יד אליעזר חלק א רסג

על הרמב"ם דמאי לנאמנותו של ע"א בחתיכה ס' חלב ס' שומן ורצה מתחלה להביא ראי' לזה להרשב"א הנ"ל ואח"כ כ' ליישב זה ועי' בספרי דברי אליעזר בדין ע"א נאמן באיסורין מ"ש ליישב קושי' זו והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בתשובות בית אפרים חחו"מ סי' נ' מ"ש בד' הפ"י הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי מ"ש להקשות על הרשב"א מד' הגמ' שבח כ"ג א' בפלוגתא דאביי ורבא גבי דמאי אי הוי ס' ובעי ברוכי ובקונה"ס שם סע"י ובמלא הרועים שם אות י"ב ובב"י שם ובצל"ח במגילה כ' ב' ובחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק בסוף הס' סי' ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בש"ש שם פ"ד שכ' דבדין זה של הרמב"ם והרשב"א הנ"ל פליגי אמוראי בתולין ט' ב' גבי בא זאב ונטל בני מעיים כו' דאביי ורב שימי ס"ל דכל הספי' אינו אלא מדבריהם כו' ורבא ס"ל דמה"ת לחומרא כו' והאריך בזה ועי' בשפת הים שם מ"ש עליו והאריך בזה וע' בדורש לציון דרוש ד' שכ' דהא דפליגי ר"מ ורבנן דר"מ חייש למעוטי ורבנן אזלי בת"ר פליגי בפלוגתא דהרמב"ם והרשב"א הנ"ל דרבנן ס"ל כהר שב"א דמה"ת לחומרא וא"כ שפיר מוכח דאזלי' בח"ר ור"מ ס"ל כהרמב"ם כו' וא"כ נסתרו כל ההוכחות דאזלי' בח"ר דאף דלא אזלי' בח"ר ספי' הוא ורחמנא שריא וכמו שהק' הרשב"א באמת על הרמב"ם ולכך ס"ל לר"מ דלא אזלי' בח"ר כו' עכ"ד ועי"ש בהג"ה מבן המחבר מ"ש ע"ד אביו והאריך בזה ועי"ש עוד במהרי"ט מה שהק' על הרשב"א מביצה ח' ב' גבי כוי אין שוחטין אותו ביו"ט כו' דאמר רבא דעתו על ודאי ולא על ס' כו' ומהא דתו"כ לה יטמא מצוה יטמא על ודאי ולא על ס' כו' והאריך בזה ועי' בפר"ח שם ובשעה"מ שם ובקונה"ס שם סעי' י"א ובב"י שם מ"ש והאריכו בזה והפר"ח שם הביא ראי' להרמב"ם מיומא ע"ד א' גבי כל אוכל חלב לרבות כוי וח"ש כו' ועי' בפלתי שם ובכפ"ת שם ובשעה"מ שם ובב"י שם מ"ש והאריכו בזה והפלתי שם הביא ראי' להרמב"ם מהא דאמרי' בירושלמי דלא עבדי' יוה"כ ב' יומי משום דחוששין לסכ"נ כו' ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' נ"ז מה שדחה ראי' זו והאריך בזה ועי' בדברי אמת שם שהביא ראי' להרמב"ם מב"ק ע"א דאמרי' אי מעשה שבח אסורה מה"ח השוחט בשבת מקרי שחי' שאינה ראוי' כו' והאריך בזה ובסי' ב' שם הביא ראי' להרמב"ם מב"ב נ"ה ב' גבי הנכנס לבקעה כו' ר"א מטהר ועוד הביא ראי' מהא דרב גידל בסוטה כ"ט הנ"ל והאריך בזה ועי' במרכבת המשנה הל' טומאת מת שם מ"ש והאריך בזה ועי' בשעה"מ שם שהביא ראי' להרמב"ם מחולין י"א ב' דיליף דאזלי' בת"ר ממכה אביו ואמו כו' והאריך בזה ועי' במשכנות יעקב חיו"ד סי' ל"ד שהביא מקור לד' הרמב"ם מד' הירושלמי פ' האשה בתרא בפלוגתא דרבנן ור"י כו' היתה לה חמותה ומפרש ר' יוחנן דכתיב כ' ישבו אחים יחדיו בודאי ולא בס' כו' והאריך בזה וסיים עכ"פ ד' הרמב"ם יש להם יחד גדול מסוגיא זו דיבמות דמדמי לה ממש לס' ממזר עכ"ד ובסי' ל"ב שם מ"ש והאריך בזה ועי' בשירי קרבן שם שכ' להיפך דהק' מכאן על הרמב"ם אך עי' ביד אלי' שם מה שהשיג על השירי קרבן והאריך בזה ועי' במלא הרועים שם אות כ"ד שהביא ראי' להרשב"א מחולין ע"ט ב' דאמרי' אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא כו' ועי' ביד אלי' באות ס' שם שהק' על הרמב"ם מד' הגמ' אלו וכן הק' בהגהות הרד"ל שם על הרמב"ם והניח בצ"ע וכ' היד אלי' ליישב דזה לא הוי ס' רק דתלוי בחסרון ידיעה כו' ולא הוי ס' אלא ודאי כמו ענין חתיכה אחת כו' ולזה יהי' הפי' הא דאמרי' בע"ז בכה"ת הלך אתר המחמיר מדאורייתא ועי' בגליא מסכת בקו"א סי' ג' מ"ש בזה בד' הרמב"ם די הגמ' דע"ז ועי' בס' עמק הלכה חיו"ד סי' מ"ז שהביא ראי' נמי מד' הגמ' הנ"ל להרשב"א וכהמלא הרועים הנ"ל. ולענין אי ס' כרת ס"ל להרמב"ם הנ"ל דמדאורייתא לחומרא עי' בכ"מ ובמהרי"ט ובפר"ח ובכפ"ת ובדברי אמת ובגינת וורדים ובקונה"ס ובהגהות הרד"ל ובתידושי מהרשד"ם שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

