יד אליעזר חלק א צב

א' בפ"ע הי' כשר ואין שניהם מעידין עדות א' מש"ה אין כאן תר"ל עכ"ד וי"ל דכונתו כמ"ש העין יצחק בסי' ח' הנ"ל דהואיל ואתרמי הסרכא על הבועא ממש הוי זה בגדר סי' מקום ועי' בגיה"ק כלל א' שכ' דיש שורש לדין תר"ל מהג"א ואו"ז שכ' דהיכא דיש בימין ב' אונות וסדק ובשמאל ג' אונות דפליגי ר"י ורב אחאי כו' וע"כ לא פליג ר"י על רב אחאי אלא משום דיתר שבשמאל אין לו שייכות בחסרון דימין אבל בב' ריעותות דיש להם שייכות זב"ז ע"י נקב וכדומה קלקול אמרי' לכ"ע דמעידין זע"ז דיצא מהרוב כשרות דחד קלקול הביא עמו אידך ואף דבכל ריעותא בפ"ע כשר מ"מ בתרווייהו יחד אמרי' הואיל דאשתני אשתני ונתקלקל וכדאיתא בבכורות דבטומטום ל"א אינם סריסים דהואיל ואשתני אשתני עכ"ד ועי' בתפארת ישראל פ"ד דחולין משנה ו' אות מ"ח שכ' דיש מקיר לדין תר"ל מתמורה כ"א ב' דלהכי רק בחטאת שאבדה ונמצאת גם בעלת מום תמות ולא תרעה מדהו"ל תר"ל וכמ"ש רש"י שם כו' עכ"ד ועי' בצ"צ חיו"ד סי' ל"ב ובס' דברי יעקב סי' ע' ובס' ועד חכמים דיני תר"ל מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה וכיון שנתבאר לעיל דאין ראי' מהש"ס דנדה להדין דתר"ל וגם מהא דהעלתה צמחים הרא"ה ובה"ג ורש"י ואגודה פא"ט חולקים על הראב"ד וכמ"ש המשכי"ע והבגדי ישע הנ"ל וא"כ נ' עיקר דבס' תר"ל יש להקל וכהפרמ"ג לעיל סי' ל"ה בש"ד ס"ק ה' וס"ק מ"ז ובלב"ש שם ס"ק א' ודלא כהשמל"ח סי' ל"ז סעי' ג' והתב"ש שם ס"ק ו' וכ"כ בטור האבן סי' הנ"ל ובסי' י"ז ובמ"ח שם ובמא"ע שם ס"ק כ"ט ובש"ש שם ובעה"ב דבס' תר"ל יש להקל ועי' בד"ח שם אות ב' שכ' לחלק דבסרכא תלוי' היוצאה מן הבועא כו' בזה יש להחמיר בספי' אבל הא דכ' הרמ"א בבועא על שאר ריעותא כגון בגבשושית כו' בזה יש להקל בספי' כו' ומיישב בזה קושי' הלב"ש שם מדין ורדא הפוכה יעוש"ה ועי' בגיה"ק שם כלל ב' וכלל ה' מ"ש בדין ס' תר"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בצ"צ סי' ע"ג מ"ש והאריך בזה וכן היכא שאין עדותם מכונת כגון היכא דחדא ריעותא מעידה על הנקב וחדא ריעותא מעידה על חסרון אין מצטרפין לתר"ל וכהלב"ש שם והגאון בעל חו"ד בתשובה שם ובר"א בדיני תר"ל ובפר"ת שם ובטור האבן שם ובמשכי"ע שם וכ"כ הפרמ"ג בפתיחה לסי' ל"ה ובחכמת אדם כלל ט' סי' א' דבכה"ג אין מצטרפין אך הפרמ"ג סי' ל"ז במשב"ז ס"ק ב' בכללי תר"ל בתנאי הד' נסתפק בזה ועי' בד"ח שם אות ג' ובגיה"ק שם מ"ש והאריכו בזה ועי' לעיל סי' ל"ה ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג ובח"א ובפר"ת מסעי' כ"ה עד סעי' ל"ז ובר"א שם מס"ק ל"ב עד ס"ק מ"ה ובתשובת החו"ד שם ובד"ח ובגיה"ד ובמא"ע שם ובמנה"ז מ"ש בכללי תר"ל והאריכו בזה יעוש"ה

