יד אליעזר חלק א קכט

את האשה כו' מוקמי' אחזקת הגוף השתא נבעלה והבעל חייב עכ"ד והניח בצ"ע ולא ידענא מאי קא' דהא התם גבי הנושא את האשה הוי ברי ומגו עם חזה"ג וכדקא' הגמ' בכתובות י"ב ב' אבל חזה"ג לחודא לא מהני נגד חזקת ממון לכן נ' דודאי פטור כה"ג וכעת ראיתי בישוי"ע ס"ק ג' שכ' נמי כן דבא"י זמן השחיטה אף דחזה"ג מסייע לומר שבאיחור הזמן נשחט מ"מ בחזה"ג אין מוציאין ממון כו' ואף לר"ג כו' היינו משום דיש צירוף ברי ושמא כו' אבל לא בשמא ושמא עכ"ד והיינו כמ"ש וכ' דחכם א: טעה בזה וכונתו על הפלתי הנ"ל וכ' שם עוד לענין היכא דזמן שחיטת הפרה ידוע וזמן הגירות לא נודע בזה פשיטא דפטור דחזה"ג מסייע להמחזיק כו' ואף אם תפס הכהן נ' דמוציאין מידו כו' והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ג' ובחתם סופר חיו"ד סי' ר"מ וסי' ש"ט, ובפרמ"ג לעיל בפתיחה להל' טריפות מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

הלכות אבר מן החי

סימן סב

סעיף א (א) אבר מה"ח. עי' בעה"ב ס"ק א' וביד אברהם מ"ש ע"ד האמונת שמואל שכ' דאינו עובר על לפ"ע כשאינו אסיר בעצמו באותו דבר והאריכו בזה ועי' לעיל סי' כ"ז ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(ב) בבהמה. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שכ' להסתפק אי ביטול ברוב שייך לגבי ב"נ כו' וכ"כ פרמ"ג באו"ח בפתיחה כוללת בסדר הנהגת השואל עם הנשאל אות מ"ג להסתפק בזה ועי' בעה"ב ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה ועי' לעיל סי' כ"ז ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(ג) ועוף. עי' פלתי ס"ק ב' שכ' דבתקרובות עכו"ם צריך כזית בשר ובאמת מבואר להדיא ברמב"ם פי"א מהל' מאכ"א הל' א' ובסמ"ג לאוין קמ"ח ובחינוך מצוה קי"א דתקרובות עכו"ם אסור ולוקה בכל שהוא מה"ת וכן ראיתי בבאר יצחק חאו"ח סי' י"ט שהק' כן על הפלתי מד' הרמב"ם הנ"ל והאריך בזה אך לא הביא ד' הסמ"ג והחינוך הנ"ל ועי' באור חדש פסחים ע"ג א' ובמנחת חינוך שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ד) אבר הפורש. עי' בעה"ב ס"ק ג' מ"ש לענין אי אסור להושיט לב"נ קטן אבמה"ח והאריך בזה ועי"ש עוד ובחתם סופר חיו"ד סי' י"ט ובנודע בשערים ח"ב ביו"ד סי' כ"ב מ"ש לענין היתר ביצים לגבי ב"נ והאריכו בזה ועי' במנחת חינוך מצוה תנ"ב מ"ש לענין אבמה"ח של אדם כו' ולענין אי מותר בסחורה באבמה"ח והאריך בזה ועי"ש עוד בסוף הס' בקונטרס קומץ מנחה שכ' דבנפל בן ח' שלא כלו לו חדשיו בודאי והוא תי עדיין דאין חייבין משום אבמה"ח רק משום נבילה והאריך בזה יעוש"ה

(ה) אסור. בחתם סופר סי' ע' שהביא קושי' השאגת ארי' שהק' להגאון ר' נתן אדלר על הרמב"ם פ"ט מהל' מלכים דב"נ חייב על אבמה"ח ועל בשר מה"ח בכ"ש דמאי נפ"מ בב"נ בין אבמה"ח לבין בשר מה"ת דבישראל איכא נפ"מ לענין משהו בשר גידים ועצמות אבל בב"נ דלא נאמר לו שיעורא א"כ על כ"ש בשר מה"ח נהרג א"כ מה לי אבר או בשר ולמה הוצרך הרמב"ם לומר שב"נ מצווה על אבר ועל בשר ע"כ קושי' והאריך בזה ליישב וכן הביא בתשובות פני ארי' סי' ע"ד שהגאון בעל שאג"א הק' לו קושי' זו והאריך בזה ליישב והובא במנחת חינוך שם ועי' באמרי בינה דיני טריפות סי' ו' ובברית יעקב חאו"ח סי' כ"א ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קי"ז ובס' חידושי מהרשד"ם אות א' ענין אבמה"ח מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בחתם סופר ובישוי"ע ס"ק א' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם שם שפ' דאבמה"ח של עוף אין ב"נ נהרג עליו והאריכו בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' שכ' דאבמה"ח הוי כשאר איסורין דאין לוקין אלא כדרך אכילה כו' הובא דבריו במנחת חינוך שם ובאמרי בינה שם ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א בפסחים כ"ד ב' ד"ה פרט שכ' די"ל דאי' אבמה"ח הוי אפי' באוכל שלא כדרך אכילה דכיון דגידין ועצמות לאו בני אכילה ואפי"ה אסרה התורה ה"ה משהו בשר שאוכל שלא כדרך אכילה חייב כו' והאריך בזה והיינו דלא כהפרמ"ג הנ"ל ועי' בחידושי מהרשד"ם שם מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד במנחת חינוך ובאמרי, בינה סי' ז' ובטוב טו"ד שם סי' ק"ת ובמהדו"ק שלו סי' צ"ד צ"ה ובכתב סופר חיו"ד סי' י"ז י"ח מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ו) ובשר הפורש כו'. עי' פר"ת ס"ק ג' מה שהק' על הרמב"ם פ"ה מהל' מאכ"א הל' ה' כו' והאריך בזה ליישב ועי' בפלתי ס"ק ה' ובשעה"מ פי"ז מהל' א"ב הל' ח' ובשערי שמחה בפחת השער ובשער ה' סי' ז' ובשער ו' סי' ז' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי' לקמן סי' רל"ו מ"ש ליישב ד' הרמב"ם ומ"ש בענין אין איסור חל על אי' והארכתי הרבה בזה בדברים נכונים יעוש"ה

סעיף ג (א) אבר או בשר. עי' בפר"ח ס"ק ז' ובפלתי ס"ק ו' ובעה"ב ס"ק ד' ובשערי שמתה שער ה' ו' מ"ש לענין אבר המדולדל אי אסור מה"ת או מדרבנן והאריכו בזה ועי' לעיל סי' נ"ה ס"ק י"ד מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בתוי"ק ס"ק א' מ"ש ע"ד או"ה והאריך בזה

הלכות בשר שנתעלם מן העין

סימן סג

סעיף א (א) רוב המוכרין. עי' חו"ד ס"ק ב' שהשיג על הפר"ת ס"ק ד' שב' דאם הם שווין מחצה עכו"ם ומחצה ישראל ונמצא קרוב לבית ישראל דמותר דאזלי' בתר קורבא היכא דליכא רובא כנגדו ומביא ראי' מנמצא בין ב' שובכות והשיג עליו דהתם שאני דכיון דנמצא בין ב' שובכות ואין לספק בין ניפול הנמצא