יד אליעזר חלק א עא

מ"א חסרה נמי נקב במקום החסרון סרכא אוסרת משום נקב בועא אוסרת משום נקב וכן כל טריפות הריאה ולכן אמר ריאה שניקבה טרפה שהוא כולל כל טרפיתי' ותחלה יפרש צורתה ואח"כ פרטי הטריפות עכ"ד וכ"כ התב"ש ס"ק א' דכן הוא דעת המחבר דכל טריפות הריאה הוא מטעם נקב וכ' דכן מוכח מד' התוס' חולין מ"ב א' ד"ה אפיק רק הרמב"ם ס"ל דחסרון בריאה הוי טריפות בפ"ע והביא ד' הדרישה הנ"ל וכ' עליו דלא ידענא טעמא דודאי לכולהו פי' י"ל כן ובהדיא משמע בסי' מ"א דהטור לא ס"ל כהרשב"א וכ' עוד דמ"ש בהג"ה סי' ל"ו דחסרון בריאה ככף כפופה טרפה לאו היינו מטעם דהרמב"ם דס"ל דחסרה הריאה הל"מ רק מטעם ניקב כמו חסר אונא עכ"ד ועי"ש עוד בתב"ש סי' ל"ו ס"ק נ"ח מ"ש לענין אטום והאריך בזה יעוש"ה ולפ"ד שם יש נפ"מ בין אי אמרי' דהוי טריפות מטעם נקב או אי הוי טריפות בפ"ע דאי מטעם נקב כל ב' ריעותות טרפה לפי הכלל דקי"ל דלא מקרי תרתי לריעותא אלא א"כ שניהם מעידים על דבר אחד ולהרמב"ם דחסרון בריאה הוי טריפות בפ"ע לא מצטרף לתרתי לריעותא וכ"כ הפרמ"ג בפתיחה דזהו הנפ"מ אי אמרי' מטעם נקב או מטעם חסר לענין תרתי לריעותא וכ' עוד נפ"מ ועי' ברש"י תולין מ"ג א' ד"ה לא תפיק שכ' דחליף הוא מטעם חסר משמע דס"ל כהרמב"ם הנ"ל וכ"כ הפרמ"ג דרש"י ס"ל כהרמב"ם ועי' בלב"ש אות ג' שהשיג על התב"ש דאין ראי' מד' הטור והמחבר ומד' התוס' הנ"ל דאין זה רק לענין מנין י"ת טריפות דכל טריפות שבריאה אינם יוצאים מנדר ניקבה דכללא הוא דכל אבר דניקב טרפה כ"ש ניטל וחסר כו' וכמו דלא חשבינן במתני' ניטל רק בכבד ולא בלב וריאה ודקין כו' וכן לא חשבי' יתר לב ודקין וכבד והיינו משום דניקב משהו הוא הקל שבכל הריעותות מש"ה כל אבר שאמרו בו דחמור כ"כ ומיטרף בניקב משהו שוב אין לחשוב בו ניטל וחסר ויתיר דהוי כולהו בכלל נקב לענין החשבון ומש"ה התחילו הט"ו לכתוב ריאה שניקבה טרפה להיות הקדמה לכל דיני יתיר וחסר וחליף ומה"ט כ' התוס' דלרבנן ליכא אלא י"ז אבל שנאמר דכולהו הריעותות סופן לנקוב זה לא שמענו עכ"ד ועי' פרמ"ג בפתיחה שכ' נמי כן ליישב הקושי' דאמאי לא מוקי הגמ' או שחסרה שחסרה אונא אחת כו' והנה לא על התב"ש לבד השגתו אלא גם על הדרישה והש"ך הנ"ל דגם הם כ' כתחב"ש הנ"ל וכ"כ הפ"ח כהתב"ש אבל באמת אין זה השגה דע"כ ל"א דחסר הוי כ"ש מניקב רק בחסר כל האבר אבל חסרון במקצת כגון חסרה אונא דכל הריאה קיימת רק שחסר מקצתה