יד אליעזר חלק א לו

ובגמר שחיטה הוי מתקן כו' ע"כ קושי' והאריך בזה ליישב ועי' בהג"ה שם מ"ש בזה ועי' במקמ"ח ס"ק א' ובערוגות הבושם ס"ק ב' ובלב ארי' בחולין שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בחתם סופר חולין שם ובמשנת חכמים הל' ע"ז סי' ל"ט ביבין שמועה אות י' שהק' בשם הפ"י דאיך מותר לשחוט בה לכתחלה הא מחויב לבערו מן העולם כדכתיב אבד תאבדון כו' וכ' ליישב והאריכו בזה ועי' בס' מלבושי יו"ט ח"ב ביו"ד סי' ב' מ"ש ע"ד המשנת חכמים והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במקמ"ח מ"ש להקשות ע"ד התוס' שם ד"ה מותר דמי גרע זה משלא כדה"נ דס"ל להתוס' פסחים כ"ו א' דאסור וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' מ"ש לענין אין מבטלין אי' לכתחלה אי אסור מדאורייתא או מדרבנן כו' וכ' דבאיה"נ לכ"ע הוי ד"ת כיון דמ"מ נהנה במה שנתרבה כמות האי' כו' ומפ"ז דחה ראי' הפר"ח להפוס' דאסור מדאורייתא מגיטין נ"ד ב' גבי נפלו ונתפצעו כו' והאריך בזה ועי' לקמן סי' צ"ט ס"ק ג' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בישוי"ע ס"ק ה' מ"ש דע"כ לא נחלקו הפוס' אם מותר לשחוט או לחתוך בשר לכתחלה ע"ס שיקלוף אח"כ אלא היכי שהבשר צריך קליפה מדינא דאז אמרי' שבודאי יקלוף אותו אח"כ ומהכ"ת ניחוש לשמא יעבור ע"ז או שמא ישכח כו' אבל היכי שבאמת מותר בדיעבד רק לכתחלה אסור משום גזירה אז חיישי' שמא לא יקלוף אח"כ כיון דלא יעבוד שום אי' וא"כ בטל תקנות חז"ל לבלתי עשות הדבר לכתחלה ע"כ גזרו שאף ע"ס שיקלוף אח"כ אסור לכתחלה ומפ"ז כ' ליישב דקושי' הש"ס ות"ל משום שמנונית הוא משום דסתמא דמלתא באינו ב"י מיירי לכך אסור אף ע"ס שיקלוף אח"כ והא דלא מוקי לה באמת כשיודעין שהוא ב"י משום סתם כלים של עכו"ם אב"י ועדיף טפי לאוקמי שלבנה באור ומיירי בכה"ג עכ"ד ובס"ק ו' מ"ש והאריך בזה

(ה) מדיח כו'. זהו דעת הרי"ף והרמב"ם בפי"ז מהל' מכא"ס הל' ז' ועי' בתב"ש ס"ק ע' ובפלתי ס"ק ד' ובתוי"ק ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובדרך חיים ס"ק א' ובמקמ"ח ובלב ארי' חולין ת' ב' ובחמדת צבי שם ובבית שמואל אחרון חיו"ד סי' ח' ובמקום שמואל בחידושי דינים ליו"ד מ"ש ליישב ד' הרי"ף והרמב"ם והאריכו בזה יעוש"ה

(ו) ששחט בה כו'. עי' בערוגות הבושם ס"ק ז' מ"ש לענין אי אזלי' בב"נ בתר רובא והאריך בזה ועי' בפרמ"ג לקמן סי' ס"ב במשב"ז ס"ק א' שכ' להסתפק בזה אי ביטול ברוב שייך לגבי ב"נ כו' וכ"כ בפרמ"ג באו"ת בפתיחה כוללת בסדר הנהגת השואל עם הנשאל אות מ"ג להסתפק בזה ועי' בערוגות הבושם סי' ס"ב ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה ועי' לקמן סי' כ"ז ס"ק א' מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ה' ו' ובישוי"ע ס"ק ח' ובתוי"ק מס"ק ו' עד ס"ק ט' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ז' ח' ובמקמ"ח וביד יהודא ס"ק ה' ובדרך חיים מ"ש והאריכו בזה

