יד אליעזר חלק א קל

רק מהב' שובכות מש"ה אמרי' מחמת קורבא דמשובך הקרוב נפל כיון דאין רוב מנגד להקורבא משא"כ כאן בנמצא קרוב לבית ישראל דא"א לומר מחמת קורבא דמבית זה נפל דהא כל העיר הוא רוב נגד בית זה ורובא עדיף מקורבא ואמרי' דמהם נפל תדע דהא מטעם זה אין מחזירין לבית זה הבשר וכיון דתלינן דמאנשי העיר נפל הדר דינא למחצה עמ"ח דאנשי העיר שווין הן עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דבשלמא היכי דאזלי' בתר הרוב הוא מתנגד להקורבא כגון אם רוב העיר עכו"ם ונמצא קרוב לבית ישראל בזה אמרי' דרוב עדיף מקרוב אבל הכא דהוי מחצה עמ"ח אף אם ניזל בתר הרוב דמאנשי העיר נפל הוי רוץ מעמ"ח וליכא רובא להטריף שפיר י"ל דאזלי' בתר קורבא להכריע הס' דהא קורבא הוי דאורייתא והי' העיר הקרובה אל החלל וקרוב אינו עושה רק מעמ"ח ואם נמצא קרוב לזה ולזה בשוה הוי רק ס' וא"כ אם נמצא קרוב יותר לאחד מהבתים של ישראל יש לילך בתר קורבא דקורבא הוא דאורייתא ומכריע הס' ושפיר ד' הפר"ת הנ"ל וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ב' שהשיג נמי כן על החו"ד הנ"ל וכ' עוד די"ל כמו דאמרי' בעלמא סמוך מיעוטא לחזקה כו' כן י"ל גם כאן כיון דבלאו קורבא הוי פלגא כשנמצא בין שניהם בשוה א"כ סמוך האי סברא דקורבא לפלגא ומכריע להיתרא כו' וכיון דבלא הקורבא הוי פלגא כו' יש לילך בתר קורבא דהוא קרוב לבית ישראל כו' וגם דחה התדע של החו"ד הנ"ל והביא ראי' להפר"ח מב"ב כ"ד א' גבי חבית שצפה בנהר כו' והאריך בזה ועי' בס' ישועות ישראל בחו"מ סי' ס"ה בעי"מ ס"ק ט' מ"ש והביא שם ד' התוס' רי"ד ב"ב כ"ג ב' והאריך בזה ועי' בזית רענן ח"ב באה"ע סי' ל"א מ"ש והאריך בזה עוד הביא החו"ד ד' התב"ש והשיג עליו דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא אלא ברובא דליתא קמן אבל ברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא למיעוטא והביא ראי' מד' הרא"ש פ"ק דחולין גבי רוב המצויין אצל שחי' כו' דמוכח דברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא לחזקה וה"ה דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא בכה"ג וכ"כ בישוי"ע ס"ק ב' ג' דברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא לחזקה וה"ה דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא כו' והאריך בזה ועי' בעה"ב לעיל סי' א' ס"ק ב' וס"ק ח' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר בכללי תפיסה סי' ו' ובספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה עוד כ' החו"ד לענין אם נמצא בשר ביום שהכשרות הם רוב ויש לספק שהבשר מונח כאן מכמה ימים כו' דאזלי' בתר רוב המכירות שהי' באותן הימים כו' ועי' לקמן בסי' ק"י סעי' ג' מ"ש עליו והארכתי בזה וכן מ"ש עוד החו"ד להסתפק אם רוב המוכרים ישראל ואצל המוכרים עכו"ם יש בשר יותר ממה שיש אצל המוכרים ישראל אם לילך בחר רוב המוכרין להתיר או בתר רוב בשר לאסור כו' עי' בסי' ק"י שם מה שהארכתי בזה והעליתי לדינא דאזלי' בחר רוב המוכרין ולא בתר רוב בשר יעוש"ה

(ב) ישראל מותר. עי' בפר"ח ס"ק ג' ובפלתי ס"ק ג' ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ג' ובאשכול הל' סימני בהמה סי' כ"ב בנחל אשכול שם אות י' ובש"ש שמעתא ד' פ"א ובס' המכריע חיו"ד סי' ט"ז במנחת יהודא שם מ"ש לענין רוב וקרוב והאריכו בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

