יד אליעזר חלק א רעג

והביא ד' הפרמ"ג ס"ק כ"ו שכ' דדין זה תליא במחלוקת הרמב"ם והרשב"א לענין סד"א כו', ולק"מ מהא דעירובין דאף דהיכא דאיכא רובא גם באי' דרבנן אזלי' לחומרא מ"מ להרמב"ם דס"ס אינו מטעם רובא יש להקל בדרבנן עכ"ד ועי' בגליון מהרש"א מ"ש בזה ועי' בב"י סי' ל"ט שכ' להקשות לדעת המקילין באי' דרבנן ביש ס"ס להחמיר לפמ"ש הרשב"א בתשובה דס"ס מטעם רוב וא"כ הוי רובא לאי' כו' ולמה נתיר בזה דהא גם באי' דרבנן אזלי' בת"ר בכ"מ כו' והאריך הרבה בזה ופ' דכן עיקר דס"ס אפי' במלתא דרבנן אם היא לחומרא אזלי' בתרה ובסי' ח' שם כ' לחקור אם הי' אפשר להפריד הספי' ונודע ס' ראשון תחלה ואח"כ נולד הס' הב' אי אזלי' בי' לחומרא כו' והאריך בזה ומסיק דאין להקל בכה"ג דהוי רובא לאי' ועי' בשאילות שמואל חיו"ד סי' ס"ג מ"ש בד' המשל"מ והשעה"מ הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בשעה"מ כלל א' שכ' דהיכא דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי אזלי' לחומרא בתרוייהו ול"א בכה"ג סד"ר לקולא והביא ראי' מד' התוס' ב"ק י"א א' גבי ס"ס כו' וה"ה גבי סד"ר נמי דכותי' כו' והאריך בזה וכ"כ התוס' בנדה כ"ז א' ד"ה חומר כד' התוס' ב"ק י"א הנ"ל ולא הביא השעה"מ ד' התוס' נרה ובכלל ד' שם כ' ליישב בזה הקושי' שהק' לדעת התוס' דס"ל דתרומת פירות דרבנן כו' מהא דאמרי' בר"ה י"ד ב' מעשה בר"ע שליקט אתרוג בשבט ונהג בו ב' עישורין מס' והשתא קשה כיון דמעשר פירות דרבנן הו"ל למיזל לקולא כו' אכן לפמ"ש ניחא דהכא שאני דאי ניזיל לקולא בתרוייהו ולא יפריש כלל ממ"נ קעביד איסורא דאוכל טבל הטבול למ"ע או למע"ב כו' הלכך אזלי' לחומרא בתרוייהו וה"ז דומה למ"ש הר"ן פע"פ אהא דאמרי' השתא דאתמר הכי והכי צריכי כולהו היסבה כו' ואח"כ דתה זה עפ"ד המשל"מ בהל' מגילה כו' והאריך בזה וכ' לחלק בין ס' מצוה דרבנן לס' אי' דרבנן דבס' מצוה דרבנן כההוא דעיירות המסופקות לא מחמי' בתרוייהו מטעמא דמאי חזית ובס' אי' דרבנן כההוא דר"ע דאי מפריש מ"ע ולא מע"ב נמצא אוכל אי' טבל דרבנן ולהכי מטעמא דמאי חזית מחמירין בתרוייהו כו' עכ"ד ועי' בפרמ"ג במחודשים ס"ק א' שהביא ד' התוס' הנ"ל דס"ס שסותר א' חבירו לא הוי ס"ס והביא מה שצידד בספרו גינת וורדים כלל כ' אי בעי' שיהי' ב' הספי' סותרין לגמרי או אפי' שא' לבד סותר כו' והאריך בזה והביא ד' מהרי"ט ח"ב חיו"ד סי' ב' מ"ש לענין אשת טומטום כו' דאף דהוי ס"ס כו' משום דסתרי אהדדי דמוכח מדבריו שכל שס' הא' סותר אסור כה"ג כו' עכ"ד ועי' בב"י סי' ס"ב מ"ש ע"ד הפרמ"ג והאריך הרבה בזה וכ' דבאי' דרבנן היכא דבעי' ס"ס כו' צריך שיהי' ב' הספי' סותרין להדדי כו', עכ"ד ועי' בישוי"ע לעיל סי' ט"ז ובהיד החזקה סי' י' מ"ש והאריכו בזה ועי' בגליא מסכת שם שכ' דיש מקור לד' התוס' הנ"ל מהא דשאילת בת אחת דמחמירין גבי שבילין משום דהוי תרתי דסתרי והביא ד' הטו"א בר"ה כ"ט א' גבי טומטום אינו מוציא את מינו דהק' דהא הוי ס"ס כו' ותי' דהוי ס"ס דסתרי אהדדי כו' והביא ראי' מד' התוס' הנ"ל ומהא דג' נשים שלבשו בחלוק א' כו' והשיג עליו ודחה ראיתו מהא דג' נשים והאריך בזה ועי' בתשובת רעיא סי' ו' ובתוס' רע"א במשניות פ"ג דר"ה אות ט"ז מ"ש להשיג ע"ד הטו"א הנ"ל והאריך בזה ועי' ביד אלי' בכללים אות ס' ספי' סי' ח' שהביא ד' התוס' והטו"א הנ"ל והביא ראי' לזה מיבמות קי"ג ב' גירושי ל"מ מגרש והא הוו ס"ס א' דלמא לא הי' בדעתו בעת קידושין ואת"ל הי' בדעתו דלמא גם עתה כן וצ"ל משום דאם ימות אח"כ החרש ותנשא לכהן יהי' להיפך וכ' דיש לעי' גבי פ"פ מצאתי והא לר"ע יהי' אח"כ ס"ס ותנשא לכהן עכ"ד ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א ביבמות שם שהק' נמי קושי' זו ותי' דכל ס"ס צריך שיהי' ב' הספי' נולדים חד וכ' דמכאן ראי' לדין זה ולפ"ד אין ראי' היד אלי' הנ"ל ראי' לדין ס"ס דסתרי אהדדי דהתם הטעם לפי שלא נולדו ב' הספי' יחד ולפ"ד היד אלי' הנ"ל אין ראי' הגאון רע"א הנ"ל ראי' מהא דיבמות דבעי' שיהי' ב' הספי' נולדים יחד דהתם הטעם משום דהוי ס"ס דסתרי אהדדי ועי' בדרו"ח במערכה א' בברכות שהביא ד' התוס' נדה הנ"ל ונ' דזהו כונת הגה"ה מבן המחבר שם שציין ע"ד המערכה הנ"ל וכונתו דלפמ"ש במערכה הנ"ל דס"ס דסתרי אהדדי לא הוי ס"ס אין ראי' מהא דיבמות דבעי' שיהי' ב' הספי' נולדים יחד דהתם הטעם משום דהוי ס"ס דסתרי אהדדי וכמ"ש היד אלי' הנ"ל ועי' בחמדת שלמה חאה"ע סי' י"ז שהק' נמי קושי' הנ"ל וכ' דמזה ראי' לדעת הרא"ם שהבאתי לעיל שכ' דל"א ס"ס בתרי גופים וה"נ כאן הוי ג"כ מכח ב' ענינים והוי כמו ב' גופים והאריך בזה יעוש"ה ועי' בב"י סי' כ"ט שכ' דאפי' לדעת הש"ך דס"ל דסד"ר נגד ח"א לא מהני מ"מ אם יש ב' ספי' נגד אי' דרבנן מהני אף במקום חזקה כו' ומיישב בזה ד' הש"ך לעיל סי' פ"ו ס"ק י"א בביצה מס' נבלה בתרנגולת שכ' דמותר אף באתחזק אי' כו' והאריך בזה ובסי' ל"א שם האריך בד' הגמ' ברכות כ"א א' ס' קרא ק"ש כו' והוכיח מזה דלפעמים מחמירין בסד"ר כיון דבלא"ה צריך להחמיר משום סד"א מה שיכול לתקן הס' דרבנן יתקן אף שלא כיון אותו לגמרי כו' עכ"ר ובסי' ל"ו שם האריך בד' הגמ' קידושין מ"ה ב' גבי נתקדשה לדעת אבי' כו' אמר רב אוכלת בתרומה כו' והוכיח מזה דהיכא שיש לחוש שיתברר הדבר אמרי' סד"ר לחומרא ובסי' ל"ז כ' דמצינו לפעמים שמחמירים בסד"ר דקי"ל דברכות על דבר מאכל שאינו מחמשת המינים הוי דרבנן ואפי"ה מחמירין בספי' כו' והאריך בזה ומסיק דודאי בסד"ר אין להכניס א"ע לכתחלה בזה וראי' דבכ"מ סד"ר דמי לס"ס בדאורייתא וס"ס מטעם רובא וברובא קי"ל היכא דיש לברר בקל א סומכין עליו וכ"ש דאין להכניס א"ע לכתחלה לסד"ר אבל בדבר שיש בו טורח מותר בסד"ר אף לכתחלה וראי' מהנך בעיות בפ"ק דפסחים כו' דאזלי' לקולא אף שיכול לתקן הס' ע"י בדיקה וה"ט משום דבדיקה הוא דבר שיש בו טורח לא החמירו בו עכ"ד ובסי' ל"ח כ' לענין סד"ר נגד חזקה היכא דיש ס' אם נעשה מעשה להיתר אי אזלי' לחומרא והאריך בזה ובסי' מ"א כ' להסתפק אם הי' כאן אי' דרבנן בס' ואח"כ ע"י גלגול נעשה ס' בדאורייתא כו' די"ל כמו באם הי' תחלה ס' בדאורייתא ואח"כ ע"י גלגול נעשה דרבנן אינו מועיל להתיר כיון שכבר נאסר מס' נעשה כודאי אי' וא"כ ה"ה להיפך אם היתה תתלה ס' בדרבנן כיון שכבר נקרא עליו שם היתר כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ובסי' מ"ב כ' להסתפק להנך פוס' דס"ל דסד"ר במקום חוקה לחומרא אם י"ל מחזיקין מאי' לאי' כו' והביא ראי' ממכות ד' א' חבית מלאה מים כו' ואח"כ דחה זה כו' וכ' דצ"ל משום דשכיח ביותר שיהי' ג' לוגין במקום א' והוי ס' הרגיל וקרוב לודאי טמאה לכך גזרו ג"כ בטומאה דרבנן וכ' דכן נ' דהא לכמה פוס' אין מחזיקין מאי' לאי' כו' והשיג על הפרמ"ג שדקדק מד' הש"ס אלו דבמקום חזקה אזלי' בסד"ר לחומרא כו' והאריך בזה יעוש"ה

סימן ט הש"ך דין כ"ז כ"ח כ"ט האריך בענין ס"ס במקום חזקה ובר' הרשב"א בתשובה סי' ת"א ובדין ל' כ' ויצא לנו הדין דאם יש חתיכה שיש בה ס' אם היא מכשרה או מבהמה שאירע לה ס"ס בשחי' אע"ג דנתערבו הבהמות מתחלה חד בחד, אע"ג דהוי ס"ס בכה"ג כו' הכא כיון דאיכא ח"א אסור ואפי' נתערבה אח"כ חתיכה זו אינה בטלה כו' מיהו היכא דאיכא ג' ספי' אפי' הו"ל ח"א מותר כו' והיינו כשיש כאן חתיכה