סימן יא

סעיף א (א) אבוקה כנגדו. עי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש לענין עוף ובחצי קנה פגום אי שרי לשחוט לכתחלה בלילה או כשאין אבוקה כנגדו כו' ומסיק דאין חילוק בין עוף לבהמה לענין זה

(ב) במקום אפל. עי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' דביום במקום אפל אע"פ שיכול לראות והכל לפי ענין המקום עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק ב' שכ' די"ל בשוחט ביו"ט בלילה אי ביום במקום אפל דיש להחמיר כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' ב' וביד יהודא ס"ק א' ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ג) שחיטתו כשרה. עי' פלחי ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ג' ד' ובדרך חיים ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה ועי' לעיל סי' ב' ס"ק י' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בישוי"ע ס"ק ד' ובערוגות הבושם ס"ק א' מ"ש לענין אי עביד לא מהני והאריכו בזה

סעיף ג (ד) לתוך הכלים. עי' באר היטב ס"ק ד' שהביא ד' הב"ה שכ' דירא שמים יהי' נזהר מלקבל הדם בכלי לאחר שחיטה כדי למכור והפר"ח בקו"א חולק וס"ל דלאחר שסילק ידו מהשחיטה ל"ח למראית העין ועי' בפלתי ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובדרך חיים ס"ק ד' ובערוגות הבושם ס"ק ב' וביד יהודא ס"ק ג' ובשעה"מ פ"ג מהל' יו"ט הל' א' ובמקום שמואל סי' ע"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ה) בהג"ה מן הלב. עי' ש"ך ס"ק ז' שכ' דעתה נוהגים לאכול מן הרגלים ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' י"ב י"ג מ"ש לענין אם יארע טריפות באווזא האיך יעשה השוחט והאריך בזה יעוש"ה

סימן יב

סעיף ב (א) בהג"ה ובזמן הזה כו'. עי' פלתי ס"ק ב' שהק' דהא הו"ל דבר שנאסר במנין אף שבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו כו' ע"כ קושי' ודחק ליישב ומתוך זה פ' דדוקא בגומא דבזה הותנה בגמ' במקום שרבים שכיחים אבל בהנך דלעיל גבי שוחט לימים וכלים דלא הותנה א"כ הדרינן לכללא דדבר שנאסר במנין ואסור עכ"ד ובאמת לק"מ לפמ"ש התוס' בביצה ה' והר"ן פ"ב דע"ז דהיכא דליכא רק חששא א"צ מנין אחר להתירו ועי' בפר"ח לקמן סי' קט"ז ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה וא"כ הכא דעיקר הטעם הוא משום מראית העין לא הוי רק חששא בעלמא י"ל דהיכא דעברה החששא א"צ מנין אחר להתירו ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל ועי' בערוגות הבושם בסוף הס' בקונטרס התשובות סי' י"ג שכ' ליישב כעין זה קושי' התפארת ישראל פ"ט דכלאים מ"ב על הא דפסקי' לקמן סי' רצ"ח סעי' א' דהאידנא משי מצוי בינינו כו' מותר עם הצמר ועם הפשתן דהא הוי דבר שבמנין כו' וכ' ליישב דכיון דהטעם הוא משום מראית העין והוי רק חששא בעלמא י"ל דהיכא דעברה החששא א"צ מנין אחר להתירו ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ב' ובדרך חיים מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל וא"כ כיון דקושי' הפלתי מיושב ממילא דאין חילוק בין גומא ובין שוחט לתוך ימים וכלים וכמ"ש הט"ז ס"ק ה' והש"ך ס"ק ה' ודלא כהפלתי הנ"ל ועי' ביד יהודא ס"ק א' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ' מ"ש בענין זה דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו והארכתי בזה יעוש"ה

סימן יג

סעיף א (א) וחגבים. עי' ב"י שהביא ד' הרשב"א שהק' על הרמב"ם שכ' דמהא דכתיב בישעי' ל"ג אוסיף החסיל ילפי' דחגבים לא בעי שחיטה דהא אמרי' בהשוחט דלא גמרי' אלא מאסיפה דכתיב גבי שחיטה דאחרינא ועי' בפלתי ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' מ"ש ב' תי' ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי' בשאילתות פ' בהעלותך שאילתא קכ"ד בהעמק שאלה אות ג' מ"ש בזה יעוש"ה: