יד אליעזר חלק א רעד

שיש בה ס' אם היא מכשרה או מבהמה שאירע לה ס"ם בשחי' כגון שנמצא אחר השחי' ס' פנימה בסכין חתיכה זו מותרת עכ"ד ועי' בפר"ח ס"ק ט"ז שהשיג עליו והאריך בזה ומסיק דאף בס"ס שסותר החזקה כיון דאיכא ב' ספי' מהני להתיר ועי' בפ"י כתובות י"ד א' ד"ה הלכך שהק' על הרשב"א דמיקל בס"ס אפי' היכא דאתחזק אי' ועיקר יסודו מהא דאמרי' בכתובות שם דלר"י אלים ס"ם דמיקל אפי' ביוחסין וע"כ דעדיף מרובא דהא ר"י פוסל אפי' ברוב כשרים עד דאיכא תרי רובא וכיון דקי"ל רובא וחזקה רובא עדיף כ"ש בס"ס דעדיף מרוב דודאי דעדיף מחזקת אי' והק' דלמא הא דאלים לר"י ס"ס היינו משום דאיכא נמי רובא בהדה דרוב המשפחה גופי' כשרים וכל דפריש מרובא פריש ועוד דהאלמנה גופה הי' לה חזקת היתר וכיון דאיכא כל הני למעליותא מש"ה מיקל דודאי עדיף כתרי רובא ע"כ קושי' וכן הק' בקו"א שם סי' מ"ו ועי' בפלתי שהביא בשם חכם א' שדחה ד' הרשב"א הנ"ל דדלמא שם באלמנת עיסה איכא תרתי ס"ס ורוב כו' וכונתו ע"ד הפ"י הנ"ל וכ' עליו דאין בדבר זה כדאי לדחות ד' הרשב"א דהגמ' קא' דר"י אלים ס"ם ולא קא' ר"י אלים רוב וס"ס ש"מ דס"ל להגמ' דס"ס לחוד כדאי להתיר אלמנת עיסה וכ' וא"ל אדילפת מר"י יליף מר"י בן זכאי דאוסר אלמנת עיסה וש"מ דס"ל דלא מהני ס"ס ורוב מהני כדתנן בתנוקת שירדה למלאות מים כו' דקא' ר"י בן נורי אם רוב משיאין לכהונה תנשא ש"מ דרוב עדיף מס"ס דז"א דמאן לימא דר"י ס"ל כר"י בן נורי הא הרמב"ם פ' דלא כותי' דלא מהני רוב גרידא כו' ועוד הא דל"מ גבי אלמנת עיסה לרבנן אמרי' שם הטעם להדיא דלא אלים ס"ס נגד שנוא ושמא הא בברי ושמא אף הם מודים דמהני וגבי תנוקת הוי ברי ושמא כמ"ש התוס' כו' ובזה ס"ס מהני וגם הרוב מהני עכ"ד עוד הק' הפ"י שם דלכאורה אדרבה מסוגיא דשמעתין מוכת דס"ס לא הוי כמו רוב דאפי' את"ל דלר"י דאלים ס"ס הוי כמו רוב או עדיף מיני' מ"מ אליבא דהלכתא דלא קי"ל כר"י באלמנת עיסה אלא כר"ג דפוסל כו' אלמא אע"ג דסתם אלמנת עיסה מיירי נמי דרוב המשפחה כשרין כו' אפי"ה פסלי' אפי' בס"ט בהדי רובא משים מעלה דיוחסין ואלו בתרי רובא הא קי"ל כשר אף ביוחסין ואפי' היכא דליכא ס"ס כגון בעובדא דתנוקת שנאנסה דקי"ל כרב דה"ל כר"י אלמא דתרי רובא מהני ואע"ג דבאינה טוענת ברי איירי דאי בטוענת ברי אפי' בחד רובא מהני להרשב"א כו' וכ' דהוא קושי' על הרשב"א דקשה דידי' כו' עוד הק' על ראי' הרשב"א דמייתי מר"י