יד אליעזר חלק א רסד

כו' מכתובות הנ"ל והאריך בזה ועי' בחו"ד ובב"י סי' ח' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בהיד החזקה שם מ"ש בד' האו"ה והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפלתי ובפר"ח ס"ק י' ובחו"ד מ"ש ע"ד הש"ך דין ד' ה' והאריכו בזה ועי' בב"י סי' ט"ז מ"ש בד' הש"ך ופר"ח ובכונת או"ה והאריך בזה ואח"כ כ' דמה דפשיטא להו להאחרונים דס' א' בגוף וס' א' בתערובות תד בחד מותר מה"ת דיש לפקפק בזה לדעת הסוברים דספד"א אסור מה"ת כו' והאריך בזה וכ' שם מסברא דנפשי' דלדעת הרמב"ם הא דמהני ס"ס משום דהס' הב' הוי סד"ר ולקולא וכבר קדמו בזה הפ"י בכתובות ט' א' ד"ה לא צריכא ובקו"א שם סי' מ"ו ולא ראה הב"י ד' הפ"י שכבר הקדימו בזה ועי"ש עוד בתו"ד מה שהק' על הש"ך דין ז' מד' הרמ"א סעי' ת' כו' ועו' בב"י סי' י"א מ"ש ליישב והאריך בזה ועי' בבית יהודא מ"ש ליישב והאריך בזה ועי"ש עוד בב"י סי' י"ב מה שהק' ע"ד הש"ך בדין ת' ט' והאריך בזה ליישב ומ"ש עוד שם ובסי' י"ג ובפר"ח ובמנח"י בקונה"ס ובפלתי ובפרמ"ג בש"ד ס"ק י' ובתו"ד מ"ש ע"ד הש"ך דין י' בשם או"ה והאריכו בזה יעוש"ה

סימן ב הפר"ח ס"ק י' הביא ד' הרא"ם בביאורו על הסמ"ג בהל' מגילה שכ' דס"ס בתרי גופי לא אמרי' ומיישב בזה הא דקי"ל בטומטום אפי' מינו אינו מוציא אע"ג דאיכא ב' ספי' כו' אלא ה"ט משום דס"ס בתרי גופי ל"א עכ"ד בד' הרא"ם אלו יש ליישב ד' התוס' בריש יבמות ד"ה או שנמצאו שכ' וז"ל ותימא דאמרי' בפ' האשה בתרא קטן וקטנה לא חולצין כו' קטנה שמא תמצא אילונית ונמצא פוגעין בערוה ואמאי תתיבם ממ"נ דאם אינה אילונית שפיר מיבם ואם היא אילונית נמי שרי דלא היתה אשת אחיו כו' והר"א מבורגליא תי' בנמצאת אילונית בחי' האח והקפיד אבל לאחר מיתה אם הי' קיום דלמא לא הי' מקפיד עכ"ל וקשה דאכתי תתיבם ממ"נ דהו"ל ס"ס ס' אם היא אילונית ואת"ל שהיא אילונית דלמא אם הי' קיים הי' הבעל מקפיד ונמצא שלא היתה א"א מעולם ולפ"ד הרא"ם ניחא דהוי ס"ס בתרי גופי דהס' הראשון הוא אם היא אילונית והס' הב' הוא בבעל אי מקפיד או לא ול"א ס"ס בכה"ג וכן ראיתי בשעה"מ פ"י מהל' מקואות כלל ג' שהק' קושי' זו וכ' ליישב עפ"ד הרא"ם הנ"ל וכ' דמד' התוס' אלו ראי' להרא"ם והביא ד' השימקו"ב כו' ביבמות שהק' נמי קושי' ותי' די"ל דהחמירו בכרת כמו שהחמירו במים שאל"ס אע"ג דרובא אינן נמלטין והוא דחה דבריו דלדעת רוב הפוס' אפי' באי' א"א מקילין בס"ס כו' והאריך בזה ועי' בשימקו"ב ב"מ י"ח ב' ד"ה בזמן שכ' בתי' הא' וז"ל די"ל דבא"א אין הולכין אחה"ר כמו במים שאל"ס וה"ה דלא מהני ס"ס בזה עכ"ל והיינו כמ"ש ביבמות הנ"ל ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש ע"ד השימקו"ב והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בס' מוצל מאש סי' י"ג שהביא ראי' לד' הרא"ם הנ"ל מקידושין ע"ד דאמרי' דס' ממזר אסור בספיקן והא הוי ס"ס שמא שניהם כשרים ושמא שניהם ממזרים ואח"כ דחה ראי' זו ובסוף הס' בהערות שם כ' בשם הגאון רע"א לקיים ראי' זו יעוש"ה ואינו ת"י ובאמת אין זו ראי' דהא מה"ת מותר ס' ממזר אלא רבנן אסרו משום מעלה עשו ביוחסין ועי' במהרי"ט חיו"ד סי' א' שכ' דס' ממזר לגמרי התירה תורה מתורת ודאי וא"כ י"ל דה"נ אפי' בס"ס דג"כ מותר בתורת ודאי לא עדיף מחמת ס"ס מס' ממזר כו' ואסרו משום מעלה עשו ביוחסין כן אסורין בס"ס משום מעלה עשו ביוחסין וכן ראיתי בלימודי ה' לימוד קפ"ד שכ' נמי כן לדחות ראי' המוצל מאש ועוד כ' דשאני התם דיש לעשות ג"כ ס"ס לחומרא ס' אם זה האיש כשר ואיך ישא ממזרת ואת"ל ממזר דלמא האשה כשרה וכיון דכן לחומרא מקשינן כו' א"כ הכא ע"כ לומר ס"ם משא"כ התם איכא למימר דס' א' מהם כשר וכיון דיש לכוללם בס' א' לא אמרי' שהוא ס"ם אבל הכא אין שייך לכוללם ולומר ס' שמא א' מהם זכר עכ"ד ועי' בתשובת רע"א סי' ו' מ"ש לדחות ראי' המוצל מאש הנ"ל אך מד' התוס' יבמות הנ"ל שפיר יש ראי' לד' הרא"ם וכמ"ש השעה"מ הנ"ל וכ' הגאון רע"א שם דעכ"פ ד' הרא"ם מוכרחין מתוך קושי' ובסוף הס' בהשמטות שם כ' דיש עוד ראי' ממתני' דדמאי פ"ה מ"ה להרא"ם כו' ועי' בהיד החזקה סי' י' מ"ש בד' הרא"ם והאריך בזה ועי' לעיל סי' י"ג ס"ק ז' מ"ש בד' הרא"ם הנ"ל יעוש"ה

