יד אליעזר חלק ב רד

המכונה וואלף ממ"נ בלי החתימה אינו נק' בשם וואלף כלל רק החתימה הוי בשם וואלף והרי החתימה לא הוי בחילוק רק בשניהם וא"כ כ' שקר גמור דוואלף לבד לא נק' בשום פעם ומה דנק' וועלוויל נ' דאין זה שום געגועים רק הוא שם בפ"ע כיון דה"ל נקודות אחרות דשם וואלף הוי הווי"ן בקמ"ץ ושם וועלוויל הוי הווי"ן בסגו"ל לכך נ' דהוי שם בפ"ע והביא ד' מוהרמ"ז אייטינגא שס"ל דהוי שם געגועים והשיג עליו וגם כ' מוהרמ"ז דבשם געגועים ל"ש דמתקרי רק המכונה והשיג עליו דמניין הוציא כן ולדעתי כמשמעות הש"ע דס"ל דבשניהם שם לעז כותבים דמתקרי וכ' דהעולה מזה כי לפ"ד שהוספתי כעת אף לדעת הב"ש הגט פסול אף במקום טיגון כו' והביא ראי' לו' הנו"ב דלשון כינוי ל"ש רק באדם כו' כנביא ישעי' וזה יקרא בשם יעקב ובשם ישראל יכנה אבל בדבר שאין בו רות חיים ליש לשון כינוי וזה דחקו לחז"ל פ"ק דנדרים דח"א כינויי נדרים לשון נכרים הם וח"א לשון שבדו להם חכמים ומי דחקם לכך ודלמא הוי כינוי ככל כינוי השמות אך הוא אשר דברנו דנדר הוי שם ול"ש בי' לשון כינוי ובע"כ הוי לשון נכרים והוי מעין לשון והוי שם בפ"ע רק דחז"ל קראום בלשון כינוי תו דהוי לשון שתקנו חכמים אז כיון דהוי תקנת חכמים כן שייך לקראו בלשון כינוי ומוכח דבעלמא היכי דלא הוי לשון נכרים ולא תק"ח אין שייך לשון כינוי בשם רק באדם ובע"כ דקאי על האדם וראי' ברורה להנו"ב הנ"ל והוא עיקר עכ"ד יעוש"ה ובסי' קפ"א כ' בגט שנכתב בשם האיש זאב המכונה וואלף ונתברר שהכינוי הוא שקורין לו כולם בפניו וואווי אך בעלי' לתורה עפ"י הרוב נק' בשם זאב לבד ולפעמים מועטים בשם זאב וואלף והחתימה שלו הוא ג"כ לפעמים בשם זאב לבד ולפעמים בשם וואלף לבד ועפ"י הרוב בשם וואווי וכ' להשואל דמה שכ' המכונה וואלף הורע כח הגט דאם הי' כותבין רק זאב הי' מקום יותר להכשיר כיון דהקריאה לתורה עפ"י רוב הוי זאב לבד וגם חותם עצמו לפעמים על שם זאב הי' אפשר לצרף החתימה אל העלי' לעשות מזה עיקר השם והוי די בדיעבד אבל כיון דכ' המכונה וואלף והנה הן אמת לד' הב"ש דס"ל דהמכונה קאי על השם לא הוי קפידא בזה אבל סוגיא דעלמא נמשכין אחר ד' הנו"ב דס"ל דהמכונה קאי על האדם וא"כ אי קאי על האדם א"כ צריך היכי דכותבין המכונה או דמתקרי להיות נכתב כלשון הנק' ממש בלי שינוי והרי עפ"י הרוב אינו נק' וואלף רק וואווי הוי שינוי השם ממש ושם וואיוי אינו כקיצה"ש משם וואלף דלא הוי רוב אותיותיו משם וואלף והוי שינוי השם ולכך אם אינו מקום עיגון צריכה גט אתר כו' אך אם הי' מקום עיגון יהי' כשר הגט לסמוך ע"ד הב"ש דהמכונה קאי על השם ונאמר רשם זאב עיקר עכ"ד הרי דכאן מכשיר במקום עיגון ובסי' קצ"ז הנ"ל פוסק אף במקום עיגון ועי' בד"ח בשער התשו' לסי' קפ"א כ' עליו נ' דוואווי הוי כינוי לוואלף כידוע לכל ולכן כשר בשם וואלף אם נק' בו לפעמים עכ"ד ובסי' ע"ג כ' החא"ש דבדיעבד מודה הנו"ב להב"ש דכשר דנהי דמפרשת דהמכונה קאי על האדם היינו רק לכתחלה יש לפרש בגט במה דאפשר שלא יבואו לידי טעות לומר דקאי על האדם ונק' בשם ליב לבד אבל בדיעבד מודה דכשר דאין זה שינוי כיון דאפשר לפרשו נמי דקאי על שה"ק שיש לו כינוי זה דהרי באמת חזי' דכל שם לעז יש לו כל חד שה"ק ידוע שמו של זה לא כשמו של זה א"כ חזי' דהכינוי הוי לגוף השם ושייך לו ולכך אין זה שינוי ולכך בדיעבד כשר עכ"ד הרי דס"ל דבדיעבד כשר כהב"ש אף שלא במקום עיגון וסותר ד"ע דבסי' קפ"א הנ"ל דדוקא במקום עיגון כשר ובסי' קצ"ז הנ"ל כ' דאף במקום עיגון פסול הגט אם עשה כד' הב"ש וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעייטיץ כ' בגליון החא"ש סי' קצ"ז תמהני עליו למה העריש בזה והרי הוא כ' בסי' ע"ג דאם כ' כד' הב"ש כשר בדיעבד