יד אליעזר חלק ב רמא

דלא מחלפי שם אשה בשם תנא וגם כיון דיכולין לקרותו כפשוטו חייא בפת"ח חריף כדרך שקורין ההמון כו' וכ' עליו הנה מלבד דגם בלשון לעז יש שינוי במבטא בין פת"ח פשוט לפת"ח חריף הרי בלה"ק אינו בנמצא כלל פת"ח חריף כו' וא"כ הרואה כ' חייה או חייא בע"כ צריך לקרות בחירי"ק ובקמ"ץ ומ"ש דלא מחלפי שם אשה בשם תנא מה יועיל לנו זאת כיון דבע"כ הקורא צריך לקרות כמ"ש לפניו עכ"ד. ודבריו נכונים

עוד הביא שם בשם כרם שלמה שכ' להסתפק בשם חיי שרה אם לכתוב חיי שרה כמ"ש בתורה או חיה שרה וכ' עליו דאין כאן מקום ספק כלל דודאי ב' שמות מלוקטים המה וצריכין לכתוב חיה שרה ואפי' אם היא חותמת א"ע חיי שרה אין משגיחין בטעות דילה עכ"ד. וגם בזה דבריו נכונים

(כא) בחא"ש סי' קצ"ה בגט הנשלח לעיר אתת כו' מעיר אחת ממדינת וולאחייא ונכתב שם האשה חינא בלי יו"ד אחר הנו"ן וכפי הברת מקום האשה ומקום נתינת הנס הוי ההברה חיניא ביו"ד אתר הנו"ן כו' ובט"ג כ' דבכה"ג דנק' ביו"ד פסול אם נכתב בלי יו"ד והביא השואל פלוגתת הפוס' אם נכתב במקום הכתיבה שם מקום הכתיבה ולא ידעו אז דהוי נשתנה בשם מקום הנתינה דיש פוס' דהגט כשר ויש פוסלין כו' וכ' דיש לחלק דהיכי דהי' האיש או האשה במקום הכתיבה כיון דעכ"פ נק' שם כן א"כ הוי שמה כך ולא כ' שקר רק דהוי חשש דיש להם שם אחר במקום נתינה בזה יש פוס' דמכשירין אבל אם לא הי' שם במקום הזה מעולם מה בכך דיש אנשים שקורין להם שם כך עכ"פ זה המגרש או המתגרשת לא הי' שם מעולם א"כ לא הי' להם מעולם שם זה מה בכך דבמקום נתינה כותבין כך עכ"פ זה האיש או האשה הם במק"א ולא הי' להם שם זה מעולם א"כ שקר כ' וחתמו דשם המגרש או המתגרשת אין להם שם זה מעולם והאריך בזה. ופ' דבשם האשה פסול מה"ת יעוש"ה

(כב) בחא"ש סי' קצ"א בשם אשה תאווה איך כותבין בגט אם באותיות הנ"ל או בשם חבו כו' וכ' דראוי לכתוב חאווה ולא חבו עכ"ד. ועי"ש עוד בסי' קס"ז שכ' שם האשה בגט גיוצא ביו"ד והי' לו לכתוב בוי"ו וכ' דזה אינו שינוי גמור דאינו מורגש במבטא כל כך וגם הוי באותיות המתחלפין באותיות אהו"י שיש מקילין בזה ואין לההמיר בזה אם כבר נשאת עכ"ד