אות ב הנה הט"ז סי' ל"ט ס"ק כ"ד כ' דבשר עלוי לא הוי ריעותא כלל וכונת הרמ"א לאשמעינן היתירא כו' דאם אין בה ריעותא להטריף כשר ואין זה הב"ב מזיק לה כלל עכ"ד ומשמע מד' הט"ז אלו דאף אם נסרך לאותו ב"ב יש להקל בהפ"מ וכ"כ הפרמ"ג במשב"ז ס"ק כ"ד וכ"כ הפר"ח ס"ק נ"א והכרתי ס"ק כ' והחכ"א כלל י"ג סי' ל"ז והז"ש דיני סרכות אות י"ז והשער המים והחגורת שמואל כהט"ז אך השמל"ח סעי' ע' כ' דב"ב מקרי ריעותא ואם יש עוד איזה ריעותא מצטרף לב"ב ומקרי תר"ל ובתב"ש שם ס"ק צ"ה הביא דכ"כ מהרי"ץ והביא ראי' לדין זה מהא דאמרי' האי ריאה דקיימא גילדי גילדי כו' וחשיב בהדי אינך דמקרי ריעותא ותמה אהפר"ח דכאן הסכים להט"ז להקל ובריש סי' נ' כ' להדיא דב"ב מקרי ריעותא וכ"פ הבל"י והבית אפרים סי' ל"ט בפר"ת סעי' קנ"ט ובס' יהושע סי' ועי' בר"א שם ס"ק קפ"ח מ"ש ליישב קושי' התב"ש על הפר"ח דאף הט"ז הנ"ל דס"ל דלא הוי ריעותא מ"מ מודה הוא דריעותא קצת מיהא הוי לענין שצריך נפיחה כו' אלא דס"ל דמ"מ לענין זה שיצטרף למהוי תר"ל לא מקרי ריעותא והפר"ח בסי' נ' קאי לענין נפיחה כו' אבל מ"מ ס"ל דב"ב לא חזי לאצטרופי למהוי תר"ל עכ"ד וכ"פ בב"א דיני תר"ל סי' ס"ה כהתב"ש הנ"ל ועי' בר"א שם אות ע' מ"ש והאריך בזה ועי' בלב"ש סי' ל"ח ס"ק ע"א מ"ש לדחות ד' התב"ש הנ"ל והאריך בזה ומסיק לבסוף דהמחמיר אפי' בהפ"מ להצטרף לתר"ל אין מזחיחין אותו והמיקל בהפ"מ אין מוחין בידו עכ"ד וכ"כ בסי' ל"ט ס"ק ר"ד ובמפתח מפרטי דיני תר"ל אות מ' ועי' בעצ"ל דיני תר"ל אות קנ"ב שכ' וב"ב הוי ריעותא רק בהפ"מ אמרי' דב"ב הוי ריעותא כל דהו והיינו כהלב"ש ועי' בדע"ק סי' ל"ט ס"ק פ"ב שכ' דג' חילוקים יש בזה שאם הב"ב אינו נקלף רק בכח גם הט"ז והפר"ח יודו דהוי ריעותא ואי אינו דבוק אלא סר מהריאה בקנוח היד גם התב"ש יודה דאינו ריעותא כי פליגי הט"ז והתב"ש כשצריך לקלפו ונקלף בנחת כו' וכ' ליישב בזה קושי' התב"ש על הפר"ת הנ"ל והאריך בזה ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' ו' שכ' דב"ב הוי ריעותא כו' והיכא דנמצא נקב כו' לא תלי' במשמוש ידא דטבחא והביא הלב"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' במים חיים חיו"ד סי' ז' שכ' דב"ב לא הוי ריעותא