יד אליעזר חלק א רעו

אסרי' בס' בשחי' כו' אבל דרוסה זו מה טיבו לאמה"ח ולענין טריפות לא אתחזק והשיג הפלתי עליו דהא אף הוא מודה אם יש כאן ס' בסימנים בושט ובקנה הוי ודאי בת"א כו' וא"כ דרוסה הלא גם הסימנים בכלל ס' אולי נדרסו ונקבו כו' א"כ ס' דרוסה ה"ל ס' אולי ניקב הושט כו' ואין לך ס' בשחי' יותר מזה וש"מ בכל הספי' אפי' בשחי' מהני ס"ס אף בח"א ויפה הביא הרמ"א מר"ת דהתיר בס' דרוסה מכח ס"ם דמהני אף באתחזק אי' וכן עמא דבר וביחוד חכמי הספרדים בתשובתם אשר תמכו יסודם בהתרת עיגונא וגירושין לשמש בס"ס אף בת"א א"א כו' עכ"ד ועי' בחו"ד שהשיג עליו וכ' דלא מקרי ס' בשחי' רק בס' שהה ס' דרס כו' עפ"ד הרשב"א ביבמות ל' ב' כו' דבשהה ודרס הוי כלא עשה בה מעשה שחי' כו' מש"ה שחיטתו פסולה כיון דלא הביא ראי' דנעשה בה מעשה המכשיר כמ"ש הרשב"א משא"כ בעשה בה ודאי מעשה השחי' רק שיש ס' אם הי' נקב בושט כו' מ"מ כיון דודאי עשה בה מעשה המכשיר רק דאנו דנין לומר שנעשה בה מעשה האוסרה עליך הראי' שנעשה בה מעשה חדש האוסרה כו' וא"כ ל"ק קושי' הפלתי מדרוסה דהס' שמא נדרם בסימנים לשאר ס' טריפות דמיא דאמרי' בי' נשחטה הותרה כו' משא"כ בס' בשחי' ממש דאסור כיון דהס' במעשה החדש המכשיר כו' ובזה מהני רוב וחזקה וס"ס כו' והאריך בזה ועי' בהגהות אמרי ברוך ובראש אפרים ח"ב סי' י"ג שהשיגו עליו והאריכו בזה ועי' בב"י סי' מ"ו שהשיג על הראש אפרים וכ' דד' החו"ד נכונים וגם השיג על הפלתי והאריך בזה ומסיק דאף במקום חזקה דדינא ולא בחזקה דגופא ג"כ מחמירין בס"ס כגון בס"ס בפגימה בסכין כו' עכ"ד ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש ע"ד הפלתי והחו"ד הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה עוד הביא החו"ד קושי' הפלתי שהק' מהא דכ' התוס' כתובות ט' א' גבי ס' ברצון דמשמע מדבריהם שם דאלו הי' רוב דרצון רוב גמור דלא הי' מהני ס"ם אלמא דרוב עדיף מס"ס וכ' ליישב דהא דמהני ס"ס במקום רוב וחזקה היינו דוקא במקום שב' הספי' עומדין נגד הרוב או החזקה אבל במקום שס' א' לבד הוא נגד הרוב והחזקה והס' הב' אינו עומד נגד הרוב או החזקה כמאן דליתא דמי ואינו מצטרף להס' הב' כגון בהאי דכתובות דאיכא ס"ס לאו תחתיו וס' אונם והס' דאונס לבד מנגד לרוב מש"ה הס' אונס כמאן דליתא דמי ולא מצטרף לס' דלאו חתתיו והא דמותר לר"ת ס' דרוסה שנתערב אף דאיכא נמי ס' דרס בסימנים שהוא נגד החזקה רק בס' א' ונאסר ואפי"ה מצטרף לס' הב' דתערובות להתיר נ' דהוא מטעם דלענין ס' דרס בסימנים בלא התערובות איכא ס"ס ס' לא דרס ואת"ל דרס אימר שלא כנגד הסימנים ולא הוי רק טרפה ולא נבלה ואף דהפוס' כ' דזה לא הוי ס"ס הוא מטעם דהוו שם א' משא"כ הכא דלא הוי שם א' דהא ס' א' מתיר יותר מחבירו כו' וא"כ ב' הספי' עומדין נגד החזקה מש"ה מותר דח"א כבר נתבטל ע"י ס"ס זו ולא נשאר רק ס' טרפה ומותר אבל בס' במעשה המכשיר אפי' אתה יכול להרבות ס"ס אסור עכ"ד וכ"כ הפרמ"ג ס"ק כ"ח דדוקא כשב' הספי' הם נגד החזקה אבל ס' בשחי' כגון שחט בסכין והוליך כל הסכין ושחט רק רוב משיעור דלים אלא חדא ספי' שמא במשהו לאתר הרוב ואח"כ נתערבו כו' ולא נודע אין להתיר כלל בהפ"מ וסע"מ דבהא אפשר כ"ע מודים דס' א' כמאן דליתא דמי דסותר חזקה בשלמא כשיש ב' ספי' נגד החזקה אמרי' רובא עדיף מחזקה משא"כ הכא ה"ה אם ב' הספי' מדאורייתא וא' סותר החזקה מה"ת הוא כו' ודחה ד' הפלתי הנ"ל מד' התוס' כתובות כ"ו דס"ס עם החזקה אלים מרוב דרבנן עכ"ד וכ"כ בישוי"ע ס"ק י"ז ודוקא כשהב' ספי' הם נגד החזקה כו' והאריך בזה ועי' בתשובת רע"א שם שכתב נמי כן דדוקא היכא שב' הספי' הן נגד החזקה בזה הוי