אות

(כג) בארי' דבי עילאי סי' ל"א בענין שם טויבא שמבואר בט"ג שלפי הברת מדינתינו יש לכתוב טאבא באל"ף והביא בשם חותנו דס"ל נמי כהט"ג לכתוב טאבא באל"ף והוא כ' דצריך לכתוב טויבא בוא"ו יו"ד אחר הטי"ת כו' וכ' דנ' דשם זה. נגזר משה"ק יונה דלועזים בלשון דייטש טויב ובלא יו"ד הי' המובן בלעז לשון טוב שבלשון הק' ולא על טויב שבלשון לעז ולאשר שם טויבא נגזר משם יונה כו' לכן צריך לכתוב בשם טויבא ג"כ בוא"ו יו"ד כמו טויב הלעז של יונה וגם דבגט צריך לכתוב ג"כ לשון מבורר וכשכותבין שם זה בוא"ו יו"ד וכותבין טויבא נתברר הדבר שהוא קריאת שם אשה אבל אם הי' כותבין שם טובא בוא"ו לבד ולא עם יו"ד לא הי' ניכר שהוא שם אשה ורק כמלתא בלשה"ק מאי ארי' פורתא אפי' טובא נמי כו' ולכך מבררין הדבר בגט שבקריאת שם זה אינו במלאפו"ם ולפיכך כותבין ביו"ד אחר הוא"ו כדי שלא יהא נק' במלאפו"ם ומזה יתברר שהוא שם אשה כו' והאריך הרבה בזה, וסיים דנ' לכתוב טויבא בוא"ו יו"ד כד' הב"ש כו' ועכ"ז מחמת שאני יודע בעצמי שאינני בקי לא בחכמת ההגיון ולא בחכמת הדקדוק לכן הנני מבטל דעתי מפני דעת כבודו ודעת הט"ג כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בחא"ש סי' פ"ד שכ' דכן עיקר לכתוב שם האשה טאבא כדרך שנק' במדינתינו וכ"כ בט"ג ושם טויבא הוא בטעות גם ראיתי חתימתה כך באל"ף אחר הטי"ת עכ"ד. ועי"ש עוד בסי' קצ"ב שכ' נמי כי זה כלל בידינו שבגט צריך להיות נכתב כפי קריאת לשון בנ"א וא"ב הכל קורין שם טאבא בקמ"ץ אחר הטי"ת ואם יהי' נכתב בוא"ו יו"ד יהי' בחול"ם והוי שינוי השם ממש ולכך לכתוב כפי הקריאה רק טאבא כו' והאריך בזה, וסיים אבל לכתוב בגט רק שם טויבא א"כ דלדעתי הוי שינוי השם ממש עכ"ד יעוש"ה. והיינו דלא כהארי' דבי עילאי הנ"ל אלא כחותנו והט"ג הנ"ל ועי' בזכרון יעקב סי' נ' שכ' דבא מעשה שהי' שם האשה טובא וכתבנו בהסכם האב"ד דביר"ז והמו"ץ דסינבערג ובהסכמתי טויבא והגם כי הכרעת הט"ג שאין לכתוב ביו"ד אחר הוא"ו אך יען כי לפי הברת מדינתינו בלא יו"ד אין שוה הברה נכרת רק הלעז של חרש טובא לכן כתבנו עם יו"ד כדי להכיר הברת החול"ם והיו"ד כמו הוי גוי ופשוט עכ"ד. הרי שדעתי כדעת הארי' דבי עילאי הנ"ל ועי' בתשו' מהרי"מ סו' י"ז שכ' להשואל להכריע לכתוב שם טאבא באל"ף אחר הטי"ת כמבואר בט"ג אף כי' דנ' דשם טאבא הוא משם יונה בלה"ק ובספרי תנ"ך של טייטש ראינו כי שם טויב בוא"ו יו"ד אחר הט'. עכ"ז אין דורשין בשמות והכל הולך אחר הברה במדינתינו ובמדינתינו הברת שם טאבא הוא בקמ"ץ כמו שם גאלדא וידוע דקמ"ץ משך אל"ף אחריו כו' אך אעפ"כ אולי הברת מדינתו הרבה בענין אחר שאינו ניכר במבטא שם האל"ף היינו שאין קורין טאבא בקמ"ץ אינו או' בזה וכל א' יכול להכריע לפי הברת מדינתנו עכ"ד. ובסי' ל"ט שם כ' דבדיעבד כשר אם כ' טויבא בוא"ו יו"ד כו' וכמ"ש הט"ג בעצמו ובדיעבד כשר והאריך בזה יעוש"ה, והובא דבריו בפ"ת כאן אות ט' טויבא וכ' ששמע בשם הגאון רא"ל אב"ד דק"ק בריסק שצוה לכתוב טאובא באל"ף וא"ו כאשר כן הוא הברת מדינה זו שקורין זה כך כאלו הטי"ת בקמ"ץ והאל"ף במלאפו"ם ואח"כ הביא ד' המים חיים חאה"ע סי' ס"ג אות י"ח שכ' לכתוב שם טויבא בוא"ו יו"ד ובאות ל"א כ' שהעיד לפניו רב א' זקן ומומתה שהגאון בעל ט"ג בעצמו חוזר בו והורה בע"פ שיותר טוב לכתוב בלא אל"ף רק בוא"ו יו"ד וגם הגאון ר' דוד צבי מקרעמניץ כ' ג"כ בגט טויבא בוא"ו יו"ד וכ' בפ"ת דכן ראיתי בכמה ק"ק נוהגים גם עתה לכתוב לכתחלה טויבא כמבואר בב"ש וכן הועתק בגט מקושר ולזה דעתי נוחה עכ"ד. והיינו כד' ארי' דבי עילאי והזכרון יעקב הנ"ל וכן צ' עיקר לדינא לכתוב טויבא בוא"ו יו"ד. וכעת ראיתי בצ"צ חאה"ע סי' רכ"א באשה ששמה טובא דבב"ש כ' טויבא והשואל לא רצה לכתוב כן בי אינה נק' כן במדינתינו וצוה לכתוב טובא ומצא ג"כ בש"ג רק נסתפק ממ"ש בט"ג לכתוב טאבא וע"ז מסיק כיון דבמדינתינו קורין בשורו"ק פשיטא דיש לכתוב טובא וכ' אליו דיפה. כ' בהגט דבענין האל"ף אין שום מקום לספק כיון שהברה שלנו מסכים ג"כ לכתוב טובא בוא"ו א"כ מהכ"ת נכתוב באל"ף ודאי אם יכתוב טאבא באל"ף ה"ל שינוי שמה אמנם בענין מה שדילג היו"ד נ' דהדין עמו דמקום ספק הוא דזה פשוט דשם טובא הוא לעז של עוף יונה דבלשון אשכנז קורין ליונה טויב וכיון דכנס"י נמשלה ליונה לכך י"ל שקראו להן שמות הנשים על שם זה כו' ומש"ה נכתב ביו"ד טויבא דהכי נכתב הטייטש שבעו"א בישעי' ובתהלים בלעז של יונה טויב דא"ל דנמשך משם טוב או טובי' דא"כ אינו ענין כלל ליו"ד אחר הוא"ו ומ"ש אל"ף אחר הבי"ת ולעז דיונה ליכא אל"ף ע"ז כ' בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב שכך רגילין לכתוב בשמות הקצרות