יד אליעזר חלק א ע

סעיף ט (ט) שמא ניקב כו'. עי' בישוי"ע ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ט' ובד"ח ובמק"ח וביד יהודא מס"ק ט"ו עד ס"ק כ"ב ובאגודת אזוב חיו"ד סי' ג' ובס' בית הלוי ח"ב סי' כ"ו כ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(י) בהג"ה באותן אוזות כו'. עי' בחידושי מהרא"ל וביד יהודא ס"ק כ"ב ובעטרת חכמים חיו"ד סי' ג' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף יא (יא) שניקב גגו. ע' ביד יהודא ס"ק כ"ג ובגליא מסכת חיו"ד סי' א' מ"ש והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

(יב) בהג"ה ניטל הזפק. עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"א ובהגהות מנחת אהרן על הארוך וש"ך ס"ק מ"ש והאריכו בזה ועי' בדע"ק ס"ק ז' מ"ש להסתפק בקרוב וחזקה איזהו עדיף והניח בצ"ע ועי' בגידולי הקדש שם ס"ק ה' ובכללי שחי' כלל ג' אות ב' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(יג) ניקב המעי, עי' בדע"ק ס"ק י' ובערוגות הבושם ס"ק י' וביד יהודא ס"ק כ"ה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן לד

סעיף א (א) למעלה מזה. עי' ש"ך ס"ק ב' שכ' דלמעלה ממקום הראוי לשחי' נמי פסוקת הגרגרת ברובא כו' ועי' בערוגות הבושם ס"ק א' מ"ש לענין רובו ככולו בטריפות והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' וביד יהודא ס"ק א' מיש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ב) שיש בו חסרון. עי' בתוס' חולין מ"ג א' ד"ה הנך שכ' דחסרון כאיסר בגרגרת לא הוי טרפה מחמת עצמו אלא משום פסוקת הגרגרת דסופו לפסוק רובא הוי פסוקת הגרגרת ולכאורה קשה על התוס' דא"כ למה פ' המחבר בסעי' ג' דנקבים שיש בהם חסרון מצטרפין גם השלם שביניהם אם אין בין נקב לנקב כמלא נקב והא הטעם דמצטרפין גם השלם כ' הרא"ש בפא"ט סי' י' משום שסופן ליחסור הוא והמ"ב סי' ס"א כ' יתיר כים דתרי רואין לא אמרי' רואין כאלו ניטל הכיס ורואין כאלו ניטל הוורדא כו' והובא בש"ך סי' שאח"ז ס"ק י"ד ובתב"ש שם ס"ק מ"ז ובפרמ"ג שם במשב"ז ס"ק ו' והביא ראי' מלקמן סי' מ"א גבי טרפש הכבד דמהני סתימה כיון שאין הטריפות מחמת עצמה ל"א דסופו ליסתר וסוף שינטל הכבד כו' וה"נ ל"א דסוף שיתסר גם השלם וסוף שיפסוק הגרגרת וכן ראיתי בערוגות הבושם ס"ק ב' שהק' קושי' זו וכ' ליישב דהתם בשני אברים דהיינו כים ואח"כ הוורדא וכן בטרפש הכבד הוי נ"כ בשני אברים שינקב הטרפש ואח"כ הכבד אבל הכא בגרגרת שפיר אמרי' תרי רואין כיון דהוא בגוף הגרגרת וכולא חדא היא עכ"ד ועי' בס' ארץ צבי חיו"ד סי' י"ב מ"ש ליישב קושי' זו ומ"ש בד' המ"ב הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בערוגות הבושם שכ' דלפ"ד התוס' הנ"ל נ' דחסרון כאיסר בגרגרת מהני אם חזר ונתרפא כמו דמהני סתימה בטרפש כו' ואח"כ הק' מחולין נ"ז ב' כו' והלא רחל אחת היתה בשכונתנו כו' ומיישב זה ואח"כ כ' דלשיטת התוס' הנ"ל לא הוי רק טרפה בחסרון כאיסר ולא נבילה כו' אך ברמב"ם פ"ג מהל' שחי' מבואר דחסרון כאיסר הוי נבילה וצ"ל דלא ס"ל כסברת התוס' הנ"ל רק ס"ל דהוי טריפות בפ"ע ולכך שפיר הוי נבילה עכ"ד