דס"ס מהני בח"א ואנן נידוק אפכא מדר"ג דקי"ל כותי' דלא מהני ס"ס בת"א דהא לר"נ אלים ברי ושמא טפי מס"ס וכיון דברי ושמא ל"מ בכל האי' היכא דאתחזק אי' כו', וכ"ש דל"מ ס"ס בדאתחזק אי' כו' ועוד דהא עכ"פ בדבר שבערוה כ"ע מודו דל"מ ברי ושמא בדאתחזק אי' כו' א"כ כ"ש דל"מ ס"ם בא"א כו' ואדרבה יש ראי' להיפך דס"ס לא הוי מטעם רוב ממש תדע דהא לענין ס' טומאה ברה"י קי"ל דאפי' בכמה ספי' נמי טמא כו' ואי ס"ד כד' הפר"ת דס"ס הוי מטעם רוב ה"ל לטהר בס"ס כמו ברוב דהא ט' צפרדעים ושרץ א' ביניהם טהור אף ברה"י אע"כ דס"ס לא הוי כמו רוב כו' עכ"ד ועי' בב"י סי' מ"ה שהביא ראי' זו מהא דס' טומאה כו' דס"ס לא הוי מטעם רוב ולא ראה ד' הפ"י הנ"ל שכבר הקדימו בזה ועוד הק' הפ"י על ראי' הרשב"א מהא דלר"י ל"מ רוב ביוחסין וס"ס מהני כו' דהא בשמעתין לקמן בתנוקת מסקי' להדיא דהא דל"מ רוב א' ביוחסין היינו משום דגזרי' רוב סיעה אטו רוב העיר ורוב העיר ל"מ משום דאיכא דאזלא לגבייהו וה"ל קבוע משמע דאי לאו ה"ט הוי סני ברוב א' כיון דאיכא נמי חזקה היתר בהדי רוב וא"כ אזדא לה ראי' זו והאריך בקושי' זו ועי' בהפלאה שם ד"ה הכא שכ' ליישב ב' קושי' הראשונות בב' חי' והאריך בזה ועי' במקמ"ח מה שדחה ב' החי' ומ"ש הוא ליישב קושי' הת"י הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בהפלאה מ"ש ליישב קושי' ג' של הפ"י הנ"ל דהא לר"ג אלים ברי מס"ס כו' דהא דאלים ברי לר"ג היינו משום דאיכא בהדה חזקה דבודקת ומזנה וכ' הוכתה לזה דאל"כ נימא נמי דלר"ג עדיף ברי מרובא דהא בשמא אינו מכשיר אפי' ברוב כשרים ובברי מכשיר אפי' ברוב פסולים נילף דבשאר אי' ל"מ רוב היכא דאתחזק אי' וזה ודאי אינו דהא קי"ל בנמצא הלך אחה"ר אע"ג דאתחזק אי' וקי"ל דיבש ביבש בטל ברוב דהא מחמת רוב דמצוין אצל שתי' מומחין הן מוציאין הבהמה מחזקת שאינו זבוח ותו דא"כ ה"ל סברא הפוכה מדרב דס"ל הולכין בממון אחה"ר אפי"ה בברי ושמא הממע"ה אע"כ כמ"ש עכ"ד וכ"כ במקמ"ח שם ליישב קושי' הפ"י הנ"ל ועי' בטור האבן סי' מ"ד שכ' ליישב ג' קושי' של הפ"י דמה שהק' דהא קי"ל כר"ג דאוסר באלמנת עיסה ולא מהני ס"ס דהרי מבואר דמדר"ג מדייק דהא לר"י בודאי אלים מרוב רק הרשב"א מסופק אליבא דר"ג אי הוי כרוב או עדיף מרוב וגם ל"ק קושי' הפ"י דהא דבעי' ב' רובא ביוחסין הוא מטעם דלמא אזלא לגבייהו אבל היכא דליכא למיחוש להכי מנ"ל דל"מ רוב ביוחסין וכבר נתבאר דהכא