יד אליעזר חלק א רעה

רע"א לעיל סי' א' ובדעת קדושים לעיל סי' כ"א ס"ק ג' ועי' בגידולי הקדש שם ס"ק ג' מ"ש בזה ועי' בטור האבן שם שכ' ליישב דהא מבואר ברשב"א במשה"ב דל"א סמוך מיעוטא לחזקה רק באם מן הרוב יוצא מיעוט שאינו כמו הרוב כו' אבל המיעוט אינן יולדות אינן מצטרפות עם החזקה לומר סמוך כו' וגם הרמ"א בד"מ שהק' בהא דשוחט שלא נטל קבלה דאסרי' מה ששחט למפרע מהא דגבינות כו' מוכח דס"ל דל"א סמוך כו' רק היכא דמן הרוב יוצא מיעוט לא המיעוט שנגד הרוב כו' ובלא זה מבואר בריב"ש סי' שע"א דל"א בכה"ג סמוך כו' דהק' בהאי דפ"פ מצאתי נימא סמוך כו' ותי' דל"א סמוך בכה"ג רק בדבר שטבע העולם כך כגון מחצה זכרים ומחצה נקיבות שכן יסד מלכו של עולם לקיום המין אבל בדבר שאפשר להיות זה כמו זה. אף שזה רוב וזה מיעוט אז דנין בדינו ס"ס ול"א סמוך הרי מבואר דל"א בכה"ג סמוך עכ"ד ועי' בבית יעקב מהגאון מליסא בכתובות שם שכ' ליישב דלפמ"ש בספרו חו"ד סי' ס"ג דברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא לחזקה לק"מ דהא בכאן מוכח דאלים אפי' מרובא דאיתא קמן דהא ר"י פוסל אפי' ברוב כשרים דהוא רובא דאיתא קמן ובס"ס מכשיר עכ"ד ועי' עוד בספרו נחלת יעקב בח' התשובות סי' ו' שכ' נמי דס"ס הוי רובא דאיתא קמן וכ"כ בחמדת שלמה חאה"ע סי' כ"ד אות י"ב ליישב כן קושי' הפ"י הנ"ל וכ"כ בתשובת רע"א סי' ל"ז דבס"ס ל"א סמוך כו' משום דהוי רובא דאיתא קמן וברובא דאיתא קנון ל"א סמוך כו' עכ"ד ועי' בשאילות שמואל חיו"ד סי' ס"ג מ"ש והאריך בזה עוד כ' הפ"י שם אח"כ דמצאתי מפורש בתוס' בריש פ' ספק אכל ד"ה מדסיפא דמוכח ממתני' דאפי' בס"ס חייב א"ת ול"מ ס"ס היכא דאקבע אי' בא' מב' חתיכות מכ"ש היכא דאתחזק אי' בהאי חתיכה גופי' דמה"ט כ' דכל ס' גירושין חייב א"ת אע"ג דקי"ל דבעי' חתיכה מב' חתיכות משום דח"א ממש חמיר מאקבע אי' כו' עכ"ד ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"א שכ' נמי דדעת התוס' הנ"ל דס"ס ל"מ נגד ח"א וכ' אבל רש"י כ' במתני' שם ד"ה ואפי' כגון שסבר שהוא שומן ואח"כ נודע לו שאכל חלב אבל ס' יש בו כזית אבל בס"ס ס"ל לרש"י דאין מביא א"ת וכ' דנ' שזהו דעת הרמב"ם פ"ח מהל' שגגות כו' ולכן מהפך סדר המשנה כדי שלא נטעה לפרש כמ"ש התוס' ואח"כ כ' די"ל דגם לתוס' אע"ג דאתחזק מקרי ס"ס והכא שאני דזה לא מקרי ס"ם כיון שס' א' הי' אסור מה"ח כמו