יד אליעזר חלק ב רג

יהושע צבי ג"כ נכון ובעצה זו השתמש הט"ג כמה בלק"ש עי"ש אות ה' ויעשה כפי אשר ישר בעיניו ואם יעשה כאופן הב' נרויח בזה קצת שנוכל לכתוב הכהן באחרונה ונצא בזה החשש של בעל גמ"ק סי' כ"ד אות קטן ג' כו' כיון דנכתב דמתקרי על שם שעולה בו לתורה ואז נק' הכהן

עוד כ' שם בענין זה הגט בשם אבי המתגרשת דהי' עולה לתורה בשם מנחם מן הלוי וכן הי' חותם ובפ"כ הי' נק' בשם מנא וכ' דצריך לכתוב מנחם מן הלוי בלי הפסק בין ב' השמות כיון שנק' לתורה בב' השמות וכן הי' חותם בב' השמות אין להפריד ביניהם ולפי הרגיל פה קרוב הדבר דגם בעת המילה נק' בב' השמות ביחד וכ' להשואל דרמז בדבריו דע"כ ראוי לכתוב דמתקרי מנא משום שם מן שהוא חול ונמשך בזה אחר ד' הט"ג צבי שם מנחם שצידד לומר דשם מן הוא חול ואף דבנ"ד שנק' גם בשם מן בעלייתו לתורה הי' מקום קצת לומר שהוא שם של קודש שיש לשם מן הוראה בלהק' ומה שצידד הט"ג לומר שהוא שם של חול הוא בשנקרא בעלייתו לתורה בשם מנחם לבד והכינוי שלו הוא מן משא"כ כאן דגם בעלייתו לתורה נק' גם בשם מן וגם קרוב הדבר כי גם בשם העריסה נק' בשם מן מ"מ יותר נ' לומר דשם מן הוא מול והוא רק כינוי לשם מנחם לפי שאין מצוי כלל אצלנו מי שנק' בשם מן לבד שלא בצירוף שם מנחם כו' ועוד י"ל קצת דשם מנא אינו קיצה"ש לבד משם מן לשם קטנות אלא שהוא גם שם בפ"ע משמות ארמי ומוזכר שם מנא הרבה בבבלי וירושלמי ועל שם ארמי הכריעו האחרונים לכתוב דמתקרי אף שהראי' שהביאו מהא דאתא בר הדיא דמתקרי אי' מארי ראיתי בס' לשכת הסופר שדחה דשם הדיא הוראתו שם עוף ששמו בלה"ק אי' והביא כן בשם המדרש מ"ח אין לנו אחרי הכרעת ט"ג שהכריע לכתוב דמתקרי על שמות ארמי ומכ"ש לדעת הרמ"א שמתקרי כשר אף במקום המכונה ואי נימא דשם מנא הוא שם ארמי פשיטא דצריך לכתוב באל"ף לבסוף כו' אבל בלעדי זאת כיון שבשם הקודש שממנו הכינוי הזה אין בו ה"א ע"כ יש לכתוב באל"ף לבסוף כו' עכ"ד יעוש"ה

(מ) בקונטרס השמות אות מ"ח מי ששמו צבי מעריסה וכינויו הירש והלך למק"א ושינה את שמו שם לנפתלי ונק' כן בפ"כ וכן עלה לתורה רק כשחותם אגרותיו חתם נפתלי צבי וקצת אנשים שהי' מכירין אותו מכבר קרו לי' הירש ושולח גט לאשתו שבמקומו הראשון יש לכתוב צבי המכונה הירש דמתקרי נפתלי עכ"ד והיינו דצריך לכתוב שם מקום הנתינה ודמתקרי על שם מקום הכתיבה וכמבואר בגיטין ל"ד ב' ועי' בחידושים שם אות ח"ת שהאריך הרבה בזה ומסיק דא"צ להזכיר שם נפתלי צבי יעוש"ה