רוב נגד החזקה כו' והאריך בזה ועי' בשערי תורה ח"א כלל כ"ד שכ' נמי כן והביא ד' הפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה אך עי' בשערי תורה ח"ג כלל י"ד פרט ג' שהביא ד' הפלתי שכ' דהרמב"ם והראב"ד פ"ט מהל' טומאת מת הל' י"א חולקים בזה אי אמרי' ס"ס נגד הרוב כו' דהרמב"ם ס"ל דל"א ס"ס נגד הרוב וכן הוא דעת התוס' כתובות ט' א' כו' והראב"ד ס"ל דאמרי' ס"ס נגד הרוב והביא ד' הפרמ"ג והחו"ד הנ"ל וכ' דא"כ לכאורה ה"ה אפי' למ"ד דאמרי' ס"ס נגד הרוב היינו אם ב' ספי' סוחרים לרוב אלים כח הספי' לגרוע כת הרוב אבל אם רק ס' א' סותר לרוב כיון דרוב הוא כודאי לא נשאר רק ס' א' ואח"כ כ' דז"א דהא גם בהאי דבור כו' דרק נגד ס' א' איכא רובא הסותר לס' דהא הס' הוא אם הי' נפל או רוח ונגד זה איכא רובא דרוב המפילין דבר המטמא הם מפילות ס"ל להראב"ד דהוי ס"ס ועכצ"ל הטעם כמ"ש בכלל א' וכ"כ י"ל לענין חזקה דמצד הסברא הוא ס' והתורה אמרה שיהי' לו דין ודאי ואין לך בו אלא חידושו בס' א' ולא בס"ס וא"כ אין דבריהם מוכרחין עכ"ד וסיים בצ"ע ועי' בשאילות שמואל שם ובישוי"ע ס"ק י"ח ולעיל סי' א' ס"ק ד' מ"ש והאריכו בזה עוד כ' החו"ד וכן נ' בהא דסמכו הפוס' להתיר ס"ס בעיגונא שהביא הפלתי דדוקא בס' מיתה דס' זה אינו מנגד ממש להחזקה דא"א דמה"ט נאמן ע"א במיתה כמ"ש הפ"י בכתובות כ"ו אבל אם יש ס"ס בגט כיון דהס"ס הוא במעשה המכשיר ל"מ ס"ס כגון בזרק לה גט ס' בד' אמות שלה כו' דאיכא ס"ס דאימר הי' בד"א שלה דאז אפי' שניהם יכולים לשמרו מגורשת ואת"ל לא הי' בד"א שלה אימר היתה רק היא לבדה יכולה לשומרה כו' אפי"ה ל"מ כיון דהס"ס הוא בדבר המכשיר ועוד נ' כיון דדבר שבערוה דבר דבר מממון ילפי' כמו דל"מ ס"ס להוציא ממון כ"כ ל"מ ס"ס להתיר דבר שבערוה כו' ומה"ט ל"מ מגו לומר גרושה אני כיון דל"מ מגו להוציא ממון ודבר שבערוה ילפי' דבר דבר מממון כו' עכ"ד הנה מ"ש דל"מ ס"ס בגט כו' עי' בעונג יו"ט חאה"ע סי' קס"ז שתמה עליו דא"כ בכתובות כ"ב ב' דקא' ר"י ב' או' מת וב' או' לא מת לא תנשא ואם נשאת ל"ח ב' או' נתגרשה כו' ואם נשאת תצא ופריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואמאי לא משני כפשוטו דבתרי ותרי הוי ס' ובמיתה מהני בחרי ותרי ונשאת לא' מעדי' משום דמיתה לא הוי מתיר ע"י מעשה אבל בגירושין דהוי מחיר שבא ע"י מעשה כ"ז שלא נתברר הדבר שנעשה המחיר אסרי' לה ותצא א"ו דלא שני לן בין מיתה לגירושין וה"נ לענין התירא דס"ס אם נימא דמהני ס"ס במיתה מהני נמי בגירושין ואח"כ כ' דלכאורה יש להביא ראי' מד' התוס' ב"מ י"ח ב' ד"ה ואפי' דל"מ ס"ס גבי גירושין כו' ואח"כ דחה בב' אופנים כו' וגם הביא בזה ד' המרדכי פ"ק דגיטין שכ' דהיכא דהוי זכות לאשה יכולין לעשות שלית לקבלה שלא מדעתה כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בשימקו"ב ב"מ שם ד"ה בזמן שכ' בחי' הא' די"ל דבא"א אין הולכין אחה"ר כמו במשאל"ס וה"ה דל"מ בזה ס"ס הרי דס"ל דל"מ ס"ס בעיגונא ובגירושין ובתי' הב' שם חי' דהס' כבר גרשה לאו ס' הוא דהעמיד האשה בחזקת שלא נתגרשה י"ל דכונתו משום דס' א' נגד החזקה בזה ל"מ ס"ס מאחר דחזקה מכחיש את הס' וליכא תו ס' כלל ונשאר רק ס' א' ואסורה אבל היכא דב' הספי' הוי נגד החזקה ס"ל להאי חי' דשפיר מהני ס"ס בעיגונא ובגירושין ומד' השימקו"ב אלו בתי' הב' מוכח כהחו"ד והפרמ"ג והישוי"ע והגאון רע"א הנ"ל דבעי' שיהי' ב' הספי' נגד החזקה בזה מהני ס"ס במקום חזקה וכן ראיתי בדברי חיים חאה"ע דיני אישות סי' שכ' דזהו כונת השימקו"ב בחי' הב' והביא ד' הפרמ"ג והגאון רע"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"י שם