יד אליעזר חלק ב רלה

בב' השמות א"כ העיקר לכתוב שם בתיה אשר זה השם נודע במקום הנתינה לכל בני העיר דמתקריא פרומא בתיה שהוא השם הנודע למיעוטא דמיעוטא במקום הנתינה כו' והאריך בזה וכ' אך מחמת חומרא דגיטין נכון שיכתבו ב' גיטין ובא' יכתוב בתיה דמתקריא פרומא בתיה כו' ובגט הב' יכתוב פרומא בתיה דמתקריא בתיה כמו באלחנן תנן כו' והיינו כמ"ש בסי' מ"ו הנ"ל וכ' אח"כ דכל זה לכתחלה אבל בדיעבד אם כבר ניתן הגט לא מבעיא אם כ' בי' בתיה דמתקריא פרומא בתיה בידאי דהגט כשר דכבר ב כ' דכן נ' עיקר להלכה אלא אפי' בידאי דהגט כשר דכבר כ' דכן נ' עיקר להלכה אלא אפי' אם כ' בגט פרומא בת"ה דמתקריא בתיה ג"כ בדיעבד אם ניתן הגט כשר דהא כ' בסי' קכ"ט סעי' ב' דאם ב' השמות כותבין בפירוש בגב אין הפרש בין שכ' זה ראשון או זה ואע"ג דרמ"א כ' בסעיף ד' אם עשה שם מקום הכתיבה עיקר וכ' על מקום הנתינה דמתקריא פסול כו' זה דוקא אם במקום הנתינה אין מכירין כלל בשם דמקום כתיבה אפי' מיעוטא כו' אבל אם במקום הנתינה יש מיעוט שקורין אותה בשם דמקום הכתיבה אע"פ שהרוב אינה יודעים כלל כו' לא גרע מן מקום אחד היכא דכותב על שם העיקר דמתקרי דכשר בדיעבד אם ניתן הגט עכ"ד ובסי' נ' כ' בגט שנכתב בו שם המתגרשת רחל לאה וכעת הבעל מערער ואו' שרוב אנשי העיר אינם יודעים כלל משם אותה רק רחל לבד וא"כ לפי שבררו לעיל דגם בשמות הלידה העיקר לכתוב כפי שקורין אותה רוב אנשי העיר ואם רוב בני העיר אינם יודעים כלל משם השני רק קורין אותה תמיד בשם אחד נכון לכתוב השם שקורין אותה רוב אנשי העיר תחלה ודמתקריא על ב' השמות שקורין אותה המיעוט והיינו ההיא דסי' מ"ט וסי' מ"ו הנ"ל וכתב וא"כ בנ"ד שכ' בגט רק רחל לאה כמו שנתנו לה בשעת הלידה ולא כ' דמתקריא רחל א"כ הוי כאלו נכתב שם הטפל לבד והב"ש סי' קכ"ט ס"ק ג' פוסל בכ' שם טפל לבד א"כ לדעתו הגט פסול וא"כ ראוי אם עדיין לא נשאת בגט זה שיכתבו לה גט אחר ויהי' כ' בו רחל דמתקריא רחל לאה דלדעתי זה השם שקורין אותה רוב העיר זה העיקר אפי' נגד ב' שמות הלידה אם רוב העיר אינם יודעים כלל משם שקורין אותה רק בשם האחד. וכן ראיתי בתשובות בית אפרים סי' פ"ה שהביא בעצמו שהגאון מבראד והרב הגאון מלאדמיר הסכימו ג"כ דהעיקר הוא השם האחד שקורין ריב העיר אפי' נגד ב' שמות של שעת הלידה וכנ"ל ברור כאשר הארכתי לעיל רק כ"ז אם יוכלו להשיג גט אחר מהבעל אבל אם לא יוכלו להשיג גט אחר ויש חשש עיגון מכ"ש אם נשאת כבר בגט זה יש להקל שלא להצטרך גט אחר וכאשר הארכתי בתשו' אחרת להקל במקום עיגון ודחק גדול עכ"ד ובסי' נ"ב שם כ' ע"ד הגט שנכתב שם האשה רחל לאה ורוב אנשי העיר קורין אותה בשם רחל לבד וכתבתי שהנכון שיתן גט אחר בשם רחל לבד רק באם שא"א ליתן גט אחר יש להתירה לינשא ע"פ גט הנכתב בשם רחל לאה והנה להיות שנלקח המגרש לעבודת המלך ולא ישיב עוד לביתו ושאלו אם מותרת האשה להנשא ע"פ הגט שנתן לה בשם רחל לאה וכ' שעכ"פ דת תוה"ק כיון שעכ"פ המיעוט בני העיר קורין אותה בשם רחל לאה א"כ לא גרע שם הנכתב בגט רחל לאה משם הטפל שפ' הרמ"א כו' דאם גירש בו כשר ואף שהב"ש מסיק דפסול מ"מ יש לחלק בין ב' שמות ששם העיקר ושם הטפל אינן דומין זל"ז ובין נ"ד דהרוב קורין אותה בשם רחל לבד י"ל דהב"ש ג"כ מודה דבשעה"ד אם נכתב בגט שם רחל לאה שקורין אותה המיעוט דכשר דהעולם יאמרו דמה שהרוב קורין אותה בשם רחל לבד היינו מפני שדרך העולם לקצר השם ולעולם אין זו אשה אחרת ואף כו' שלא בשעה"ד במקום שנוכל להשיג בקלות גט אחר אין לסמוך ע"ז ונכון לכתוב גט אחר בשם שקורין אותה רוב בני העיר מ"מ בשעה"ד כגון בנ"ד שהלך הבעל למרחוק ולא ישוב עוד לביתו בודאי די"ל דגם הב"ש מודה דהגט כשר וראי' דזה חשיב שעה"ד מגיטין י"ט דקאמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעה"ד וכ' רש"י שהלך זה לדרכו או נשאת כבר בגט זה כו' ע"כ נ' כיון שהוא שעה"ד גדול מותרת זאת האשה הנכתב בהגט שמה רחל לאה להנשא כו' עכ"ד