(ג) בהג"ה ולפי מה שיתבאר כו'. עי' ט"ז ס"ק ג' וש"ך ס"ק ד' מ"ש ליישב דל"ק מסעי' ג' בנקוה"כ ובתב"ש כ' דקושי' הרמ"א הוא מסעי' ד' וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כ' ליישב קושי' הרמ"א דשפיר י"ל דאיסר הוא גדול מרוב רוחב חלל הקנה דבהמה אבל בעוף כשנשער לפי ערך קטנו שיעור חלל הקנה טפי מכפי ערך איסר עד"מ קנה העוף הוא א' מעשרה מקנה בהמה באורך וברוחב שקנה בהמה ארוך יותר מעוף ורחב יותר וא"כ ע"כ רוחב חלל קנה בהמה אינו עשרה פעמים יותר מחלל קנה עוף דא"כ תשער נמי לפי ערך גם באורך מה שקנה בהמה ארוך יותר משל עוף ויעלה יותר הרבה וע"כ כשאנו או' שקנה עוף הוא חלק עשירי מקנה בהמה מהאורך ומרוחב החלל נמצא כשיש בעוף חסרון חלק עשירית מאיסר טרפה אבל רוב חלל קנה בעוף הוא רק חלק רביעית או חמישית מקנה בהמה וא"כ י"ל דאיסר הוא גדול מרוב רוחב חלל הקנה דבהמה ובזה מיושב מה שהק' הפלתי ס"ק ב' על מ"ש הרא"ש הא דבעי בעופא מאי דאם נשער לפ"ע איסר בבהמה זוטר שיעורא מי מחמירין כולי האי ומשני מקפלו ומניחו ע"פ הקנה דלמה לא שיערו לפ"ע איסר בבהמה ומה בכך דזוטר שיעורו אין מרחמין בדין ע"כ קושי' ולפמ"ש א"ש דהא צריכין לשער בעוף לפ"ע בבהמה מכל האורך והרוחב חלל והוא עד"מ חלק עשירית וא"כ יטרף בחלק עשירית מכאיסר והיא שלא ע"פ הדין דהא דמטריפין כאיסר בבהמה לפי שהוא כמו רוחב חלל הקנה דבהמה או יותר אבל בעוף דרוחב חלל קנה דעוף הוא חלק רביעי או חמישי מקנה בהמה וחלק עשירי מאיסר הוא פחות מרוב רוחב חלל הקנה דעוף ועיקר הטריפות הוא משום הרוחב חלל ולא בשביל האורך דהא נסדק לארכו כשר ע"כ די להטריף כשמקפלו ומניחו ע"פ הקנה שהוא חומרא יותר מכאיסר בבהמה שהוא יותר מרוב רוחב חלל קנה דבהמה מיהו תי' זה אינו רק להרי"ף דמפרש בעופא מאי קאי אחסר הגרגרת ולתרץ קושי' הרא"ש מאי קמבעיא לי' טפי מבשאר שיעורין כיוצא בו כגון חסרון בגולגולת אבל הרא"ש שהק' על הרי"ף קושי' זו ע"כ דלא ס"ל האי סברא שכתבתי א"א לתרץ לדעתו הי' זה וא"כ שפיר הק' הרמ"א לפמ"ש המחבר סעי' ד' בעוף אם ניקבה כנפה משמע אם יש חסרון בלא שלם ביניהם משערין לפ"ע כאיסר והיינו מרוחב לחוד ולא איכפת לן בערך ארכו מוכת דאיסר פחות מחופה רוב חלל קנה אבל הרשב"א י"ל דס"ל כהרי"ף דאפי' בחסרון בגרגרת עוף משערין אם חופה רוב חלל קנה ל"ק מה שהק' הרמ"א די"ל כמ"ש וא"כ לדידן דמחמירין בסעי' ד' כהרא"ש א"א לשער כאן רוב רוחב חלל הקנה ולהרא"ש י"ל קושי' הפלתי הנ"ל דמה שמצרפין השלם הוא רק חומרא מדרבנן וכמ"ש התב"ש עכ"ד ועי' בתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' ב' ובד"ח וביד יהודא ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף י (ד) נקבים. עי' שיך ס"ק כ"ב ועי' במקדש מעט ס"ק י"ט מ"ש בזה ומה שהביא בשם האו"ז סי' תי"ז והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן לה

סעיף א (א) ריאה שניקבה וכ' הש"ך ס"ק א' עיקר טריפות דנקובת הריאה יתבאר לקמן בפי' ל"ו עכ"ד וכונתו דהמחבר התחיל בדין ריאה שניקבה ומפרש דיני חסר ויתיר וחליף ועיקר דין נקובת הריאה מפרש לקמן בסי' שאח"ז והיינו משום דס"ל להמחבר דכל טריפות הריאה הוא מטעם נקובה זהו כונת הש"ך וכ"כ הפרמ"ג דזהו כונת הש"ך וכ"כ הדרישה דהטור נמי ס"ל כן דכל הטריפות שבריאה הוא משום נקב כגון יתרת אמרי' יתר כנטול דמי והוי נקב והיינו לפי' הרשב"א והביאו א סי'