ב) והנה הנפ"מ בין ד' הרמב"ם לד' הרשב"א הנ"ל לענין ס"ס דקי"ל ס"ס לקולא באי' תורה להרמב"ם הטעם דבס' א' הוי אי' דרבנן ובס' השני הוי סד"ר וסד"ר לקולא ולהרשב"א הא דמהני ס"ם בדאורייתא משום דהוי רוב להתירא וכמ"ש הרשב"א בתשובה סי' ח"א ועי' במלא הרועים שם אות כ"ה שכ' דאי סמכי' אחזקה ורובא לכתחלה או לא סמכי' לכתחלה במקום דיכולים לברר תליא בזה דאם נאמר דס' מה"ת מותר, א"כ ל"ל חזקה ורובא וחזקה ורובא הוא מה"ח כו' וע"כ דעל ס' אין מקילין כ"א היכא דא"א לברר אבל על רוב סמכי' אף לכתחלה כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג באו"ח סי' שד"מ במשב"ז שכ' די"ל דבעשה דקיל מל"ת לכ"ע ספי' אסור רק מדרבנן דדוקא בל"ת ס"ל דהוי מה"ת לחומרא משום דיליף מממזר כו' עכ"ד וכ"כ בספרו חיבת גמא פ' וירא אות ג' בפשיטות דבעשה לכ"ע ספי' אסור רק מדרבנן ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' ע"ג שהק' עליו לפמ"ש התוס' בחולין צ"ט ובע"ז ס"ו דטכ"ע דאסור מה"ח הוי רק אי' עשה דתעבירו באש א"כ למה הצריכה התורה הגעלה בכלי מדין דלמא נשתמש בהם אי' הא הוי רק טכ"ע דאסור רק בעשה וס' עשה לקולא מה"ת והביא דכן הק' בפנים יפות פ' מטות על הרמב"ם דהא הוי ס' אם נשתמש בהם אי' ולפ"ד הפרמ"ג קשה לכ"ע כיון דהוי רק אי' עשה כו' וכ' ליישב עפ"ד המהרי"ט והפר"ח הנ"ל להרמב"ם דהיכא דאיכא לברורי ל"א ס' מותר ובכלי עכו"ם הא איכא לברורי ע"י טעימת קפילא כו' והאריך בזה, ואח"כ כ' דלפ"ד הפרמ"ג נדתה ראי' מהרי"ט שהביא ראי' להרמב"ם מביצה ח' גבי כוי כו' ואי נימא דגבי עשה כ"ע ס"ל דס' מותר מה"ת אין ראי' דכיסוי הוי רק מ"ע לכך ספי' לקולא מה"ת עכ"פ נ' דעת מהרי"ט ופר"ח דאין חילוק בין עשה ללאו דלא כהפרמ"ג עכ"ד ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"א שכ' דלהרמב"ם בס' מצוה הוי מה"ח לחומרא והביא ראי' מע"ז נ"ג גבי ישראל שזקף לבינה כו' ומיבמות ס"א קברי כותים אין מטמאין באהל כו' והאריך בזה ובסי' ט"ו שם מ"ש והאריך בזה ועי' בס' עט ברזל סי' י' ובמהר"ם שיק סי' כ"ג וסי' ל' מ"ש והאריכו בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר כללי תפיסה מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

כללי ס"ס

סימן א בש"ך ס"ק ס"ג דין א' כ' דס' א' בגוף וס' א' בתערובות לא מהני עי' פלתי ס"ק כ"ט שהביא קושי' בשם הגאון ר' הילמן מהא דאלמנת עיסה בכתובות י"ד א' בו' והאריך בזה וכן הביא הב"ש באה"ע סי' ב' ס"ק י"ד קושי' זו ועי' בחו"ד ובפ"י בקו"א בכתובות שם אות מ"ה ובאילת אהבים שם ובקו"א שם סי' מ"ג ובאבני מלואים באה"ע שם ס"ק ד' ובהיד החזקה סי' י' ובנחל יצחק סי' כ"ה בביאור ס' תקנה ענף ו' ובספרו עין יצחק ת"ב סי' ז' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה ובקיצור ס"ס דין א' כ' הש"ך דבהפ"מ יש להתיר ס' א' בגופו וס' ב' בתערובות ובלבד שלא יאכלנו כולו כאחד ויאכלנו שנים שנים ופי' בבינת אדם סי' מ"ז מ"ש והאריך בזה ועי' בב"י סימן ז' שהאריך בזה ומסיק דבשעת הדחק היכא דא"א לאכול שנים שנים נ' דיש להקל בזה ועי"ש עוד בפלתי מה שהק' על הש"ך דין ב' בשם או"ה