יד אליעזר חלק א צד

או אגלד פורתא פשיטא דמנין ולא בעי בדיקה כלל אבל באנקב תתאה דר"י ס"ל דעילאי מגין אבל מ"מ ס"ל דצריך בדיקה דוקא ולכך קא' והלכתא מגין כר"י ור"ל דמ"מ ריעותא היא ובעי בדיקה דוקא וכדקא' ר"י גבי ריאה דאוושא דצריך בדיקה דוקא כו' ומיישב בזה קושי' התוס' שם ד"ה והלכתא כו' והאריך בזה ופ' דנגלד פורתא לא הוי ריעותא ובסי' ת' ט' שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ועי' בס' עין יצחק חיו"ד סי' ז' שכ' נמי דנגלד פורתא לא הוי ריעותא וכ' דבמה שפ' הש"ס להדיא כד' המתיר לא הוי ריעותא והביא ראי' מהא דאמרי' בחולין מ"ו ב' אין מקיפין בבועי ופירש"י שם דנקב הנמצא בבועא במקום משמוש יד דתלינן וכשרה ואף דבמה דתלי' במשמוש יד הוי פלוגתא דאמוראי שם מ"ט א' ואפי"ה לא מטרפינן בנקב על הבועא במקום דאיכא למתלי דהוי תר"ל וע"כ מוכת דכיון דאפסק להלכה כמ"ד דכשר דאין זה נחשב לריעותא כלל וה"ה בכל כיוצא בזה כו' והאריך בזה ופ' כן דנגלד פורתא לא הוי ריעותא ולא מצרפינן לי' לריעותא ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' י' שכ' נמי דנגלד פורתא לא הוי ריעותא ועי' בדע"ק דיני תר"ל אות נ' נגלד ובמק"מ שם ובעמודי אור סי' מ"ו ובס' ברית יעקב חיו"ד סי' נ"ה ובתקוני זבת בסוף הס' בדעת הזבח שם סי' כ"א ובס' זרע יצחק חיו"ד סי' ז' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה וכל זה הוא לפי הגרסא שלפנינו אבל באמת בה"ג הל' טריפות סי' ס"א איתא הגרסא וז"ל רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאי והוא דאנקב תתאה אבל אנקב עילאי בלא תתאה כשרה עכ"ל הרי דלא הי' גורם כלל בש"ס ב' לשונות רק חד לשנא וא"כ ליכא למ"ד כלל דעילאי לחוד טרפה וא"כ פשיטא דלא הוי ריעותא בניקב או בנגלד פורתא וכן עיקר לדינא דבמקום הפ"מ יש להקל ולומר דנגלד פורתא לא הוי ריעותא ועי' בחידושי הרי"מ בחולין מ"ו א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ועי' בחסד לאברהם שם שכ' להכשיר בריאה שנגלד פורתא עור העליון מהריאה ובתוך הנגלד נמצא נקב ע"י מורנא כו' דלא הוי תר"ל והשיג על הלב"ש והאריך בזה יעוש"ה

אות פ פיצול מקמא היכא דליכא כערפא דאסא אי מקרי ריעותא הנה הלב"ש סוף סי' ל"ה בדיני תר"ל ס"ק קכ"ח כ' דהוי ריעותא משום דהתב"ש הביא דיעות המטריפים והוא לתא דנקב כו' לכן מצטרף לכל ריעותא וכ"פ בעצ"ל דיני תר"ל אות ק"א דהוי ריעותא ועי' בדע"ק דיני תר"ל אות פ' פיצול במק"מ שם אות ב' שכ' דהוי ריעותא דנקב במקום הדבוק לריאה שהחשש ששם ניקב הקרום אבל אם הריעותא עומד אינו מצטרף לתר"ל עכ"ד ועי' בעה"ב בסוף הס' בקונטרס התשובות סי' ו' שפ' נמי כן וכ' דאין זה תר"ל דבפיצול הטעם דסופו להתפרק ויהי' נקב למטה משרשו והסרכא הי' על הפיצול עצמו א"כ אין שניהם במקום א' דכשיתפרק יהי' הנקב במקום אחר למטה מהפיצול עכ"ד וכן עיקר וכן. נמי היכא דהפיצול הוא נגד חריץ הורדא דפ' הבית אפרים סי' ל"ה סעי' נ"ט ובר"א שם ס"ק ע"ו דיש להכשיר אף שלא במקום הפ"מ משום דהחריץ מגין עליו והביא כן בשם התפארת לנושה שפ' להכשיר אף דאיכא סרכא על הפיצול שם נמי נ' דאינו מצטרף לתר"ל דפיצול לאו מטעם ריעותא הוא טרפה אלא דבמקמא הטריפות הוא משום דסופו להתפרק וכיון דאמרי' דחריץ הורדא מנין עלי' שלא תתפרק כלל וא"כ מה ענין צירוף ריעותא אחרת לזה דאם נבוא לבטל מה שאמדוהו חכמים ונימא דלפעמים לא מהני הגנת חריץ הורדא א"כ לעולם יהי' טרפה א"ו דז"א ולא הוי פיצול מקמא נגד חריץ הורדא ריעותא להצטרף לתר"ל וכן ראיתי בס' דברי יעקב סי' ע' שפ' נמי כן יעוש"ה וכן עיקר לדינא ועי' במנה"ז דיני תר"ל אות פ' פיצול ובעשרון אות ב' מ"ש והאריך בזה

