יד אליעזר חלק ב כא
Yad Eliezer part 2 21 · יד אליעזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →בדיעבד מותר כיון שהיין פגמו והיכא שהתבלין נפגם בטעם היין וגם נטל"פ בתבשיל מותרין לכתחלה לאוכלם ומותר ליתנם בקדירה אפי' לכתחלה כיון דהתבלין בעצמם מותרין הם וא"כ ד' הרמ"א נכונים דהא דכ' ס' נגד הבלוע היינו דמיירי באופן שהתבלין בעצמם לפגם מחמת טעם היין שבהם בקדירה עצמה כטל"ש ובזה סגי נגד יין הבלוע דהא התבלין לא נ"נ דהא התבלין בעצמם מותר לאוכלם רק שאסורים בקדירה כיון שהיין נותן בהם טל"ש אמנם ל"ש לומר חנ"נ כיון דהתבלין בעצמם מותרין וכמו שנ' מדיוק לשון רמ"א שכ' בסוף ואם היין שבהם הוי לפגם בתבשיל אפי' ס' א"צ מכלל דעד השתא מיירי שנטל"ש בתבשיל מ"מ הם נותנים טל"פ בתבלין. ולפ"ז א"צ נגד הבלוע כיון דלא נ"נ וא"ל דה"ל להרמ"א לכתוב דאם נטל"ש בתבלין דצריך ס' נגד כל התבלין דז"א דלדינא אין נפקותא מזה דאף דלא בעי' אלא נגד הבלוע מ"מ צריכין לשטר נגד כל התבלין דלא ידעי' כמה בלע רק בטעמא איכא נפקותא דהיכא דהתבלין נטל"ש ושוב נפל לקדירה צריכין ס' נגד כל התבלין מטעם חנ"נ והיכא דהתבלין נפגם רק בקדירה נטל"ש בזה צריכין ס' נגד כל התבלין מטעם דלא ידעי' כמה בלע ולא מטעם חנ"נ כיון דהתבלין לא נ"נ וכיון דאין נפקותא לדינא נקט הרמ"א יותר ס' נגד הבלוע דכולל אף שהתבלין נפגמים בעצמם מחמת היין רק בקדירה נותן בהם טל"ש והביא ד' המרהצו"ב הנ"ל שהרגיש במ"ש אלא דדחיקא לי' בלשון רמ"א וכ' דלפמ"ש בהצעת לשון רמ"א א"ש עכ"ד. ועי' בישוי"ע ס"ק כ' שכ' דיש כאן חילוקי דינים אם היין נטל"ש בבשמים ונתן הבשמים לתבשיל והיין נותן בו טל"פ אף שהבשמים בעצמם נטל"ש בתבשיל הזה מ"מ מותר התבשיל והטעם כ' הרשב"א משום דל"א חנ"נ רק בבב"ח א"כ אין הבשמים בעצמם אסורות רק טעם היין הנבלע בתוך הבשמים באים לאסור התבשיל וכיון דטעם היין פוגם בתבשיל התבשיל מותר. ולפ"ז לדידן דקי"ל חנ"נ בכל אי' הי' ראוי לומר דאף שאין היין נטל"ש בתבשיל כיון שהבשמים נטל"ש בתבשיל נאסר התבשיל מן הבשמים כיון שיכולין הבשמים לילך לשם ויתן טעם משובח אמנם ביין בבשמים שנאסר מן היין שלא ע"י בישול בזה ל"א חנ"נ כו'. א"כ אף לדידן ד' הרשב"א נכונים ונ' דבקדשים דקי"ל היתר מצטרף לאי' וכ' הרשב"א בחולין דגילתה התורה דגם חלק ההיתר נעשה אי' ונהפך ההיתר לאי' דאז נ"נ מה"ת א"כ ה"ה בזה דאם ההיתר נטל"ש והאי' שבתוכו נטל"פ בתבשיל השני אסור כיון דחלק ההיתר נעשה אי' עכ"ד ועי"ש עוד בישוי"ע מס"ק א' עד ס"ק ת' ובמקמ"ח מ"ש לבאר השיטות בענין קמא קמא בטל והאריכו הרבה בזה יעוש"ה