(יג) בתשובת מהרי"ם סי' ל"ד בגט שבא ממדינת וואלין לק"ק ראזינא ונכתב בגט שם האשה אסתר דוואסיא ובכאן קורין אותה אסתר דוואשא בפ"כ כו' והאריך בזה אם יש כאן פסול דאורייתא וכ' אח"כ דיש למצוא צד להתירה היינו דהאשה תסע מדינת וואלין ותקבע שם דירתה ל' יום דהיינו שתהי' נק' שם בשם המורגל במדינת וואלין לקרוא שמה אסתר דוואסיא ככתוב בגט כו' וזה ודאי מועיל כיון דהחזיקה עצמה בנסעה לשם בשם המורגל בוואלין מה חשש בזה הלא עתה הוא שם מקום הכתיבה והנתינה הוא שם א' כו' ובדיעבד ודאי כשר היכא דיש לו שם אחד במקום הכתיבה והנתינה כו' והביא דברי שו"ת פ"י שהביא תקנה זו בשם למדן א' ודחה זה והוא השיג על הפ"י והביא ד' הט"ג שהשיג נמי על הפ"י והאריך בזה וכ' תקנה זו והביא ד' השואל שכ' עוד תקנה לשנות לה השם במקום הנתינה ל' יום ולקרוא לה כמקוה הכתיבה ודחה דבריו דאף דמצינו דמועיל היכא דהוחזק שמו בשם אחר מ"מ בשינוי כל דהוא כזו מאן דייק לקרוא לה בשם זה בדקדוק זה וגם בלא"ה הענין נ' כחוכא ואטלולא וסיים דאף דתקנה הנ"ל אף שהוא יותר מועיל כי בוואלין ממילא קורין שם זה כך וא"צ הכרזה אינו סומך על דעתי עד שיסכימו עמי עוד שני גדולי הדור כו' עכ"ד יעוש"ה ועי' בבאר חאה"ע סי' ח' שהביא נמי עובדא הנ"ל והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף תקלה זו שיכריזו ל' יום ששמה הוא דוואסיא ותתחזק כל ל' יום. בשם זה מקודם הנתינה כו' והביא אח"כ ד' הגאון בעל בית יצחק שכ' אליו שכבר קרה מעשה כזה שבא גט א' באשה שהיתה נק' בפ"כ רישא ביו"ד וכ' רושא בוא"ו ויצא הענין להיתר ע"י הכרזה ע"פ הסכם הגאונים ר' ארי' ליב אב"ד דק"ק בריסק ורב אבלי ראב"ד דק"ק ווילנא ור' בנימין ראב"ד דהוראדנא כו' עכ"ד ובסי' ט' שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה והבאר יצחק הוא השואל בתשו' מהרי"מ הנ"ל וכתב תקנה הנ"ל של הכרזה במקום הנתינה קידם הנתינה ע"פ הסכם הגאונים הנ"ל ודלא כהתשו' מהרי"מ שדחה תקנה זו של הכרזה הנ"ל ועי' בבנין עולם מהגאון בית יצחק הנ"ל ח"ב הנדפס מחדש סי' א' מ"ש והאריך בזה והביא נמי תקנה דהכרזה הנ"ל ועי' בבית דוד סי' י"ח בד' השואל שם שדחה ד' רב א' שכ' הקנה זו דהכרזה הנ"ל ודחה דבריו דמה יועיל שינוי השם אחר הכתיבה ואף שהוא טרם הנתינה מ"מ כיון שנכתב הזמן בגט כו' והאריך בזה ובסי' י"ט שם כ' הבית דוד נמי על התקנה דהכרזה הנ"ל שדבר זה מביא לידי גיחוך יעוש"ה ועי' שאילות שמואל בכלילות שמואל כללי הכ' אות א' שכ' נמי תקנה דהכרזה וכ' והביא דמעשה הי' בק"ק ראזינא באשה ששמה רישא וכ' בפאריז רושא כפי הברתם ובבא הגט לכאן הי' דעת גיסי הגאון ר' בנימין ראב"ד דהוראדנא נוטה להכשיר ושלח הגאון החסיד ר' ארי' ל אב"ד דק"ק בריסק לעשות תקנה זו להכריז ל' יום בשינוי שמה כפי הכתוב בגט והביא עוד מעשה כזה שאירע א ששמה פרידל וכתב בפאריז פריידל כפי הברתם וצוה גיסי הגאון ר' בנימין הנ"ל לעשות כן והביא ד' הבית דוד הנ"ל שהטיל דופי על תקנה זו בדברים אשר לא כד"ת וכ' עליו ושארי לי' מארי' בזה אשר הטיל מום בקדשים אשר הדין באמת כמ"ש וכ' דזה עיקר להלכה ולמעשה בלי פקפוק ואין מושיבין את הארי בזה עכ"ד יעוש"ה והמעשה הזה באשה ששמה רישא כו' הוא המעשה שהביא הבאר יצחק הנ"ל בשם הבית יצחק ובאמת אף המהרי"מ הנ"ל לא דחה תקנת הכרזה הנ"ל כיון שהוא הפרש מיעוט משמע דלילא זה הי' גם הוא מסכים דמועיל הכרזה אף