סימן ג' הש"ך בדין י"א הביא ד' התוס' כתובות ע' א' ד"ה ואבע"א שכ' וז"ל וא"ת אכתי איכא ס"ס ס' באונס ס' ברצון ואת"ל ברצון ס' כשהוא קטנה כו' וי"ל דשם אונס תד הוא עכ"ל וכ"כ ה"ה בפ"ג מהל' א"ב בשם המפרשים דחד ספי' הוא כו' ובדין י"ב כ' בשם פסקי מהרא"י סי' ק"ל דהיכא דס' הא' מתיר טפי מן האחרון הוי ס"ס דלא הוי בכה"ג שם אחד כו' והשתא ניחא דלא תקשי מלקמן סי' קכ"ב סעי' ז' דקי"ל סתם כלים אינם ב"י כו' דקשי' לכאורה דהא שם א' הוא כו' א"ו דה"ט דהס' הא' שמא לא נשתמש בו היום א"כ אי הוי ידעי' בודאי דלא נשתמש היום לעולם הוא נטל"פ בכל תבשיל שבעולם אבל ס' הב' שמא נשתמש בדבר שפוגם תבשיל זה כו' ואי הי' ידעי' מה נשתמש בו אפשר דאף דהי' פוגם תבשיל זה הי' משביח תבשיל אחר א"כ הס' הא' מתיר טפי מן הב' ולא הוי שם אחד עכ"ד ועי' בפלתי שכ' עליו דוה דוחק דגם בפגם במעל"ע יש תבשילין דאוסר דבר חריף וכדומה ועוד הק' דגם בס' מחט בחלל הגוף אנו מתירין מכח ס"ס ס' בא בחלל הגוף כו' ואת"ל בא שנוא לא ניקבבו האברים הפנימים והא אנו לא דנין רק על אברים הפנימים אם פגע בהם מחט כו' והרי כאן רק ס' א' כו' וכ"כ גבי חדש כ' דהשכר מותר דיש ס"ם ס' משנה זו כו' ואת"ל משנה זו דלמא השריש קודם לעומר וקשה הא כל הס' מהשרשה קודם לעומר אם השריש שבוע אתת או שנה אתת קודם לעומר הכל חד הוא כו' וכ"כ ריאה הסמוכה לדופן דמכשיר רק מכח ס"ם שנוא הריעותא מחמת דופן ואת"ל מריאה דלמא לא אנקיב הריאה והא כל השורש בזה אי אנקיב הריאה יהי' מחמת איזה ריעותא שיהי' כו' וא"כ הכל שם א' אי אנקיב הריאה או לא כו' וכ"כ הרשב"א ארי שנכנס בין השוורים דהוי ס"ס ס' א' שמא לא דרס ואת"ל דרס שמא לא דרס כנגד חלל הגוף והא שם דריסה חד כו' ע"כ קושי' והחו"ד כ' ליישב דכל היכא דלא חיישי' כלל להס' טרפה רק אם נמצא ריעותא ולא מצינו כלל לומר ס' טרפה עד דאמרי' הריעותא ואיכא ס' בהריעותא ס"ס גמור הוא וא"צ שום תנאי לזה כמו בס' במחט בחלל הגוף דאין לנו לומר שמא ניקבו האברים הפנימים דמה"ת ניחוש לזה רק מחמת הריעותא וכיון דבריעותא גופי' איכא ס' ודמי ממש לס' על וכן בסירכא הסמוכה לדופן דל"ל כלל שמא ניקבה הריאה רק כשמזכיר מקודם הסירכא וכיון דבסירכא שהוא הריעותא איכא הס' מותר וכן בשבירת גף ודכותי אבל במקום דאיכא ריעותא ברורה כגון בפ"פ שלא נמצא לה בתולים רק שיש ב' עניני מתירין ויכולין לומר כל ס' וס' לבדו ואין ס' א' תלוי בחבירו כגון ס' אונס ס' קטנה בעי' שיהי' ב' המתירין מב' שמות ולא משם א' וכן בנמצא פגימה בסכין דאיכא ריעותא ברורה בעי' שלא יהי' משם א' וכן בנשבר הרגל וכן בעי' שיהי' מתהפך כו' אבל בס' ריעותא א"צ שום תנאי כו' עכ"ד וכ"כ בהיד החזקה סי' י"ז ליישב כן קושי' הפלתי הנ"ל וכ' דכה"ג מחלק הש"ך גבי ס"ס שאינה מתהפכת והאריך בזה וקושי' הפלתי הנ"ל מהא דמתירין חדש כ' החו"ד ליישב עפמ"ש הש"ך גבי אשה שיש