ס' א' בגופו כדאיתא בסי' ק"י סעי' ט' עכ"ד ועי' בב"י סי' מ"ה מ"ש להשיג עליו והאריך בזה ועי' במנחת אהרן בסנהדרין ס"ב ב' מ"ש בד' הרמב"ם הנ"ל ומ"ש ליישב קושי' הפ"י בפ' כלל גדול והאריך בזה ועי' בהפלאה שם ובטור האבן שם ובנר תמיד בכריתות שם ובנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' מ"ג ובחמ"ש סי' כ"ג וסי' כ"ה ובסי' כ"ד שם בתשובת הגאון מליסא מ"ש בד' התוס' והפ"י הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בחמ"ש מ"ש להוכיח מד' התוס' חולין כ"ת ב' ד"ה לפי דמהני ס"ס אפי' בס' בשחיטה כו' וכ"כ בתשובת רע"א סי' קס"ז בשולי המכתב כהחמ"ש ועי' בסי' כ"ד שם בתשובת הגאון מליסא אות י"ג מה שדחה ראי' זו והאריך בזה ועי"ש עוד בהפלאה שהביא ראי' להרשב"א דס"ס עדיף מרוב וכ' דמשמעתין נ' דר"מ מכשיר באלמנת עיסה מטעם ס"ס אע"ג דשמעי' לר"מ דחייש למיעוטא וכ"כ התוס' בביצה ג' ב' ד"ה ואחרות דר"מ מכשיר בס"ס ותו דל"ש לומר בכל ס"ס שבש"ס דהוא דלא כר"מ א"כ משמע דס"ס עדיף מרוב עכ"ד ועי' במקמ"ח שדחה דבריו מהא דמכשיר ר"מ באלמנת עיסה דמודה בס"ס דאין ראי' דהא כעין זה הק' התוס' דהא ר"י משמע דמכשיר באלמנת עיסה ובפ' י' יוחסין משמע דפוסל אלמנת עיסה ועכצ"ל כמ"ש התוס' דגרסי' איזה עיסה וקאי על הבת כו' וממילא אין ראי' גם מר"מ ומה שהביא מתוס' ביצה כו' גם משם אין ראי' די"ל דהתוס' הוצרכו למחוק אחרות באחרות דמשמע דחכמים מודים שם לר"מ בזה ומש"ה הוצרכו למחוק שם וכ' אמנם לכאורה נ' דהוא תלמוד ערוך בנדה ר"פ האשה דהוא מחלוקת ר"י ור"ל היכי דאיש ואשה עומדת מה לי אמר ר"מ ר"ל ס"ל היא היא אלמא דבס' א' מחמיר ר"מ דחייש למיעוטא ה"ה בס"ס ור"י ס"ל כי אמר ר"י בחדא ספי' אבל בס"ס לא אמר ר"מ ואנן קי"ל דהלכתא כר"י נגד ר"ל דבס"ס מיקל ר"מ אף דחייש למיעוטא וצ"ל דס"ס עדיף מרוב וכ' דלכאורה יש לדחות דהא אף דחייש ר"מ למיעוט מ"מ היכא דאיכא חזקה דמסייע לרוב גם ר"מ מודה דלא חיישי' כמ"ש התוס' בכ"ד והתם איכא חזקת טהרה ונהי דרוב לא גרע מס"ס מ"מ כיון דאיכא חזקת טהרה מסייע לס"ס מטהר ר"מ כו' עכ"ד ועי' בשב יעקב סי' מ"ח שכ' להפ"י ולטעמי' דמר דבעי להוכיח מהכא דרוב עדיף מס"ס א"כ לר"מ דחייש למיעוטא היכא דליכא חזקה בהדי מיעוטא לא אזלי' בת"ר כו' וכיון דס"ל דאין הולכין אחה"ר אע"ג דאין חזקה נגדו מכ"ש דאין הולכין אחר ס"ס כלל לר"מ כו', ובאמת