זה לא נ"ל מכ"ש דניקב ועי' בתוס' רא"ט מ"ב א' ד"ה ניקב כ' דמש"ה לא תני ניטל הלב והריאה והכבד והדקין דהוי כ"ש מניקב והיינו משום דהתם הוי ניטל כל האבר כולו ודאי הוי כ"ש מניקב אבל לא כשניטל וחסר מקצת האבר וכן ראיתי בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' כ' שכ"כ להשיג על הלב"ש הנ"ל והאריך בזה וכ"כ ביד אברהם סי' ס' בתשובה השייך לסי' ל"ו להשיג על הלב"ש כהב"א והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם ס"ק ב' שכ' נמי כן להשיג על הלב"ש הנ"ל וכ' ועוד דק"ו פריכא הוא דבשלמא כשניקבה א"כ א"י לכלוא הרוח בקרבה וא"י לרחף על הלב וא"כ נקב זה מקלקל כל הריאה דא"י להיות נפוחה ברוח דמטעם זה נקב בריאה טרפה אבל כשחסר מקצתה או אונא שלמה ושאר הריאה כתיקונה י"ל דכשר ולא הוי כ"ש מניקב רק כשניטלה כולה ועוד הביא ראי' מד' הרמב"ם שפ' דניקב הוורדא טרפה ובחסרה הוורדא פ' דכשרה ול"א דאם ניקבה טרפה כ"ש חסרה הוורדא כו' ועוד ראי' מהא דקי"ל בסי' ל"ו בניקב א' מן הסמפונות דטרפה כו' והאריך בזה ושפיר ד' התב"ש והדרישה והש"ך הנ"ל מד' הט"ו והתוס' הנ"ל ועי' בתשובת הרא"ש כלל כ' סי' כ"ז שכ' וז"ל מ"ש שנמצאת בשם ר"י בתוס' חולין גבי ניקבה המרה טרפה והיכא דל"ל מרה כלל כשרה דלאו אבר הוא כו' וכ' עליו וטעמא דכ' טעם לפגם הוא וכי הטריפות תלוי באבר והלא נקב טרפה אע"פ שאינו אבר עכ"ל וי"ל דכונת השואל שכ' דלאו אבר הוא אינו נתינת טעם דמש"ה יהי' חסרה המרה כשרה אלא כונתו ליישב דלא תקשי עליו כיון דניקבה המרה טרפה א"כ איך יכשיר חסרה המרה והא אמרי' כל אבר שניקב טרפה חסר נמי טרפה ע"ז כ' כיון דלאו אבר הוא ל"א בזה האי כללא והיינו כהב"א והערוגות הבושם הנ"ל דבמקצת אבר ל"א האי כללא דכל אבר כו' ועי' במקמ"ח שהק' על הרמב"ם הנ"ל שפ' דחסר וורדא כשרה ופ' דניקב הוורדא טרפה כו' ולפ"ד הערוגות הבושם הנ"ל לק"מ אך יש לדחות ד' התב"ש מד' התוס' הנ"ל וכמ"ש בס' מאירת עינים בפתיחה דהתוס' לא כ"כ רק לפ"מ דמוקי הש"ס או שחסרה רק כר"ש א"כ לרבנן בציר להו חדא אבל לדידן אף חסר ממנין האונות וגם חליף בכלל או שחסרה עכ"ד ומיישב בזה ד' הרמב"ם בפי' המשנה שפי' או שחסרה היינו שחסר ענין האונות כו' והאריך בזה וגם השיג שם על התב"ש והדרישה הנ"ל שאין ראי' מד' הט"ו דאלו הי' כונתם כך הי' להם לבאר שהרי הטור כ' ריאה שניקבה טרפה ותחלה אפרש צורתן ואח"כ טריפות שלהם והיינו שכ' הטעם