גר"א על סדר עולם רבה ה:ב

כל שבעת הימים כו' תמול שלשם מאז ג' ימים, כצ"ל, פירוש תמול שלשם ב' ימים, מאז דברך הרי ג' ימים. וג' גם הרי ו', ויום שהיה מדבר הרי שבעה:

ויהי מקץ שלשים כו', פירוש קץ אחד להשלשים שנים דהיינו בין הבתרים, ות' שנה דהיינו לידת יצחק, ובבשורת יצחק כתיב למועד הזה:

ויום חמישי היה, מפני שסובר שר"ח אייר באחד בשבת היה כדקתני לקמן, וא"כ היה ר"ח ניסן בששי בשבת, וי"ד בו בה' בשבת:

ומאתם לפני פי החירות, פירוש שהיו חוזרין מאתם לפי החירות יום אחד, ולא היו רחוקים מפרעה אלא ב' ימים, לפיכך בחמישי ובששי וירדפו מצרים, ודלא כפרש"י:

ויום חמישי בשבת היה, דהוא אזיל הכל לפי שטתו שר"ח אייר באחד בשבת היה:

ויצו אלו הדינין כו', פירוש שיעשו דין בין אדם לחבירו:

מכל עץ הגן זה הגזל כצ"ל, שנאמר או מכל כו', לא גרסינן, פירוש מכל עץ הגן תאכל, אבל מירק השדה לא תאכל, משום דכתיב (לחית השדה נתתיה) [ולכל חית הארץ וגו'] לאכלה והרי הוא גוזל את החיות:

אכל תאכל זה אבר מן החי כו', שנאמר אך, לא גרסינן, פירוש מדכתיב אכל תאכל שתכשיר כדי לאכול:

שבת ודינים וכיבוד אב ואם, פירוש כי בשבת נאמר כאשר צוך והיינו במרה, דבמקום אחר לא נכתב שנתן להם חק ומשפט, ובכיבוד נמי כתיב כאשר (צויתיך) [צוך], ודינים דכתיב ואלה המשפטים, באיזה ענין אמור משפטים שכתב המשפטים הידועים, אלא ע"כ צוה עליהם במרה, ובגמרא פריך דינים הא כבר צוה עליהם מבני נח, ומשני אפיק ד"ך ועייל ס"ך, פירוש אפיק דינים וברכת ה' ועייל סירוס וכלאים:

אלא על המים, פירוש כל מקום שהיו חונים לא היו חונים אלא על המים:

ואחד בשבת היה, פירוש מדקאמר להו ששת ימים תלקטהו משמע שאותו היום שאמר להם הוא בכלל הששת ימים, ותלקטהו לא קאי על ששת ימים, שבאותו היום לא לקטו, וראיה לזה מהא דכתיב ותשקט הארץ ארבעים שנה, והא שמנה שנים של שעבוד כושן רשעתים היה מהן, וכן בכל השופטים חוץ מגדעון, אלא חשיב מאותו המעשה ארבעים שנה, והשקיטה היה במותר השנים, וזה כלל גדול:

ובו ביום כלתה, שעד עכשיו לא בקשו:

ובאלוש נתנה להם השבת כו', שמשה לא אמר להם עד שבא לאלוש:

באחד בשבת בכ"ב באייר, כצ"ל:

ויורד ומגיד כו', פירוש תיכף היה יורד, בהשכמה עלה ובהשכמה ירד:

בששה לחדש כו' ברייתא לאו רבי יוסי אלא רבנן: