יד אליעזר חלק א טו

ראי' מהא דכל האו' לא לויתי כו' אבל בהא דהרשב"א הנ"ל דאין תולה האי' בעדים י"ל אף מהריב"ל ס"ל דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א אף היכא דעדים מכחישים אותו וכהרשב"א הנ"ל ושפיר ד' מהריב"ל שלא פשיט מד' הרשב"א הנ"ל ולק"מ קושי' מהר"ם די בוטין הנ"ל וכן ראיתי בשעה"מ שם הל' ט"ז שכ"כ ליישב ד' מהריב"ל הנ"ל והביא בשם התשב"ץ ח"ב סי' רע"ט שכ"כ דהיכא דתולה האי' בעדים ל"א שוי' אנפשי' חד"א היכא דעדים מכחישים אותו ועי' בבני אהובה שם שכ' נמי דגבי קידושין לא מהני בכה"ג משום דהוי כמקדש שלא בעדים ואין דבר שבערוה פתות משנים משא"כ בההיא דהרשב"א הנ"ל כו' והאריך בזה ועי' בשערי תורה שם שכ' נמי כהשעה"מ הנ"ל וכ' דלפ"ז גם בקידושין היכא שאו' שנתקדשה בפני ראובן ושמעון ואח"כ באו עדים אחרים ומכחישים לראובן ושמעון שהם לא ראו הקידושין בהא אמרי' שוי' אנפשי' חד"א רק היכא דתולה הקידושין בפני עדים ואותן העדים מכחישין בזה ס"ל להתשב"ץ והשעה"מ דל"א שוי' אנפשי' חד"א כו' דהוי קידושין בלא עדים כו' והאריך בזה ועי' בכתב סופר שם שתמה על השעה"מ הנ"ל דלא ראה בפנים במהריב"ל דבמהריב"ל גופי' מבואר להדיא דפשיטא לי' דאפי' היכא דעדים מכחישים אותו אמרי' שוי' אנפשי' חד"א וכהרשב"א הנ"ל רק דנסתפק היכא דאמרה דנתקדשה בפני פ' ופ' ובאו פ' ופ' ומכחישים אותה כו' ופשיט לי' דאפי' בכה"ג נמי אמרי' דשוי' אנפשי' חד"א מהא דכל האו' לא לויתי כו' והתשב"ץ הנ"ל ס"ל דהיכא דתולה האי' בעדים ל"א בכה"ג שוי' אנפשי' חד"א וכ' ב' תי' ליישב ד' התשב"ץ שלא תקשי עליו מהא דכל האו' לא לויתי כו' וכ' נפ"מ בין ב' התי' דלתי' הא' אף בשאר אי' ס"ל להתשב"ץ דהיכא דתולה האי' בעדים ל"א שוי' אנפשי' חד"א ולתי' הב' דוקא בדבר שבערוה ס"ל להתשב"ץ דל"א בכה"ג שוי' אנפשי' חד"א כו' אבל בשאר אי' בכה"ג י"ל דס"ל להתשב"ץ דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בפרמ"ג בדין הג' שכ' דאף היכא שסומך על עדים ובאו אותן העדים והכחישוהו אפי"ה שוי' אנפשי' חד"א והביא ראי' מד' הרשב"א בתשובה שהביא הב"י באה"ע סי' מ"ח הנ"ל דאמר שנתנו לקידושין ועדים אמרו לשם פקדון ומשמע החם שאין עדים אחרים ועלייהו סמיך וכ' דגם מד' מהרשד"ם שהביא המשל"מ שם באב שאמר המקדש גדול הוה כו' משמע כן עכ"ד ומ"ש דכן מוכח מד' הרשב"א עי' בבני אהובה שם ובכתב סופר שם מ"ש בזה ועי' בערוגות הבושם שם אות ב' שכ' נמי דאין חילוק ואף היכא דתולה האי' בעדים נמי אמרי' דשוי' אנפשי' חד"א היכא דהעדים מכחישין אותו אף לגבי קידושין והביא ד' הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בתשובת רע"א ח"ב סי' נ"ג מ"ש לענין חד"א נגד עדים בקידושין והאריך בזה וא"כ לענין קידושין נ' עיקר לדינא היכא דסומך על עדים ובאו אותן הערים והכחישוהו כיון דפליגי בזה מהריב"ל והתשב"ץ הנ"ל לכן אין להקל בזה אף בדבר שבערוה וכן הוא דעת הפרמ"ג והנו"ב והערוגות הבושם הנ"ל ובשאר אי' נ' פשוט דאף היכא דתולה האי' בעדים נמי אמרי' דשוי' אנפשי' חד"א די"ל דאף התשב"ץ הנ"ל נמי מודה למהריב"ל הנ"ל כיון דא"צ לעדים ולא בדידהו תליא מלתא וכן משמע מד' בני אהובה שם וכ"פ בכתב סופר שם ועי"ש עוד בשטרי תורה מ"ש לענין אם כשהכחישוהו אותן עדים אמרה האשה שהי' בפני עדים אחרים רק הי' מלתא דלא רמי' עלי' מי נימא שמוחזקת בכפרנות ולא שוי' אנפשה חד"א וכ' שי"ל דתליא במחלוקת בהא דב"ב ק"ע א' ובחו"מ סי' ע' ס"ק א' גבי האו' לחבירו פרעתיך בפני פ' ופ' שאמר מלחא יתירא שלא הי' צריך ליחדם ובאו והכחישהו אם מוחזק כפרן כו' וה"ה מה שאמרה בפני פ' ופ' הוא מלתא יתירא י"ל דלא הוחזקה כפרנות דשוי' אנפשה חד"א עכ"ד והניח בצ"ע