אף דשם לא הי' מקום עיגון וכ' שם דאף הנו"ב מודה דכשר בדיעבד כהב"ש ובפרט כאן דנכתב שם וועלוויל כדינו שנק' בפ"כ רק שם החתימה נחלק וגם בין וואלף לוועלוויל אין בו שינוי כ"כ שידוע דהכל אחד וגם הט"ג עצמו שהסכים להנו"ב כ' דבדיעבד כשר כהב"ש עכ"ד ועי' בתשו' בית שלמה באו"ת ח"א סי' פ"ז בגט שכ' המסדר שם המגרש זאב המכונה וואלף דמתקרי וועלוויל ובאמת שם המגרש לס"ת זאב וחותם זאב וואלף ונק' בפ"כ וועלוויל וכ' שאף בדיעבד אינו מסכים להכשירו ולמעשה בזה יש לכתוב זאב המכונה וועלוויל או לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב והמכונה וועלוויל או לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב ודמתקרי וועלוויל כי שם שכותבין בגט לשם העיקר הוא שם זאב וואלף ושם וואלף הוא שם לעז ושם וועלוויל הוא ג"כ שם לעז ע"כ לכאורה יש לכת דמתקרי אלא שכיון ששם וועלוויל לא ניתן לו מלידה אלא מחמת גיגוע אח"כ י"ל דנכון יותר לכתוב עליו המכונה כן. אמנם כ"א מאלו הג' הדרכים יש להם ע"מ שיסמוכו אבל דרך שררך בה המסדר הוא דרך עקום ואין לו מקום כו' עכ"ד והיינו ההיא עובדא של החא"ש דסי' קצ"ו הנ"ל וכ' נמי דהא דכ' זאב המכונה וואלף הוא פסול אף בד עבד וכהחא"ש הנ"ל אך בזה חו"ק עליו דהחא"ש הנ"ל כ' דכך צריך לכתוב זאב וואלף המכונה וועלוויל ודמתקרי זאב והיינו לכתוב שם וועלוויל קודם לשם זאב והב"ש הנ"ל כ' דצריך לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב והמכונה וועלוויל והיינו לכתוב שם זאב קודם וגם כ' הב"ש דיש נמי לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב ודמתקרי וועלוויל וגם בזה נמי חולק על החא"ש דהחא"ש הנ"ל ס"ל דוועלוויל הוא שם בפ"ע ולא שם געגועים והב"ש הנ"ל ס"ל דהוי שם געגועים והיינו כד' מוהרמ"ז אייטינגא שהביא החא"ש סי' קצ"ז הנ"ל ועי' בקונטרס השמות אות ט' שכ' דצריך לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל והביא בחידושים שם אות ט' ד' הב"ש הנ"ל שכ' דיש לכתוב כן זאב וואלף דמתקרי זאב והמכונה וועלוויל אך בזה חולק עליו דהב"ש כ' דצריך לכתוב והמכונה וועלוויל והוא כ' דיותר נכון לכתוב המכונה בלא וי"ו כדי שלא יטעה הקורא לפרש דיש קורין אותו ויש קורין אותו וועלוויל דאזי ג"כ הכי כתבי' בגט כמו במי ששם הק' שלו צבי ויש מכנים אותו הירש ויש העשא דכותבין המכונה הירש והמכונה העשא אבל אם נכתב דמתקרי זאב המכונה וועלוויל בלא וי"ו המחברת לא יטעה הקורא את הגט ויבין תיכף שפ"כ נק' ונתכנה בשם וועלוויל ונק' לתורה בשם זאב כו' וכ' אח"כ דהנה אמת נכון שלכתחלה ראוי לעשות על צד היו"ט שלא יהי' חשש פקפוק אליבא דכ"ע כו' אבל לענין דיעבד בודאי דאם לא נכתב בנד"ז רק זאב המכונה וואלף דכשר אף בחותם עצמו וואלף ומכ"ש בחותם רק וואלף כו' והאריך בזה וכ' דבזה תמוה לי טובא בדבר הגט שסידר המסדר זאב המכונה וואלף דמתקרי וועלוויל שפסלוהו כל גדולי הדור כמבואר בחא"ש סי' קצ"ו קצ"ז שהגאון מהרש"ק והגאון מוהרמ"ז פסלוהו לאחר שכבר ניתן וכן הב"ש הנ"ל כ' דאין להכשירו אפי' בדיעבד וכ' דלא ידעתי מה כל הרעש הזה כיון שאם הי' כותב רק זאב המכונה וואלף הי' כשר משום רשם וואלף ושם וועלוויל חד שמא הוא ואף אם חותם בב' השמות ביחד מ"מ כונתו ג"כ הוא דשם המובהק שלו זאב וכינוי וואלף כי כן נק' כשעת המילה בכינוי וואלף ומה בכך דהוסיף לכתוב דמתקרי וועלוויל בנקל לפרשו דעיקר כינויו וואלף דכן נק' מעריסה וחותם כן רק דנק' בפ"כ בשם וועלוויל לגיגועים והשיג על הגאון מוהרמ"ז שכ' דכיון דשם וועלוויל הוא לגיעגועים הי' צריך לכתוב המכונה והשיג עליו והאריך בזה והיינו כד' חותני הנ"ל שכ' דבדיעבד כשר וכמ"ש בח"ש סי' ע"ג הנ"ל דבדיעבד כשר ולא הביא ד'