לא מצינו שיש פלוגתא בש"ס בדין ס"ס היכא דהוי ס"ס גמור אדרבה מאי מקשה התוס' אמתני' דבתולה נשאת ט' ב' ד"ה אי וקשה אמאי מפסדת כו' הא הוי ס"ס כו' דלמא סתם מתני' כר"מ דל"מ ס"ס א"ו דאין שום הוכחה דרוב עדיף מס"ס עכ"ד והיינו כעין ד' הפלאה הנ"ל ועי' בשערי תורה ח"ג כלל ח' פרט ח' שכ' דלכאורה נ' דס"ס ל"מ לר"מ כו' דהנה יש ב' טעמים דמהני ס"ס להקל בדאורייתא חדא טעם הרשב"א הנ"ל דס"ס הוי כמו רוב כו' וטעם ב' לשיטת הרמב"ם דספי' דאורייתא מה"ת לקולא ס' ב' הוי סד"ר כו' ולר"מ טעם א' ליתא דהא ר"מ חייש למיעוטא וטעם ב' נמי ליתא כו' לפ"ד מהרי"ט ופר"ח כו' דתליא במחלוקת כו' אי בעי' חתיכה אחת מב' חתיכות כו' והנה ר"מ ס"ל בכריתות י"ח א' כו' דאפי' בחתיכה אחת חייב א"ת וע"כ ס"ל ספד"א מה"ת לחומרא וא"כ נסתר ג"כ טעם ב' ואח"כ הביא ד' השב יעקב הנ"ל וכ' עליו דלא הבנתי דגם לפ"ד כו' דס"ל דרוב לא עדיף מס"ס עכ"פ שוין הן כיון שכ' הרשב"א דס"ס הוא מטעם רוב וגם לשיטתו קמה הקושי' על התוס' וכ' ואולם אפשר לומר דמהני ס"ס דהוי כמו רובא דאיתא קמן וברובא דאיתא קמן מודה ר"מ דל"ח למיעוטא וכמ"ש התוס' יבמות קי"ט א' והביא ד' הקונטרס הספי' כלל ז' אות ז' שכ"כ דס"ס הוי כמו רובא דאיתא קמן וא"כ דין ס"ס מוסכם לכ"ע עכ"ד ולא הביא ד' הגמ' נדה הנ"ל דמבואר דר"מ ס"ל דס"ס מהני וצ"ל דס"ל כמ"ש המקמ"ח הנ"ל דהתם איכא חזקת טהרה המסייע לס"ס ומש"ה מטהר ר"מ ואין ראי' מד' הגמ' הנ"ל ועי' בברית יעקב חאה"ע סי' צ"ג שהק' על הרשב"א הנ"ל מהא דנדה הנ"ל כו' אבל בס"ס לא א"ד לא שנא הא כיון דר"מ חייש למיעוטא בכ"מ נגד הרוב א"כ ממילא גם ס"ס ל"מ לר"מ וכ' ליישב דהכא ג"כ רוב נשים דאין דם נדה בשעת הטלת מי רגלים ואין דרך דם המקור לצאת עם מי רגלים א"כ י"ל דגם ר"מ מודה דאמרי' ס"ס ודמי למיעוטא דמיעוטא דל"ח ר"מ ועוד י"ל דס"ס דמי לרובא דאיתא קמן דב' צדדי הספי' הי' לפנינו וברובא דאיתא קמן גם ר"מ ל"ח למיעוטא עכ"ד ותי' הב' היינו כד' השערי תורה הנ"ל וכעת ראיתי בש"ש שמעתא א' פי"ח שהביא ראי' מהא דפ' האשה הנ"ל דלר"מ מהני ס"ס ולפ"ד המקמ"ח והברית יעקב אין ראי' משם ועי"ש עוד בפלתי שהביא ד' הרמ"א בת"ח שהביא ראי' להרשב"א מהך דהתיר ר"ת ס' דרוסה שנתערב באחרות דהוי ס"ס אף דאתחזק אי' כו' והשיג המ"ב דכי בהמה בח"א עומדת דטריפות אדרבה היא בחזקת כשרות רק בח"א לאבר מה"ח כו' ולכך