ג] והנה היכא דאף לפי דבריו הוי ספק אי' נ' דאמרי' ג"כ שוי' אנפשי' חד"א דמאי שנא ס' אי' מודאי אי' וכמו דבודאי אי' אמרי' דשוי' אנפשי' חד"א כן נמי בס' אי' אמרי' דשוי' אנפשי' חד"א דהא לפמ"ש לעיל דהא דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א הוא מדאורייתא א"כ בס' אי' הוי ספי' דאורייתא ואמרי' גבי' שוי' אנפשי' חד"א וכן ראיתי בפרמ"ג לקמן סי' י"ח בש"ד ס"ק ל"ג שכ' נמי כן דכיון דספי' דאורייתא לחומרא אף בספי' שייך נמי שוי' אנפשי' חד"א ועי' בערוגות הבושם שם אות א' שהביא ראי' מד' הגמ' כתובות ט' א' דקא' אבל הכא מיקם הוא דלא קים לי' דאף בס' אי' אמרי' שוי' אנפשי' חד"א כו' והאריך בזה ועי' ברשמי שאלה חיו"ד סי' י"ז שכ' נמי דמד' הגמ' כתובות הנ"ל מוכח דאפי' בס' אי' נמי אמרי' שוי' אנפשי' חד"א והשיג על הנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' ע' ואח"כ הביא ד' הזכרון יוסף סי' ג' שכ' דאדרבה מד' הגמ' הנ"ל מוכח דאפי' באי' דאורייתא היכא דהוי ס' אי' ל"א שוי' אנפשי' חד"א יעוש"ה ואין הס' זכרון יוסף ת"י

ד] ולענין אי מהני מנו במקום דשוי' אנפשי' חד"א הנה לפמ"ש לעיל דשוי' אנפשי' חד"א אמרי' אף היכא דעדים מכחישים אותו א"כ ה"ה מגו נמי לא מהני דלא עדיף מגו מעדים וכ"כ בחו"ד לקמן סי' קפ"ה ס"ק ג' דלא מהני מנו ומביא ראי' מכתובות כ"ב א' באמרה א"א אני כו' דא"נ בלא אמתלא אף דאית לה מגו דמת בעלי כו' וכ"כ בעצי ארזים סי' מ"ז ס"ק ח' דלא מהני מגו והביא ראי' מהברייתא בכתובות שם דאמאי לא תהי' נאמנת לומר גרושה אני במגו דמת בעלי כו' וכ"כ בפ"י כתובות ט' א' ד"ה ואבע"א דלא מהני מגו ומיישב בזה קושי' המהרש"א שם וכ"כ בהגהות קרני ראם שם על המהרש"א כהפ"י וכ"כ בהפלאה כתובות כ"ב א' ד"ה והא ובהמקנה בקו"א סי' מ"ז ס"ק ד' דלא מהני מגו ועי' ביעלת חן בקו"א בסוגיא דפ"פ אות י"ת שכ' נמי דלא מהני מגו ותמה על המהרש"א כו' והאריך בזה והיינו כהפ"י הנ"ל ועי' בהג"ה שם שהביא ד' החו"ד הנ"ל וכ' אף דראיתו תמוה דהביא ראי' מכתובות כ"ב א' כו' דכיון דאינה אומרת למי נתקדשה לא תהא נאמנת לומר מת בעלי משום דלא הוי מלתא דעבידא לגלויי דהוא עיקר הטעם בנאמנות האשה מת בעלי וגם דייקא לא שייך דלכל א' תאמר דלא זהו המקדש כו' מ"מ הסברא נכונה והביא ד' הב"ש סי' ס"ת ס"ק י"ז שכ"כ דבפ"פ אין להאמינה להתירה במגו דנאנסתי לשיטת ר' יונה משום דבשוי' אנפשי' חד"א לא מהני מגו עכ"ד אך הבית אפרים כ' דמהני מגו נגד שוי' אנפשי' חד"א והק' מהא דכתובות דהוצרך לשנויי כגון שנתנה אמתלא לדברי' כו' אע"ג דאית לה מגו דאי בעי הוה אמרה מת בעלה וכ' ליישב משום דמשמע להמקשן לשון וחזרה ואמרה כו' דמיירי שלא הי' שהי' הרבה בין אמירתה א"א אני לחזרתה רק שהי' אתר כ"ד ולכך אין לה מגו דמת בעלה דמאין יתוודע לה בעת ההוא שמת בעלה כו' וכ' עוד חי' ליישב קושי' הנ"ל ואח"כ כ' דמד' הש"ך בסי' פ"ב בשם הר"ש מקינון שכ' דלא מהני מגו רק תוך כ"ד כו' ומד' הנ"י פי"נ גבי אמר זה בני וחזר ואמר זה עבדי ומד' הרמב"ן במלחמות בקידושין במי שאמר יש לי אחים כו' דמוכח דמהני מגו נגד שוי' אנפשי' חד"א כו' והאריך בזה ועי' באמרי בינה דיני שחיטה סי' ג' שכ' נמי דמהני מנו נגד שוי' אנפשי' חד"א ומ"ש ע"ד החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בס' פרדס רמונים סי' קפ"ה בשפתי חכם ס"ק ה' שכ' דדין זה תליא בד' המשל"מ הנ"ל אי יכול לחזור בלא אמתלא היכא דמביא עדים לחזרתו כו' ולפ"ד הפרמ"ג שתפס לעיקר ד' המשל"מ בהל' יבום כו' א"כ פשיטא דמגו לא מהני עכ"ד ועי' בחתם סופר סי' ק"א שם ובחידושיו לכתובות ט' א' שהביא ד' השימקו"ב בשם הריטב"א שם שהק' על הר' יונה