יד אליעזר חלק א קכח

סעיף יד (ז) יכול זכותם כו' עי' פר"ח ס"ק י"ב שהביא ד' הספרי דדריש ונתן לכהן לכהן עצמו פי' ולא לשלוחו וכדאיתא בפסיקתא וכ' ומסתברא דהיינו בסתמא משום דדלמא לא ניחא לי' לכהן כו' אבל אי מדעתי' שלח שלוחי' ליטלם ש"ד כו' שהרי שלוחו שא"כ עכ"ד ועי' בכרתי ס"ק ט' שכ' וליתן מתנות לשלוחו של כהן צ"ע דכתיב בספרי לו לעצמו משמע לא לשלוחו והא דבעל לוקח בשביל אשתו יד בעל כיד אשה ועדיף משליח כו' לכן אין ללמוד מאשתו ולא כפר"ח עכ"ד ועי' עוד בס"ק ט"ו ובפלתי ס"ק ג' מ"ש בזה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק י' שכ' על הפר"ח דהכין מסתבר כו' דלא ככרו"פ שחולק על הפר"ח דלקמן מבואר שיוצא ע"י השליח עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ה' שתמה דלמה לא יהני בזה שליחות דהרי בכל התורה שלוחו שא"כ כו' וכ' דאפשר דכונת הספרי לעצמו ולא לשלוחו דהיינו שליח ישראל שלא להחזיקו עי"ז בכהן כו' ודחק בזה ואח"כ כ' די"ל דכונת הספרי לא למעט שלוחו רק דהספרי ס"ל כתנא דבי ר"י כהן ולא כהנת וזה שאמר לכהן עצמו דוקא ובא לאפוקי כהנת אבל שליח י"ל דמצי משוי כו' והאריך בזה ולבסוף הביא ד' המח"א הל' זכי' סי' ט' שחולק ג"כ על הפר"ח וכ' דאי לא בא ליד כהן לא קיים מצות נתינה דל"ש בזה שליחות דכהן ל"ל זכי' והביא ראי' מהירושלמי פ"ד דמע"ש דאין אדם יכול לעשות שליח לקבל מתנה ודחה דבריו דשאני מתנות דיש לכהן זכות בהם לקבל מתנות כו' וי"ל דדמי לגט שהתורה זכתה לה עכ"ד ועי"ש עוד במח"א סי' ל"ג שהאריך בזה וכ' אח"כ דהיכא דעשה הכהן שליח לקבל ה' סלעים נ' דאפשר דמהני ומ"ש בירושלמי כו' היינו משום דס"ל כשנוייא דאביי כו' דדריש הן שלך צדק כו' אבל לדידן דקי"ל דבמתנה מועטת אסור לחזור בו נ' דודאי מצי למעבד שליח ובירושלמי דדמאי נ' שאין אדם יכול לזכות בשביל חבירו אלא כשראוי הזוכה לזכות בעצמו כו' ובספרי דרשו ונתן לכהן ולא לשלוחו של כהן ונ' דאיירי בשלוחו ישראל כו' עכ"ד הרי דהמח"א עצמו ס"ל דמהני היכא שעשה הכהן שלית וכ' דהספרי הנ"ל איירי בשליח ישראל וכהעה"ב ולא ראה העה"ב הנ"ל ד' המח"א אלו ועי' בנתיבות סי' רמ"ג ס"ק י' שהשיג על המח"א וכ' דודאי יכולין לזכות לכהן מת"כ ע"י ישראל ומ"ש העה"ב די"ל דכונת הספרי הנ"ל לאפוקי כהנת אבל בפסיקתא מבואר להדיא דאתי למעט שלוחו ועי' באמרי בינה דיני פדה"ב סי' ו' שכ' נמי דכהן יכול לעשות שליח לקבל ה' סלעים והשיג על המח"א הנ"ל והאריך בזה ועי' ביד אפרים ובמנחת חינוך מצוה שצ"ב שכ' נמי דכהן יכול לעשות שלית לקבל מת"כ וכן עיקר לדינא דיכול כהן לעשות שלית לקבל מח"כ ודלא כהכרתי הנ"ל ועי"ש עוד בפלתי ס"ק ו' שהק' דאיך מצי משוי שליח כיון דרחוק ממנו הדרך ואיהו לא מצי עביד כו' ובאמת לק"מ דריחוק הדרך לא מקרי מחוסר מעשה כמו שיכול לעשות שליח בגט ממדה"י ועי' בספרי דברי אליעזר סי' א' ס"ק י' מ"ש והארכתי בענין זה יעוש"ה