אות צ צמקה במקצת אי הוה ריעותא הנה הפרמ"ג סי' ל"ז במשב"ז ס"ק ג' בדיני תר"ל אות י"ד כ' סרכא תלוי' או בועא מתוך צימוק במקצת הריאה יש לעי' כיון דהב"ת מטריף ואף דהוא נגד הגמ' מ"מ לקותא הוי ומקרי תר"ל עכ"ד ועי' בחכ"א כלל י' סי' ט"ז דמתחלה כ' בפשיטות דאם יש ריעותא על צימוק מקצת הריאה הוי תר"ל שהרי הב"ח מטריף צימוק מקצת וכ"כ הבית אפרים בפר"ת סי' ל"ו סעי' קע"ד דצמקה הוי ריעותא ועי' בר"א שם ס"ק רנ"ד מ"ש והאריך בזה אך הלב"ש סי' ל"ד אות כ"ז כ' דצמקה מקצתה אינה לא בתורת נקב ולא בתורת חסר ונפ"מ בצמקה מקצתה ויש עליו עוד איזה ריעותא דלא הוי תר"ל והשיג על הפרמ"ג הנ"ל והביא ג' הוכחות לזה וכ' כהתב"ש סי' ל"ו ס"ק פ' שכ' דטעמא דצימוק הוא לפי שאינו ראוי לעשות מלאכתה להניף על הלב אבל לקותא אין בה כו' והאריך בזה ותמה על הפרמ"ג שדורך תמיד בדרכי התב"ש והביא שם ג"כ דבאטום לטעם הרשב"א אינו מצטרף לתר"ל והוא ג"כ מהתב"ש וא"כ איך לא השגיח דבצמקה כ' התב"ש עצמו אותו הטעם דיהיב הרשב"א באטום וא"כ אין לקרות תר"ל ובאות ל"א הביא ד' המהר"מ שי"ף ברפא"ט שכ' דחרותא הוא חסרה או ניטל או לקותא והשיג עליו כו' וסיים דריעותא על צימוק מקצת הריאה נ"ל פשוט להכשיר ודלא כהפרמ"ג דמסתפק בזה ובאות ל"ב כ' דאפי' אי הוי טריפות דצמקה כולה משום לתא דניקב אפי"ה צימוק מקצת אינו ראוי להיות נקרא ריעותא כו' ותו דבלא"ה הדבר ברור שאינו נקרא ריעותא כו' מהא דחסרון מבפנים כו' א"כ פשוט דאינו מצטרף לתר"ל עכ"ד והחכ"א שם בהג"ה הביא ד' הלב"ש אלו וגם הביא ד' התב"ש דסי' פ' הנ"ל וכ' דא"כ עכ"פ בהפ"מ יש לסמוך עליהם ולא מקרי ריעותא לענין תר"ל עכ"ד ועי' בד"ח דיני תר"ל אות ד' ה' מ"ש ליישב ד' הפרמ"ג מהשגת הלב"ש הנ"ל והאריך בזה ומ"מ מסיק לדינא דצימוק במקצת לא מקרי ריעותא וכהלב"ש הנ"ל ועי' בבנין עולם סי' ט"ו מה שהשיג על הלב"ש הנ"ל והאריך בזה וכ' דצמקה במקצת הוי ריעותא ועי' בדע"ק דיני תר"ל אות צ' צימוק ובמק"מ שם ובגיה"ק כללי תר"ל כלל ד' ובעצ"ל דיני תר"ל אות צ"ו ובמנה"ז דיני תר"ל סי' קכ"ג בעשרון שם אות א' ובס' דברי יעקב סי' ע"ה מ"ש והאריכו בזה ומ"מ לענין דינא בהפ"מ נ' עיקר דצימוק במקצת לא הוי ריעותא וכהלב"ש והחכ"א והד"ח הנ"ל

אות ק קמט או חסרון אי מקרי ריעותא הנה התב"ש בסי' ל"ט סעיף מ"ו כ' דהוי ריעותא ואם יש סרכא על הקמט הוי תר"ל ועי' בתב"ש סי' ל"ז ס"ק ח' מ"ש בזה וכ"פ בחכ"א כלל י' סי' י"א כהתב"ש והלב"ש סוף סי' ל"ו בדיני תר"ל כ' דקמט בריאה אם ניכר שהוא בא לה ע"י איזה חולי ולקותא הוי ריעותא אבל אם ניכר שנעשה כך מתחלת ברייתו לא הוי ריעותא ואינו מצטרף לתר"ל זולת אם יש בועא כו' ואם א"א להבחין אם הוא מתולדה או ע"י חולי יש להחמיר עכ"ד ועי"ש בס"ק ס' ס"א ובס"ק ק"מ קמ"א ובסי' ל"ה ס"ק א' מ"ש על הרמב"ם ומ"ש על הפרמ"ג וטל הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ה' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בר"א סי' ל"ו ס"ק קכ"ו שהשיג על התב"ש הנ"ל עפ"ד התב"ש שכ' בס"ק נ"ח דכל דלא שייכי הריעותות להדדי אין להטריף מטעם תר"ל והביאו הפרמ"ג סי' ל"ז בתנאי הד' כו' וגם הביא ד' הפרמ"ג בפתיחה שכ' בפשיטות דאם ריעותא א' מטעם ניקב וא' מטעם חסר אין מצטרף וכ' דהיכא דיש גומא או חסרון כף פשוטה או שאין שם אגודל וניכר שהוא בתולדה ובועא או סרכא יוצאת משם אין להטריף ממ"נ דלדעת הפוס' המכשירין בחסרון כו' א"כ אין כאן תשש כלל מה תאמר כיון דאיכא הרמב"ם דמטריף א"כ עכ"פ ריעותא הוי ז"א דאף הרמב"ם דמטריף אינו מטריף רק מטעם חסרון ולא משום תשש נקב א"כ הריעותא דאתי מיני'