כלל כו' והאריך בזה ופ' דאף אם נמצא נקב תחת הב"ב דתלי' במשמוש ידא דטבחא יעוש"ה והיינו דלא כהבגי"ש ועי' בעה"ב סי' ל"ט ס"ק ח' מ"ש בד' הט"ז הנ"ל וכ' והא דאמרי' דב"ב לא הוי ריעותא היינו לאחר שנקלף הב"ב ונבדק בנפיחה דאז אזלה לגמרי הך ריעותא כיון שנמצא תחתיו שלם ויפה והב"ב לאו מגופה דריאה קאתי א"כ אין זה ריעותא אבל קודם הבדיקה והנפיחה בודאי ב"ב ריעותא גדולה היא ומש"ה מחמירים בה יותר מבסרכא תלוי' לענין הבדיקה אבל אתר שכבר נבדקה ועלתה יפה לא הוי הב"ב שום ריעותא כלל וקיל טפי מסרכא תלוי' דהב"ב אינו שייך כלל להריאה ודחה ראי' התב"ש כו' וסיים דכיון שבצבץ והוי כנאבד בלא בדיקה א"כ שפיר הוי הב"ב ריעותא גמורה יותר מסרכא תלוי' כו' בודאי הב"ב הוי ריעותא אף לדעת עכ"ד והיינו דלא כהמ"ח הנ"ל דס"ל דתלי' במשמוש ידא דטבחא אבל בזה ס"ל נמי להעה"ב דב"ב לא מקרי ריעותא וכהט"ז והפר"ח והכרתי והחכ"א והז"ש הנ"ל וכ"נ עיקר לדינא דב"ב לא מקרי ריעותא אבל בנמצא נקב תחת הב"ב אי תלי' במשמוש ידא דטבחא בזה יש להחמיר בלא הפ"מ אבל בהפ"מ נ' להקל אף בזה וכהמ"ח הנ"ל וכעת ראיתי שהעה"ב בעצמו בספרו שם ארי' חיו"ד סי' ז' שפ' בהפ"מ דהיכא דיש לתלות בידא דטבחא תלי' וגם יש להקל בזה היכא דלא בדק והאריך בזה יעוש"ה וחזר ממ"ש בספרו עה"ב הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי"ש עוד בשם ארי' סי' כ"ה מ"ש בזה ועי' בפר"ת סעי' קנ"ט שפ' דאם יש סרכא מן הב"ב אל הריאה כו' במקום הפ"מ יש לחתוך הסרכא בנחת בסכין חד ולבדוק אח"כ בנפיחה ואם הסרכא עוברת ע"י מיעוך יש להתיר אף בלא הפ"מ כו' שאינה רק הפשטת ליחה מצד הב"ב בלבד כו' עכ"ד והוא עפ"ד המשב"ז הנ"ל ועי' בר"א שם ס"ק קפ"ט ובמק"מ ס"ק קס"א קס"ג קס"ה ובדע"ק בתר"ל אות ב"ש ב"ב ובס' אורי וישעי סי' מ"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

אות מ מראה כשרה אי מקרי ריעותא הנה השמל"ח בסי' ל"ז סעי' ד' ובסי' ל"ט סעיף מ"ו כ' דהוי ריעותא ומצטרף לתר"ל ועי' בתב"ש שם ס"ק ס"ו מ"ש והאריך בזה וכ"כ הפרמ"ג סי' ל"ז במשב"ז דיני תר"ל אות ד' ובדע"ק דיני תר"ל אות מ' מראות דמראה כשרה הוי ריעותא אך הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' י' האריך בזה ומסיק דאם יש מראה המותר ועלי' שאר ריעותא דיש להכשיר בהפ"מ כיון דרש"י כ' דבהכי לא הוי לקותא ובפרט שדבר זה להחמיר בתר"ל אין לו שורש מפורש בש"ם כו' אבל במראה אדום כיון שבהדיא משמע בגמ' במראה זו