(מא) בקונטרס השמות אות מ"ב מי ששמו בפ"כ הירש וחותם צבי הירש ועולה לתורה צבי יהודה יש לכתוב אנא צבי הירש דמתקרי צבי יהודה ודמתקרי הירש והיינו לפמ"ש הג"פ ס"ק פ"א דמי שעולה לתורה בב' שמות יחד וחותם באחד מהם דשם החתימה עיקר כיון דעולה גם בשם הזה וגם חותם בו לבד שם זה עיקר ומקדימין אותו לשם שעולה לתורה עכ"ד. והובא בחידושים שם אות מ"ב וכ' ובפרט לפי הכלל שכ' הג"פ ס"ק צ"ת דהיכי דהעלי' לתורה והחתימה סתרי אהדדי הקריאה שפ"כ מכריע ובנד"ז דנק' בפ"כ הירש שהוא הלעז והכינוי של צבי ושם יהודה אין מי שיקרא אותו בשם זה עי"ז נעשה שם צבי שחותם בו עיקר נגד השם שעולה בו לתורה לבד כו' בודאי צריך לכתוב בראשונה שם צבי הירש שחותם בו והנה התו"ג ס"ק כ"ה כ' דדוקא שם שעולה וחותם בו הוא עיקר נגד השם שנק' בו בפ"כ אבל בעלי' לבד או בחתימה לבד שם שנק' בפ"כ הוא עיקר וא"כ בנ"ד הי' צריך להקדים שם הירש שנק' בפ"כ לשם צבי יהודה שעולה בו לתורה אך הקונטרס השמות בחידושים שם כ' דהמעי' רואה שכל דבריו דוקא בב' שמות חלוקים זה מזה אבל בכינוי היוצא משה"ק ונק' בפ"כ בשם הכינוי אין לו מעלה וחשיבות נגד השה"ק שעולה בו לתורה משום דמעיקרא ניתנו ע"ר כן להיות עולה לתורה בשם המובהק ולהשתמש בפ"כ בשם הלעז וכ' דכן מטין ד' הרמ"א סעי' ט"ז שכ' מי שיש לו שם עברי שעולה בו לתורה ויש לו נמי שם בלשון לעז עושין שם העברי עיקר כו' ומסתימת דבריו משמע אף שאינו מותם בו ג"כ רק עולה לתורה בלבד מ"מ שם העברי עיקר ע"כ נ' להקדים בנד"ז שם צבי יהודא לשם הירש שבפ"כ וכ' דצריך לכתוב ודמתקרי הירש אף שהוא שם לעז והביא ד' תשובות בית אפרים חאה"ע סי' ק"ה כו' ותשו' בית שלמה חאו"ח סי' פ"ז דמוכח כן והאריך בזה וכ' דבנ"ד דשם הירש יוצא משם צבי לבד ולא משם יהודא ולא שייך לכתוב המכונה לשיטת הב"ש דקאי אדסמיך לי' ע"כ יותר נכון לכתוב ודמתקרי בוי"ו וקאי על עיקר השם שכותבין בתחלה שעיקר שפו צבי הירש וב' השמות שם שעולה בו ושם שבפ"כ טפלים לו ושייך דמתקרי כיון דיש בעקר השם ג"כ שם לעז כו' עכ"ד יעוש"ה

אות ו

(מב) בחא"ש סי' קצ"ו באיש א' שמו נק' בפ"כ וועלוויל והי' עולה לתורה זאב והי' חותם עצמו זאב וואלף והי' כותב בגט זאב המכונה וואלף דמתקרי וועלוויל והשואל קרא ערעור על הגט וכ' כי מ"ש דמתקרי וועלוויל אין בו כ"כ ערעור כו' כי אם כ' על שם לעז דמתקרי כשר בדיעבד ובפרט בזה י"ל דכדין עשה דהקדים שם וואלף א"כ הרי כ' הפוס' דאם שניהם שם לעז כותבין דמתקרי א"כ אם הקדים שם וואלף שייך רח"כ לומר דמתקרי על שם וועלוויל וגם מה דהקדים שם זאב לשם וועלוויל אף דשם וועלוויל הוי עיקר שהכל קורין בו מ"מ בדיעבד י"ל דכשר אם הקדים שם הטפל ובפרט בזה כיון דהחתימה ועלי' לתורה הוי שם זאב י"ל הם עיקר לנגד שם שהכל קורין וגם הוי שם העריסה כן ועוד דאם הי' מקדים שם וועלוויל תחלה לא הי' יכול לכתוב דמתקרי על שם החתימה לפ"ד הט"ז כו' לכך יפה הקדים שם זאב תתלה גם י"ל מ"ש דראוי להקדים שם העיקר היינו אם כל חד הוי ענין בפ"ע מאין פירש זה לזה אבל בשם הכינוי השייך לשה"ק בזה ודאי ראוי להקדים העיקר ואח"כ כינוי שלו ול"ש להקדים הכינוי קודם העיקר ולכך גם בזה אין משש כ"כ רק דא עקא חיש זאב המכונה וואלף ולא מצינו שיהי' נק' שם וואלף לבדו הן לדעת הב"ש גבי משה ליב הוי גם בזה אין קפידא אך אנן גררינן אתר ד' הנו"ב דהמכונה קאי על האדם וא"כ שקר כ' ולכך כיון דאינו מקום עיגון ודאי הגט פסול ובגט שני אם הי' עולה לתורה נמי בשם זאב וואלף הי' מותר לכתוב וועלוויל דמתקרי זאב וואלף אך כי אינו עולה לתורה רק בשם זאב א"כ לצאת ידי הט"ז דל"ש דמתקרי על החתימה לבד רק יכתבו זאב וואלף המכונה וועלוויל ודמתקרי זאב ובזה יצאנו כל הדיעות עכ"ד ובסי' קצ"ז כ' דאף הב"ש לא הכשיר רק בנדון דידי' כיון דנק' חשה יהודא בתחלה ועולה כן לתורה וכ"כ בגט א"כ אין זה חילוק שמות כיון דכ' משה יהודא והוא עולה בן לתורה ויהודא הוי פי' של ליב א"כ מה דכ' משה יהודא הוי כאלו כ' משה לב גם לא נ' שקר דהא עולה כן לתורה בב' השמות אבל אם הי' נק' רק יהודא ליב והי' כותב יהודא המכונה ליב הי' מודה דפסול כיון דנק' בשניהם והוא חילקם ולא נזכרו בגט ביחד כלל וזה שקר גמור כן ה"נ מ"ש זאב