יד אליעזר חלק א צג

דניקוי קצת מדאמר הדרא בריא א"כ יש להחמיר בתר"ל כמו כל שאר ריעותות עכ"ד ובאמת אין זה הוכתה דהא בלשון רבינא גופי' דאמר בחולין מ"ו ב' דהדרא בריא פירש"י שם ד"ה מי דאין זה לקותא וא"כ ע"כ דמלשון הדרא בריא אין הכרח שיהי' לקותא וא"כ גם בריעותא טל האודם יש להכשיר וכן ראיתי בלב"ש סי' ל"ח ס"ק י"ב שהשיג נמי על הנו"ב כן והאריך בזה ומ"מ מסיק לדינא כהנו"ב וכ' דהסומך על הנו"ב הנ"ל בהפ"מ אין מוחין בידו ועי' בר"א דיני תר"ל ס"ק ס"ה שדחה נמי כן ד' הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ומסיק דאין להקל אם לא במקום שנהנו להקל יש להם על מה שיסמכו אך בהפ"מ דוקא כו' עכ"ד ועי' בעצ"ל דיני תר"ל אות מ"ז שהביא ד' הב"א אלו להלכה וכן משמע מד' מהרשד"ם סי' דמראה כשרה לא הוי ריעותא שכ' דאוכמי אוכמי חזותא חזותא א"צ בדיקה משמע דס"ל דלא הוי ריעותא כלל דאי הוי ריעותא הא כל ריעותא צריכה בדיקה ועי' בחכ"א כלל י"ב סי' ז' שהביא ד' הנו"ב הנ"ל להלכה ועי' בבינת אדם שם סי' ח' מ"ש לענין מראה ירוק והאריך בזה ועי' בס' ראש יוסף סי' ל"ת בביאורים ס"ק א' מ"ש והאריך בזה וא"כ לענין דינא נ' דבהפ"מ יש להקל ולומר דמראה כשרה לא הוי ריעותא וכ"פ בס' אדרת אלי' בדיני תר"ל ביד אלי' ס"ק נ"ח ובמקו"ח שם ס"ק צ"ט להקל בהפ"מ ועי' בשם ארי' סי' כ"ה מ"ש בזה וכ"ז כשהמראה היא בב' הקרומים אבל אם המראה כשרה לא נכנסה בב' הקרומים רק בקרום עליון לבד בזה לא הוי ריעותא אף בלא הפ"מ וכ"כ בר"א שם ס"ק ס"ו ובעצ"ל שם ס"ק מ"ת ועי' בטור האבן סי' י' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בדע"ק מ"ש להסתפק לענין מראה אסורה בקרום העליון לבד אי הוי ריעותא ועי' בלב"ש שם ס"ק מ"ב שכ' בפשיטות דהוי ריעותא ועי' במק"מ שם מ"ש בזה ועי"ש עוד בפר"ח סעי' ס' שכ' דבמראה אדומה ואיכא עוד ריעותא על גבה דלא מהני מה שמתלבן ע"י נפיחה וטרפה וכ"פ בעצ"ל שם ועי' בר"א שם ס"ק ס"ז מ"ש והאריך בזה ובאמת דבריו תמוהים וכמו שתמה בס' בית דוד סי' י"ב דלמה יגרע ממראות הטריפות דכשמתלבן ע"י נפיחה לא חשבינן להו לריעותא כלל וכמו שפ' הוא עצמו סעי' ל"ו כו' ומכ"ש בהדי סרכא תלוי' וגבי מראה אדומה דקי"ל אדומה כשרה מדר"נ יהי' חשיבא ריעותא אף כשמתלבן להצטרף אף בהדי סרכא תלוי' יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא כו' עכ"ד ודבריו נכונים ועוד השיג עליו והאריך הרבה בזה ופ' דודאי לא הוי ריעותא כלל וכ"פ בלב"ש שם סעי' י"ג במראה אדומה ויש מכה בדופן וחזרה למראה ריאה דלא הוי ריעותא ועי' בס"ק ל"ב ל"ז מ"ש בזה ועי' בס' מנה"ז דיני תר"ל אות מ' סעי' פ"ז ובעשרון שם אות כ"א מ"ש בזה וכן עיקר לדינא דהיכא דחזרה למראה ריאה לא הוי ריעותא וכעת ראיתי בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' י"א שהביא בשם חכם א' שהק' לו קושי' הב"ד הנ"ל מהא דפ' הוא עצמו בסעי' ל"ו הנ"ל וכ' ליישב והאריך בזה ולא ראה הב"ד הנ"ל ד' הב"א שהרגיש בזה ומיישב ומ"מ העיקר לדינא דלא הוי ריעותא וכהלב"ש והב"ד הנ"ל וכ"פ בראש יוסף שם בביאורים ס"ק ז' דלא הוי ריעותא והשיג על הב"א והאריך הרבה בזה יעוש"ה