שלא התחיל בנקובה כיון שצריך לפרש צורתן קודם והביא ד' ס' התרומה בהל' טריפות שכ' ועתה אפרש דיני ריאה דחנן הריאה שניקבה או שחסרה טרפה ואח"כ מסדר דיניה הרי שזה רק התחלה להדינים ופשיטא שאין מדקדוק קל כזה להוציא דין חדש עכ"ד ועי' בד"ת ס"ק א' מ"ש שאין ראי' מד' הט"ו ועיי"ש עוד בלב"ש מ"ש לסתור ד' התב"ש והאריך הרבה בזה והנה התב"ש כ' דרק הרמב"ם ס"ל דחסר הוי טרפה בפ"ע וכבר נתבאר דגם רש"י ס"ל כן וכן מוכח מד' הרשב"א בתוהב"ה בית ב' שער ג' ומד' התו"ה הקצר שם שחילק הדברים וביאר קודם כל דיני נקובה ואח"כ התחיל בדיני חסרה ומנה יתיר וחסר וחליף בריאה ובוורדא מוכת דס"ל כרש"י והרמב"ם הנ"ל וכ"כ המא"ע בפתיחה שם דכן ס"ל להרשב"א והאריך בד' הרשב"א ורש"י והרמב"ם הנ"ל יעוש"ה וכן מוכת מד' הש"ך לעיל סי' כ"ט דס"ל כן דבס"ק ג' בביאורו שנכלל בסוג נקובה כ' וז"ל ונקובת הריאה וסמפונו' בסי' ל"ו עכ"ל ובס"ק ד' בביאורו לסיג חסרה כ' וז"ל והיינו חסרו האונות שבסי' ל"ה וכיוצא בהן עכ"ל ומוכת דס"ל כהרמב"ם ורש"י והרשב"א ודלא כהתב"ש הנ"ל וכ"כ בפתיחה שם דכן ס"ל להש"ך והביא שם ד' הכנה"ג בסי' כ"ט בשם יאיר נתיב ודמש"א שמחלקים ג"כ ענין ריאה לשני הסוגים האלה ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש בד' הרמב"ם הנ"ל והאריך בזה אך בבעה"ע בדיני ריאה מבואר כהתב"ש שכ' דחליף תולדה דנקב הוא ופשוט דה"ה לחסר ויתיר דהוי מטעם נקב וכ"כ בגידולי הקדש ס"ק א' דהבעה"ע ס"ל כהתב"ש וכ' דהדרישה וב"י ופר"ח ופת"ב ופלתי סי' ל"ו בשם מפרשים והחו"ד שם והפרמ"ג ס"ל כהתב"ש הנ"ל והאריך בזה וכעת ראיתי באשכול הל' טריפות סי' ט"ו דס"ל כהתב"ש הנ"ל שכ' וז"ל ובריאה שנקבו נכללו מראות פסולות ויתרת שלא בדרי דאוני דיתר כנטול דמי וכן חסיר וחליף עכ"ל הרי דכ' דחסר וחליף הוא בכלל נקב וכהבעה"ע והיינו כהתב"ש הנ"ל ולפמ"ש נ' דזה הוי פלוגתא דרבוותא אי חסר ויתיר וחליף הוי מטעם נקב או דהוי טריפות בפ"ע וא"כ לענין תרתי לריעותא נ' דריעותא דחסר עם ריעותא דנקב אין מצטרפין דלענין תרתי לריעותא בעי' דשניהם מעידין על שם אחד וכיון דהוי פלוגתא אי מקרי טריפות בפ"ע א"כ הוי ספק תרתי לריעותא וס' תרתי לריעותא כשר וכמ"ש הפרמ"ג בש"ד ס"ק ה' וכ"כ הלב"ש דס' תרתי לריעותא כשר והשיג על התב"ש והאריך הרבה בזה וכ"כ בטור האבן סי' י' וסי' י"ז ובמים חיים חיו"ד סי' ו' דס' תרתי לריעותא כשר והאריכו בזה יעוש"ה וכן