יד אליעזר חלק ב רלו

אחר הכתיבה דלא כהבית דוד הנ"ל ועיין בגט מקושר בסוף קונטרס השמות באשה ששמה פעשא בשי"ן ימנית במקום הכתיבה ובמקום הנתינה שהיתה שם האשה נק' פעסא בסמ"ך וכ' דיש תקנה שתלך האשה עם אח למקום שאין מכירין שם זה ויסודר הגט שם ע"פ השליח ששמה כשם הכתוב בגט וכ' דבכה"ג לא בעי' חזקה ל' יום כו' הובא דבריו בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק ל"ד והיינו כעין ד' תשו' מהרי"מ הנ"ל ועדיף דלא בעי חזקה ל' יום אך קשה על תקנת הכרזה הנ"ל וכן על תקנת של תשו' מהרי"מ הנ"ל מהא דקי"ל בגיטין כ"א ב' וכתב ונתן מי שאינו מחוסר שום דבר בין כתיבה לנתינה ומה"ט פסלי' מחובר שמחוסר קציצה וה"נ בנ"ד כיון שאחר הכתיבה צריך להחזיק לה שם חדש הוי מחוסר דבר בין כתיבה לנתינה וכן ראיתי בעמודי אור סי' צ"ג בענין גט ששינוי שם המגורשת ששמה גוטא וכ' שם גאמיא ש שא גמור הוא כו' וכ' אח"כ דלכאורה עלה בדעתו תקנה כו' להחזיק לה עתה שם גוטיא ל' יום ואח"כ ינתן לה הגט והק' ע"ז מהא דגיטין הנ"ל וכתב ונתן מי שאינו מחוסר שום דבר בין כתיבה לנתינה כו' וכ' ליישב דע"כ לא קפיד רחמנא אלא חסרון דבר בגוף הגט כמו קציצה וכדומה בנד"ז שהחסרון דבר הוא על האשה לא מפסל בכה"ג כיון דבגט עצמי לא נעשה שום דבר חדש אחר כתיבתו והביא ראי' לזה מחולין פ"ד א' דפטרי' מוקדשין ממיסוי משום דכתיב ושפך וכיסה מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכיסוי יצא זה שמחוסר שפיכה פדיי וכיסוי מבוא מזה דהקפידה התורה על הדבר הנשחט שלא יצטרך שום מעשה בין שחיטה לכיסוי והוא כמו גבי גט כתיבת הגט ומ"מ קי"ל דמכסין בכל אפר אף שנעשה אפר אחר השחיטה כגון חרסית ולבינה שכתשן מבואר הדבר שאפי' כתשן אחר השחי' מכשירין כו' והביא ראי' לענין גט גופי' דלא מפסל משום הכי מביבמות נ"ב ב' אמר ללבלר כתוב גט לאשה דעלמא אינו גט שאין בידו לגרשה וכ' שם הרא"ש דלמ"ד אדם מקנה דשלבל"ע הוי גט כו' והרי שם אין מקום לגט עד שיקדמו הנישואין ומ"מ מכשרי' למ"ד אדם מקנה דשלבל"ע ולא פסלי' משום מחוסר מעשה אלא ע"כ דלא פסול אלא חסרון מעשה בגוף הגט משא"כ בכה"ג דהוי חסרון באשה עכ"ד ועי' בשם ארי' ח"א בסוף הס' בתשובות שם סי' י"ד בענין גט שכ' אסתר רבקה דמתקריא ריבה כו' וכ' דאין זה תקנה להכריז ל' יום להחזיק שמה בשם ריבה וכן אפי' אם תלך למקום שאין מכירין אותה ושם החזיק שמה בשם ריבה ל"מ כיון שנכתב מתחלה בפסול כו' והאריך בזה והביא ד' הפ"י בגיטין ע' שכ' הטעם דבעי' שיהי' שפוי בדעתו גם בשעת כתיבה ואם לאו פסול משום דכתיב וכתב ונתן שיהי' ראוי לנתינה בשעת כתיבה וה"ה אם הגט פסול בשעת כתיבה מחמת שינה השם ולא הוי ראוי לנתינה בשעת כתיבה פסול כו' והביא ד' הששוה"ע כלל כ"ג שהביא ד' הפ"י והביא שם הגאון ר"ח כהן ראפופארט שכ' עליו שאין ממש בדברים אלו כו' והוא החזיק בד' הפ"י כדדרשי' לענין מחובר דקצץ ונתן לה פסול משום דכתיב וכתב ונתן כו' א"כ גם בענין זה הרי מחוסר החזקת השם בין כתיבה לנתינה כו' ומה מהני התקנה שנעשה אח"כ בהחזקת השם כו' עכ"ד ובח' א ה"ט סי' ה' מ"ש בד' הפ"י והששוה"ט הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה. ולפ"ד העמודי אור הנ"ל אין ראי' מהא דגיטין כ"א הנ"ל דהתם הוי חסרון בגוף הגט אבל בההוא דשם ארי' הנ"ל הוי החסרון על האשה כו' ושפיר מהני תקנת הכרזה הנ"ל דלא כהשם ארי' אך מד' הפ"י והששוה"ע הנ"ל מוכח דס"ל דאף היכא דהחסרון הוא על האיש ולא על גוף הגט בעי' שיהי' ראוי לנתינה בשעת כתיבה ודלא כהעמודי אור ושפיר ד' השם ארי' דל"מ תקנת הכרזה הנ"ל כיון דהגט פסול בשעת כתיבה מחמת שינה השם ולא הי' ראוי לנתינה בשעת כתיבה כו'. וכעת ראיתי בס' ברכת רצ"ה סי' נ"א שכ' נמי דבעי' רק