אות ג נגלד פורתא אי מקרי ריעותא הנה השמל"ח סי' ל"ו סעי' ד' כ' דמקרי ריעותא ועי' בתב"ש שם ס"ק י"א מ"ש בזה וכ"כ בפרמ"ג סי' ל"ט במשב"ז ס"ק י"ח ובגב"ש סי' מ"א ובחכ"א כלל י' סי' ב' דנגלד פורתא הוי ריעותא והביאו ראי' ממה דאיכא בגמ' תולין מ"ו א' מאן דמטריף קרמא עילאי וכל היכא דאיכא פלוגתא ריעותא מקרי כו' והאריך הגב"ש בזה ואינו ת"י ועי' בלב"ש סי' ל"ה וסי' ל"ו ס"ק ט"ו שדחה ראי' זו דדוקא בד' הפוס' אמרי' כן דאם יש איזה מטריף הוי ריעותא אבל לא במה שפ' בש"ס להדיא כד' המתיר כו' ומ"מ מסיק לדינא דנגלד פורתא הוי ריעותא כהגב"ש הנ"ל ובאמת אין זה דתי' דכיון דאמרי' דאם יש מי שמטריף אף דלית הלכתא כותי' הוי ריעותא מדמצינו מי שמטריף א"כ מכ"ש כשנמצא בש"ס מי שמטריף דודאי הוי ריעותא עכ"פ אע"ג דנפסק בש"ס הלכתא כד' המתיר כיון דיש מי שאוסר וכן ראיתי בשם ארי' חיו"ד סי' ט' שכ' נמי כן לדחות ד' הלב"ש הנ"ל ועי' בתשובת הגאון מליסא הובא בגיה"ק שכ' דדוקא בדבר שנחלקו תנאים ואמוראים שייך לומר זה דהוי ריעותא כו' אבל דבר שהפוס' חולקים שהם אינם בקיאים בטבעיות רק שהי' להם איזה הוכחה מהש"ס וכיון דלא קי"ל כן ונסתר הוכתה שלהן מנין אנו יודעין שדבר זה חולי שקרוב. לטרוף מחמתו שנחשיבהו לריעותא כו' עכ"ד ועי' בחסד לאברהם חיו"ד סי' שהביא נמי כן בשם זקינו מאוה"ג כו' שאין לדון תר"ל אלא כשעלה ע"ד אחד מחכמי התלמוד להטריף כו' אבל אם לא נמצא אי' בתלמוד רק א' מהפוס' רצה להטריף כו' אין מצטרף לריעותא אחרת כו' עכ"ד והיינו דלא כהלב"ש אלא כהשם ארי' הנ"ל ועי' בבית אפרים בקונטרס הראיות סי' ל"ו אות כ' מ"ש לדחות ראי' הגב"ש והפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה ומ"מ מסיק לבסוף דנגלד פורתא הוי ריעותא ועי' בשם ארי' שם מ"ש להשיג ע"ד הב"א דמאן דמטריף בקרמא עילאי אע"ג דקרום התחתון שלם ולא מפקא זיקא והרי בניקבה הריאה כל הטעם משום דא"י לכלוא הרוח בקרבה כו' וכשעור א' שלם הא לא מפקא זיקא א"ו דס"ל דסוף השני לנקוב וכל העומד לנקוב כנקוב דמי וכ"נ מלשון דקא' כו' וחד אמר אינו מגין משמע דאינו מגין שלא יצא הרוח משום דסופו לפסוק וא"כ כשנגלד עור א' שפיר הוי ריעותא גם בעור הב' דגם מאן דמטריף בניקב עור א' הוא מטעם דסוף לנקוב הב' ושפיר ראי' הגב"ש והפרמ"ג ושפיר הוי נגלד פורתא ריעותא להצטרף לתר"ל והביא מ"ש בטה"ב בקונטרס התשובות סי' ז' דנגלד פורתא לא הוי ריעותא לענין סרכא היוצאה ממקום שנגלד כו' וכ' לחלק דדוקא לענין סרכא לא הוי נגלד ריעותא כו' אבל בשאר ריעותא נ' דגם נגלד מצטרף לתר"ל כו' ועי"ש עוד בשם ארי' חיו"ד סי' כ"ה מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בב"א בפ"ת סי' ל"ו סעי' י"ב ובר"א ס"ק כ"ב ובתשובות בית אפרים סי' י"א ובד"ת סי' ל"ו ס"ק ב' בתשובה שם ובס' בית דוד סי' י"ב שכ' דנגלד פורתא הוי ריעותא והאריכו בזה ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' ד' מ"ש דנגלד פורתא הוי ריעותא כל דהוא והאריך בזה ועי' במים חיים חיו"ד סי' ז' שכ' דנגלד פורתא לא הוי ריעותא והביא ראי' לזה מחולין מ"ו א' דאיתא התם רב ושמואל אמרי לה קרמא עילאי ואמרי לה קרמא תתאה פשיטא אי אנקב עילאי ולא אנקב תתאה תתאה מגון כדרבה דאמר רבה האי ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשרה אנקב תתאה ולא אנקב עילאי מגין או לא מגין פליגי בה כו' והלכתא מגין כרב יוסף כו' ולכאורה קשה למה גבי אנקב עילאי ולא תתאה אמרי' בגמ' פשיטא דכשרה כדרבה כו' וגבי אנקב תתאה אמרי' והלכתא מגין כר"י הא גבי אנקב עילאי נמי פליגי ב' לשונות דאמרי לה קרמא עילאי ס"ל דבקרמא עילאי לחוד טרפה כו' וא"כ הוי להגמ' גבי קרמא עילאי ג"כ לומר והלכתא דתתאה מגין וכדרבה וכמ"ש הש"ס גבי קרמא תתאה לכך נ' דהכי פי' דגמ' עפמ"ש הרא"ש על הא דאמר רבה האי ריאה דאגליד כשרה דלשון כשרה משמע אף בלא בדיקה כו' וא"כ נוכל לומר דכונת הגמ' פשיטא אי אנקב כו' תתאה מגין כדרבה ר"ל דא"צ בדיקה כלל דהא רבה ס"ל באגליד כולו ג"כ דא"צ בדיקה וכמ"ש הרא"ש דלשון כשרה משמע אף בלא בדיקה רק כיון דנשתנית מברייתא מסתבר דצריך נפיחה וזה דוקא אי אגליד כולו אבל בניקב