סעיף כא (ח) בין בחו"ל. עי' בחינוך מצוה תק"ו שכ' וז"ל ולענין אם נוהגת עכשיו בזה"ז אם לא כבר חלקו ע"ז הרבה מגדולי המפרשים כו' עכ"ל ובאמת אינו תלוי בזמן אלא במקום וכ"כ במנחת חינוך שם ועי' במעין החכמה קי"ז ב' שכ' דיש חסרון בד' החינוך וצ"ל בחו"ל וכ' דמ"ש בזה"ז י"ל דכונתו ע"ד רש"י בשבת י' ב' ד"ה הוי נקיט כו' ועי' בעה"ב ס"ק ו' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף כה (ט) צריך כו'. עי' פלתי ס"ק ט' שהק' ע"ד רש"י חולין קל"ו א' ד"ה אדרבה שכ' דקולא וחומרא לחומרא מקשינן דהא ה"מ באיסורא אבל בממונא קי"ל לעולם קולא לנתבע והממע"ה כו' ע"כ קושי' וכן ס"ל להפרמ"ג בפתיחה כוללת באו"ח ח"א אות י' דהא דאמרי' לחומרא מקשי' היינו מספי' כו' ועי' בלב ארי' בחולין שם שהשיג על הפלתי וכ' דאישתמיטתי' ד' התוס' ב"ק ג' ד"ה דומיא שכ' וז"ל וא"ת אימא איפכא דהא דמקשי' לחומרא ה"מ באיסורא אבל בממונא לא ואו' ר"ת דמדה היא בתורה ל"ש באי' ול"ש בממונא עכ"ל וכן ראיתי בגינת וורדים מבעל פרמ"ג בעצמו שכ"כ והביא ד' התוס' הנ"ל והיינו כהלב ארי' ועי' בבאר יעקב בכללת הסוגיות כלל ל"ז ובס' חקרי הלכות סי' י"ב ובס' גנזי יוסף על הפתיחה כוללת אות מ"ד מ"ש והאריכו בזה ועי' בהגהות מצפה איתן פסחים מ"ג ב' מ"ש ליישב קושי' התוס' שם ד"ה ס"ד עפ"ד הפרמ"ג בפתיחה כוללת הנ"ל והביא ד' החי' רע"א שהשיג על הפרמ"ג מד' התוס' ב"ק הנ"ל והיינו כמו שהשיג הלב ארי' על הפלתי הנ"ל כן השיג הגאון רע"א על הפרמ"ג הנ"ל ח עוד בלב ארי' פ"ה א' ד"ה דנין מ"ש והאריך יעוש"ה

(י) בהג"ה נשאר לעכו"ם. עי' ט"ז ס"ק כ"ז שכ' דאע"ג דרוב כשרים הם הא קי"ל כשמואל דבממונא לא אזלי' בתר רובא כו' עכ"ד והוא מד' המרדכי בחולין סי' תשל"ז, מד' המרדכי והט"ז אלו מוכח דס"ל דאף היכא דהוחזק הרוב לשאר דברים אפי"ה אמרי' דאין הולכין בממון אחה"ר וזהו דלא כהפלאה בספ"ק דכתובות שהבאתי לעיל ס"ק ג' ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל' ס"ק י' שכתבתי להוכיח כהפלאה והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בעה"ב ס"ק י' מ"ש והאריך בזה גם מוכח מד' המרדכי והט"ז הנ"ל דאף בשל גוי יש חזקת ממון דלא כהשימקו"ב בספ"ק דכתובות שם דס"ל דלגבי גוי לא הוי חזקת ממון חזקה ועי' בחתם סופר ח"ו סי' י"ז שכ' נמי כן ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' כ"ח ס"ק ט' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

סעיף כו (יא) אלא בראש. עי' במנחת חינוך בסיף הס' בקונטרס קומץ מנחה שם שהק' על הריטב"א בב"מ צ"ד ב' שכ' דפלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן הוא רק במניעה אבל בעשה ד"ה משמע שניהם כאחד כו' א"כ עיקר המצוה ליתן הזרוע והלחיים והקיבה ביחד ואם נותן הזרוע והלחיים בלא הקיבה לא קיום מצוה זו א"כ כיון שהוא שותף בראש דפטור מהלחיים צריך להיות פטור מהכל כיון שלא קיים המצוה אלא א"כ נותן לכולם ביחד ע"כ קושי' והניח בצ"ע ולא ידענא מאי קשי' לי' דהתורה לא אמרה רק היכא דיש עליו חיוב ליתן הזרוע והלחיים והקיבה צריך ליתן כולם ביחד אבל היכא דהוי שותף עם עכו"ם בהראש דפטור מן הדין בזה אמרה התורה דא"צ ליתן רק הזרוע והקיבה והוי שניהם כאחד לענין הזרוע והקיבה דחיוב ליתן לפ"ד הריטב"א וכן הדין נמי לענין אם הוי שותף ביד או שותף בבני מעים ושפיר ד' הריטב"א ולק"מ קושי' המנחת חינוך הנ"ל

סעיף כט (יב) על מנת כו'. עי' ט"ז ס"ק ל' וש"ך ס"ק י"ת ועי' בפר"ח ס"ק מ"ד ובפלתי ס"ק י' ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק י"א ובטוב טו"ד מהדורא תליתאה סי' ק"ו מ"ש ליישב קושי' הט"ז והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף לג (יג) ספק פטור. עי' פלתי ס"ק י"ד שכ' להסתפק היכא דידוע שנתגייר חצות היום רק הס' אם קודם חצות נשחטה או אח"כ למה לא מוקמי' פרה אחזקת חיים והשתא הוא דנשחטה והלא אמרי' בגבינות השתא נטרפה ולמה לא נימא כן בפרה השתא נשחטה ואף דיש להגר חזקת ממון הא גבי הנושא