הוי ודאי קבוע באלמנת עיסה יותר מחשש דלמא אזלא לגבייהו דבאלמנת עיסה הוי ודאי קבוע שהאוסרה הוא קבוע ותמוה לי שהרי מבואר בש"ם מהא דפריך ביוחסין לא בעי' ב' רובא דבהאי דתינוק וכן באלמנת עיסה לפי סברת הפ"י בעצמו דליכא קבוע אפי"ה בעי' ב' רובא ביוחסין מסברא זאת מוכח דס"ס עדיף מרוב דע"כ לא פליג ר"ג רק רלא הוי כב' רוב אבל עדיף מרוב הוא ובזה לא פליג אר"י ואין לנו לעשות פלוגתא חדשה ומ"ש דברי ושמא מהני לר"ג וס"ס ל"מ הברי דמהני הוא בחזקת היתר ובאלמנת עיסה ליכא חזקת היתר כו' והאריך בזה ודבריו נכונים אך מה שהק' דר"ג ור"י הפכו שיטתם כו' דבבכורות כ' קא' הש"ס איפך ור"י ס"ל דחלב פוטר מבכורה ולא חייש למיעוט חולבות אע"פ שאינן יולדות ור"ג ס"ל בשבת קל"ה ב' דכל שלא שהה ל' יום באדם הוי נפל וחיישי' למיעוט שאינן יולדות בזמנן אע"פ שרוב בזמנן יולדות ועי' בר"פ כל הצלמים דר"ג חייש למיעוטא וא"כ קשה אמאי בכאן הפכו שיטתן דר"י תייש למיעוט אפי' ברוב כשרים אצלה וטוענת ברי כו' ולר"ג ל"ח אפי' לרוב ומכשיר אפי' ברוב פסולים צלה וכן לר"י ס"ס מהני ורובא ל"מ כיון דל"ת ר"י למיעוט הי' ראוי שהרוב יהא מהני כמו הס"ס אע"ג דס"ס עדיף מרוב א"כ מ"ט הפכו שיטתם ממה דס"ל בעלמא ע"כ קושי' לק"מ מהא דר"ג בשבח הנ"ל דהתם הוא רשב"ג ולא ר"ג דכן הוא הגירסא בכל הספרים ומ"ש דבר"פ כ"ה חייש ר"ג למיעוטא התם נמי הוא רשב"ג ולא ר"ג והתם אדרבה ס"ל לרשב"ג כרבנן דר"מ דל"ח למיעוטא וכ"כ התוס' שם ד"ה כל והק' שם מהא דרשב"ג דשבת הנ"ל הרי דס"ל נמי דהתם הוא רשב"ג ולא ר"ג ומסקי דס"ל לרשב"ג דל"ת למיעוטא אך מד' ר"י שפיר הק' וצ"ל כמ"ש הוא ליישב והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בהפלאה ט"ו ד"ה לא צריכא ובטור האבן שם מ"ש ליישב קושי' הפ"י הנ"ל על הפר"ח מהא דס' טומאה ברה"י כו' והאריכו בזה עוד הק' הפ"י שם קושי' ד' דאף דס"ס הוי כרוב ואפשר דעדיף מרוב אכתי יש לתמוה טובא איך רוצים להכריח דס"ס מהני אף באתחזק אי' להתיר לגמרי אף בחזקת א"א או בשחיטת פסול מטעם דרובא וחזקה רובא עדיף וה"ה לס"ס וקשה דאף דקי"ל רובא וחזקה רובא עדיף היינו דליכא תו אי' דאורייתא בכה"ג כו' אבל מדרבנן אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה וה"ל פלגא ופלגא כו' ע"כ קושי' וכן דרך בדרך זה הפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ו בשם או"ה ובש"ד ס"ק כ"ז כ"ח ובחידושי