנ"ל דל"ת בפשיעה כו' וזו היא מטלת התשובה שדוחה ל"ת אע"ג דבא ע"י פשיעה עכ"ד ולפ"ד הנו"ב ל"ל הכי דהא לא יכול לקיים העשה בלא דחיית הלאו ואז דוחה העשה הלאו אף שבא ע"י פשיעה וצריך ליישב קושי' זו לפ"ד הנו"ב כשאר ב' תי' שתי' בתוס' יוה"כ שם ועי' במראות הצובאות בחידושיו ליומא פ"ו א' מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בס' לימודי ה' בסוף הס' בדרוש למעלת תשובה מה שדחה ד' הכפ"ת הנ"ל וכ' בכונת ד' התוס' עירובין כמ"ש הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בבכור שור ביומא שם מ"ש והאריך בזה ועי' בברוך טעם שם בענין אי בעי' שבאותו דבר יקיים העשה פ"א שכ' ליישב מ"ש ליישב קושי' השעה"מ והטו"א הנ"ל עפ"ד התוס' פסחים נ"ט א' שכ' דעשה החמור דוחה עשה הקל אף דלא הוי בעידנא כו' והיינו משום דבעי' דומיא דכלאים כו' אבל לא לענין עשה החמור נגד עשה הקל וה"נ לענין ל"ת בפשיעה כו' דהוי אי' אכילת קדשים פסולין קיל מחמת שישנו בשאלה נגד העשה דאכילת קדשים כשרים והוי חמור נגד קל ול"צ דומיא דכלאים ושפיר חצי למדחי אף כשבא ע"י פשיעה כו' עכ"ד יעוש"ה

ועי' בכתובות מ' א' דפריך הגמ' ניתי עשה ולדחי ל"ת וקשה לפ"ד התוס' הנ"ל דאין עשה דוחה ל"ת הבא ע"י פשיעה וא"כ הא התם נמי הוי ע"י פשיעה שאנס אותה וכן ראיתי בדרו"ח מהגאון רע"א שהק' נמי כן וכ' ליישב דהתם העשה שמקיים עתה במתן ד' הי' יכול לקיים בלא פשיעתו והוא גרם שיעבור על הלאו אבל הכא העשה ג"כ ע"י פשיעתו שאנס אותה ואלו לא פשע לאונסה לא הי' כאן העשה כלל בזה שפיר העשה דוחה לל"ת דבלא פשיעתו גם העשה לא הי' יכול לקיים עכ"ד ולפ"ד נמי ליתא לד' הכפ"ת הנ"ל שכ' ליישב עפ"ד התוס' משום דהוי ל"ת בפשיעה וכן ראיתי בלימודי ד' שם ובלימוד ב' שהק' נמי קושי' הגאון רע"א וכ' נמי ליישב כמ"ש הגאון רע"א דהתם שגם העשה בא ע"י פשיעה אין אומרים כן וגם דחה עפ"ז חי' של הכפ"ת הנ"ל וכמ"ש ועי' בעטור בכורים שם מ"ש בזה ולא הביא ד' הגאון רע"א הנ"ל ועי' בברוך טעם שם בענין אי עשה דקום ועשה דחי עשה בשוא"ת פ"א ובמנחת חינוך מצוה קמ"ב קמ"ג שכ' נמי כהגאון רע"א והלימודי ה' הנ"ל דהיכא דגם העשה בא ע"י פשיעה כו' אז דוחה העשה הל"ת ועי' בבאר אברהם ר"ה כ"ח ב' שהביא בשם ס' נצח ישראל שהק' נמי קושי' השעה"מ והטו"א הנ"ל על התוס' וכ' ליישב עפ"ד התוס' יבמות ה' ב' שכ' דלמ"ד נו"נ אין קרבין ביו"ט יליף דעשה דותה ל"ת מדאצטריך קרא דאין שריפת קדשים