שלא יהי' מחוסר מעשה לענין עצמות הגט משא"כ בהך דנשטתה בנתים מקודם שנשתפה ל"ה חסרון בעצם הגט רק של"ה יכולים ליתן לה אז כו' והאריך בזה והיינו כהעמודי אור הנ"ל ועי' בהגהות מלחמות ארי' שם שהביא ראי' להברכת רצ"ה מגיטין כ"ה גבי אמר ללבלר כתוב לאיזו שתצא בפתח תחלה כו' והארי ש יעוש"ה. ועוד י"ל דל"מ תקנת הכרזה וכמ"ש בעמודי אור ש שהרי הרא"ש כ' בגיטין פ"ח סי' ט' דבשינה דבר בגט אילא ב' טעמי לפסול חדא שיאמרו שאין זה המגרש או המגורשת ועוד דעדים חתמו אשיקרא ולפ"ז נהי דכאן כשנחזיק לה שם זה אין חשש רואין כו' מ א מה יושיענו זה לתקן חתימות העדים דחתמו אשיקרא כו' וכ' עוד וביותר נ' בגט הנשלח ע"י שליח אין כאן היתר כלל בכה"ג שהרי בשעה שמסר הבעל הגט לשליח לא הי' ראוי לגרש בו כלל כו' וא"כ איך מצי משוי שליח לגרש בו אחר שיתכשר ע"י החזקת שם חדש הא הלכה פסוקה היא בנזיר י"ב א' דכי משוי אינש שליח במידי דמצי איהו למיעבד עתה אבל בכה"ג לא משוי שלית כו' והאריך בזה וכ' אח"כ תקנה שהשליח יתעכב פה ויכתוב על הב"ד לשם לכתוב גט כשר והבעל ימנה שם שלית כד"ת והשליח ההוא ימנה מצידו את השליח אשר בפה והוא ימסור לה הגט ע"י מעשה ב"ד הנ"ל שנתמנה להיות שליח כו' ואח"כ הביא שכ' בעצמו להגאון מהרי"מ הנ"ל על מ"ש בפשיטות להחזיק לה שם הכתוב במקום הכתיבה שיגרשנה השליח בגט שבידו ולא חש מר לפקפוקים שכתבתי ואולי כו' עיקר סמיכתו שבמקום הכתיבה נכתב שמה כהוגן לה מנהג קריאתה ומ"ש שתלך ותחזיק שם כו' לרווחא דמלתא ה ה כי בדרך זה אין פקפוק כלל או אפשר לא שמיע למר הך חששא ולא סבירא לי' ונפ"מ רבתי לדינא כי מלתא דא שכיחא כו' וכ' שתשובת הגאון הגיע אלי בקצרה כי סמך על הטעמים שבנד"י נכתב שמה כהוגן לפי מנהגם בקריאת השמות ונ' שהודה הגאון לדברי שעוררתי דכל מידי דלא מצי עביד השתא לא משוי שליח שייך בכה"ג כו' עכ"ד יעוש"ה ועי"ש עוד בכלילות שמואל מ"ש בזה ועי' בפ"ת ש"נ אות ד' שם דוואסא ובאות פ' שם פרידא מ"ש לחלק דאם נכתב בשינוי גמור גם במקום הכתיבה דשמה נפתא וכ' תפתא וכה"ג ודאי דאינו מועיל שינוי השם ע"י הכרזה אחר הכתיבה אף קודם הנתינה כיון דבע כתיבת הגט נכתב ונחתם בפסול כו' והאריך בזה וכ' אח"כ דבגט ע"י שליח איכא עוד חששא כו' משום דכל מידי דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח כו' והאריך בזה ולא הביא דברי העמודי אור הנ"ל שכבר הרגיש בזה ועי' בעין יצחק ח"ב שה י"ט בענין הגט שהאשה נק' חשא יודית והמסדר צוה לכתוב חסיא יודית כו' ויש בזה ב' שנוים א' במה שהי' צריכין לכתוב בשי"ן ימנית וכ' בסמ"ך. ב' במה שהוסיפו לכתוב ביו"ד אחר הסמ"ך דלכאורה הוי הגט בטל מה"ת כו' והאריך הרבה בזה. ובענף ה' כ' עוד להתירא דלפי המבואר בב"ש בש"א אות א' דבאותיות המחלפים יש להכשיר בשעה"ד אפי' ניכר במבטא כו' והק' ע"ז מגיטין ס"ג בההיא דהוי קרי לה נפאתה וכ' תפאתה כו דהגט פסול אף דהוי אותיות המתחלפים וכ' ליישב דבזמן הש"ס לא הי' כותבין בכמה גיטין שם אביהם כו' וא"כ אף דלא מקרי שינוי באותיות המתחלפים כו' מ"מ הוא פסול משום דהוי כמו שלא כ' שמם כלל דהא בעי' כפר כריתות וספירת דברים כו' ומש"ה אמרי' בש"ס דהגט פסול אבל האידנא דכותבין שם אבי המתגרשת בכל הגיטין ומהר"מ פדואה סי' ל"ה הביא בשם המרדכי דאף בלא כ' שם המגרש רק בן פ' ג"כ כשר מאחר שידוע שאין לאביו בנים אחרים אלא זה וע"כ הגט כשר וכמו בן פ' עד כו' ואף דהב"י כ' בשם הרשב"א דפסול בכתב בן פ' עד עכ"ז נ' ודעת הג"פ כמהר"ם פדוה כו' והביא ראי' מהא דבן פ' עד ומד' התוס' גיטין ל"ד כו' ומגיטין כ"ג הרי את שפחה כו' וכתב לכן אף דנכתב סמ"ך במקום שי"ן ימנית י"ל דהגט כשר דזה לא מקרי שינוי דהוי באותיות המתחלפים כו' רק דעיקר חשש הפסול בזה