גר"א על סדר עולם רבה ו:ב

ביום השביעי אחר עשרת הדברות כו', הוא יום הראשון אחר עשרת הדברות:

לטהרו למשה, פירוש לשומו כמלאכי השרת:

ארבעים יום וארבעים לילה, פירוש בהדי ז' הימים:

עלה בשמנה עשר כו', פירוש עלה להר להתפלל, ולא להיות שם כל ארבעים יום, אלא כל הארבעים יום האמצעים היה בתוך המחנה, אלא היה עולה בכל יום על ההר להתפלל וירד תיכף, וכן היה כל הארבעים יום, ודלא כהתוספות שכתבו שבארבעים יום אמצעים היה ג"כ בהר והגיהו בפרקי דרבי אליעזר, אבל א"א לומר כן, דא"כ לא ירד ביוה"כ שלא שלמו עדיין ארבעים יום, מפני שצ"ל שעלה בר"ח אלול, אלא כמו שכתבתי, ומאי דתני ירד (מן ההר) בעשרים ושמנה, פירוש מפני שעלה בכ"ח להתפלל, ונתרצה וירד לעשות לוחות שניות, ולא היה צריך להשלים ארבעים יום וארבעים לילות, ועלה בכ"ט והוא היה ביום ה', נמצא היה תשעה בתשרי ביום ב', ובאותו יום נתרצה הקב"ה, אלא שלא ירד, שעדיין לא שלמו ארבעים יום עם לילות עד למחר, וביום הכפורים ירד ובשרם שנתרצה המקום נתקיים יום חוק וזכרון, ואתי שפיר הכל, עיין בתוספות בבא קמא פרק מרובה (בבא קמא פ"ב א' ד"ה כדי):

לעשות את המשכן, צוה ביום הכפורים, וממחרת אמר להם איך לעשות:

שנאמר ועשו לי מקדש כו', פירוש הרי עיקר הוא המקדש להיות שכינה שם, ברכם שיזכו לבית הבחירה ששם הוא עיקר השראת השכינה