(ב) ביד עכו"ם. עי' פלתי ס"ק א' שכ' ב' תי' ליישב ד' הרמב"ם והביא ד' התוס' והשימקו"ב בב"מ ו' ב' דנחלקו אי רוב הוה ודאי או רק ס' והתורה התירה וכ' דבזה נחלקו רב ושמואל בספ"ק דכתובות ובפ"ט דיומא אי הולכין בפק"נ אחה"ר או לא דרב ס"ל דהוי ודאי כו' ושמואל דס"ל דאין הולכין כו' ס"ל דהוי רק ס' כו' והאריך בזה ועי' בשערי תורה ח"ב כלל ל"ו פרט ד' ובס' שפת הנחל דרוש כ"ב ובשם ארי' בקונטרס רוב וס' בממון שכ' די"ל דפלוגתא דרב ושמואל ב"ב צ"ב ב' אי הולכין בממון אחה"ר או לא תלוי נמי בזה כו' וכ' השערי תורה שם די"ל דרב ור"י בחולין נ"ד א' גבי שמוטה ושחוטה פליגי נמי בזה וראיתי בס' תרומת יד בסוף הס' בקונטרס קסת יהונתן סי' ג' אות א' שכ' דפלוגתא דר"ד ואביי בפסחים מ"ד א' דפליגי אי כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא או לאו פליגי נמי בזה אי רוב הוי ודאי או ס' והאריך בזה ודבריו נכונים בזה אך מה שהק' שם דמד' הטור לקמן סי' ק"ט משמע דבניכר הטעם דבטל והוא מטעם גזיה"כ דאחרי רבים כו' והתם הוי ודאי ולא ס' כו' והתימה דהטור יפלוג על אביו הרא"ש בזה כו' יעוש"ה הוא טעות דהרא"ש שהביא השימקו"ב הנ"ל לא הוי אביו של הטור אלא הוא הרא"ש מפליזא וכמ"ש בישוי"ע באה"ע סי' ד' ס"ק י' ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש בזה יעוש"ה ועי' בלב ארי' חולין צ"ה מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריך בזה

(ד) זהו דין תורה וכ' הש"ך ס"ק ד' דקי"ל בכל דוכתי דאזלי' בח"ר דכתיב אתרי רבים עכ"ד ועי' ברש"י חולין י"ב א' ד"ה פסח שכ' ב' טעמים מהיכא ילפי' דאזלי' בת"ר דליתא קמן ועי' בפרמ"ג לקמן סי' צ"ח בשער התערובות וברביד הזהב פ' משפטים ד"ה אחרי רבים ובברית יעקב חאו"ח סי' כ"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ה) הי' בו סימן. עי' בעה"ב ס"ק א' שהק' דאמאי לא מהני לרב במצאו במקום שהניחו כו' דהא קי"ל דמקום הוי סי' כו', וכ' ליישב ואח"כ כ' דזהו טעמו של הרשב"ם ורשב"א ורא"ש ושאר פוס' דס"ל כשנאבד ומצאו במקום שהניחו דשרי אף ברוב טבחי עכו"ם הוא מה"ט דמקום הוי סי' כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ו) טב"ע. עי' ט"ז ס"ק א' שהק' דמאי שנא ממציאה דלא מהדרינן בטב"ע אלא לת"ת ותי' דש"ה דאי' מדרבנן בעלמא הוא כו' ועי' בחו"ד ס"ק ג' שהק' עליו דשאני באבידה דהטעם הוא דלא מהימן לאפוקי ממון בדבריו ע"כ קושי' ולא ידענא מאי קשי' לי' דס"ל להט"ז דאי משום דהוי אפוקי ממון אף ת"ח לא יהי' נאמן דע"א א"נ לאפוקי ממון ומדחזינן דת"ת מהימן מוכת דלא הוה לאפוקי ממון דבאבידה אין כאן מוחזק וכ"כ הר"ן בחולין צ"ו א' דבאבידה נאמן אדם לומר אלו כליו של פ' ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ג ס"ק ב' שכתבתי די"ל דבאבידה מקרי המוצא מוחזק בשביל בעל אבידה האמיתי וגם מד' הר"ן הנ"ל כתבתי שם דאין ראי' דס"ל דע"א נאמן באבידה והארכתי בזה וכן ס"ל להחו"ד הנ"ל וכן ס"ל בספרו נתיבות סי' קמ"ו ס"ק ט' וכמ"ש בספרי שם דזהו כונתו דס"ל דהמוצא מקרי מוחזק בשביל בעל אבידה האמיתי יעוש"ה אבל הט"ז ס"ל דעא"נ באבידה דלא מקרי המוצא מוחזק וגם ס"ל בדעת הר"ן דס"ל דעא"נ באבידה ומש"ה נאמן הת"ח בטב"ע רק ע"ה הוא דא"נ בטב"ע ומש"ה הק' דאמאי נאמן כאן ע"ה בטב"ע ושפיר ד' הט"ז הנ"ל ועי"ש עוד בספרי שהוכחתי דהיכא דאין שכנגדו טוען ברי להכחישו נאמן ע"א היכא דליכא חזקה כנגדו והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי' בהגהות אמרי ברוך מ"ש בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' צ"ו מ"ש ע"ד הט"ז הנ"ל והאריך בזה ועי' בשערי תורה ח"ג כלל י"ז דין בשר שנתעלם מה"ע מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(ז) והוא מכירו. עי' פר"ח ס"ק ד' שכ' שכן דעת רוב הפוס' דבעי' טב"ע גמור לאפוקי מד' התוס' חולין