סעיף יג (א) מכדי קליפה. לכאורה קשה אי נימא דאינו בולע יותר מכדי קליפה אמאי קתני במתני' ע"ז כ"ט ב' דקנקנים של עכו"ם ויין של ישראל כנוס בהם דחכמים אוסרים בשתי' והא מבואר לעיל סי' צ"א סעי' ד' ברמ"א דבמקום שצריך קליפה אם לא קלפוהו בדיעבד שרי וא"כ ה"נ כיון דאין הקנקנים צריכין רק קליפה א"כ בדיעבד דכנוס בהם יין לשתרי וכן הק' במקמ"ח וכ' ליישב דזה שייך בשאר אי' דאיסורו בס' י"ל דקליפה הוא דבר מועט ובדיעבד שרי אך בי"נ דאי' במשהו בודאי גם קליפה אוסרת וכ' אך לפ"ז קשה ע"ד הב"י לקמן סי' קל"ז דהק' לשיטת ר"ת דס"ל דסתם יינם בטל בס' א"כ אמאי קתני במתני' יין של ישראל הכנוס בקנקנים של עכו"ם דאסורים בשתי' אמאי אינו מועיל ס' נגד הקליפה ותי' דמיירי מתני' דנתן יין מועט דאין ס' נגד הקליפה. ולפ"ז יש לתמוה כיון דלר"ת סתם יינם בס' ממילא שוה לשאר אי' ור"ת גופי' הוא מרא דהאי דינא דס"ל דכל היכא דצריך קליפה בדיעבד שרי בלא קליפה א"כ קשה ה"ל למשרי בדיעבד בלא קליפה ואף דאין ס' נגד הקליפה וכ' דמוכרחים בזה ד' הב"ח שכ' לתרץ קושי' הב"י דר"ת ס"ל דכל הכלי בולע ולא כדעת הרשב"א דס"ל דאינו בולע רק כ"ק וצריך ס' נגד כולו וא"ש ואח"כ הביא ד' הש"ך לענין כבוש כו' והאריך בזה. ומ"ש שם עוד לבאר שיטות הראשונים בענין כלים שאין מכניסין לקיום ומכניסין לקיום והאריך הרבה בזה ועי' בעצ"ל ובדברי יוסף סי' תתק"ז ובצ"צ חיו"ד סי' ע"ט פ' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה
סעיף א (א) בהג"ה ב"י. עי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה
סעיף ב (ב) אסור להוציא. עי' ט"ז ס"ק ד' שכ' דהא דאמרי' דהיכא דאין הכונה לבטל אי' מותר לבטל א"ל היינו דוקא היכא דא"א בענין אחר כו' משא"כ כאן דאפשר לעשות נקב חדש כו' מקרי לכתחלה ואסור לעשות כן כו' עכ"ד. ועי' לעיל סי' צ"ט ס"ק ג' מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה
סעיף ד (ג) מותר ליתן. עי' ט"ז ס"ק ז' שכ' דאף דקי"ל דנטל"פ לכתחלה אסור מ"מ כיון דסתם יינם אינו אסור אלא מדרבנן והא דנטל"פ אסור לכתחלה הוי משום גזירה ובדרבנן הוי גזירה לגזירה כו' עכ"ד. הנה ס"ל בפשיטות דבאי' דרבנן נטל"פ מותר לכתחלה ועי' לעיל סי' ק"ג ס"ק ה' מ"ש והארכתי בזה והעלתי דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י יעוש"ה. ועי' במקמ"ח מ"ש והאריך בזה
סעיף ו (ד) מסלפ"ת עי' ש"ך ס"ק י"ט ועי' בהגהות אמרי ברוך ועי' לעיל סי' ס"ט ס"ק י' מ"ש בזה יעוש"ה
סעיף א' (א) אסורה בהנאה. עי' בדברי יוסף סי' תתק"ח מ"ש והאריך בזה ועי' במקמ"ח ובמנחת חינוך מנוה רי"ד ובמהר"ם שיק מצוה רי"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה
(ב) בהג"ה שזקף כו'. עי' בישוי"ע ס"ק א' שהק' בהא דקא' הש"ס בע"ז נ"ג ודלמא בעגל ניחא