גר"א על סדר עולם רבה ד:ב

המבול היה כל י"ב חדש שנאמר בשנת שש מאות, פירוש וכתיב ויהי באחת ושש מאות הרי שנה שלמה:

שנאמר לא ידון רוחי באדם כו', לא דין ולא רוח:

הכי גרסינן ברבי יהושע, ובו כימה שוקעת וברבי אליעזר ובו כימה עולה, והכי פירושו כאן ובגמרא, דזה ידוע לכל בעלי תכונה, שהמזל מראה כח טבעו בשעה שיוצא מתוך האופק, וזה פירושו רבי יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה שבו כימה שוקעת לתוך האופק בעוד שהוא יום, ולפי ששינו מעשיהן שינה עליהם סדר בראשית, והעלה מזל כימה מתוך האופק בעוד שהוא יום והביא מבול לעולם, ורבי אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה, יום שמזל כימה עולה מתוך האופק בעוד שהוא יום דהיינו בתחלת היום, ומתוך שנו את מעשיהם שינה עליהם סדרי בראשית והעלה מזל כימה באמצע היום, מפני שצריך היה להביא מבול באמצע יום, כדכתיב בעצם היום וגו', ופריך בגמרא בשלמא לרבי יהושע היינו דשינה, משום שהיה שינוי גדול, אבל לרבי אליעזר מאי שינה, כלומר אין זה שינוי גדול להיות מדה כנגד מדה, וע"ז תרצו כדרב חסדא דברותחין קלקלו וברותחין נדונו, פירוש דשינה קאי אתרווייהו על העלה ועל נטל ב' כוכבים מכימה כדי לדונן ברותחין, משום דאמרינן אלמלא חמה של כסיל א"א מפני צינה של כימה, ונטל ב' כוכבים מכימה כדי שיתגבר כסיל ולדונם ברותחין, והיינו דשייך למה דאמר רבי אליעזר ודוק:

והמים היו עומדין ומתגברין, כצ"ל:

היו הלוך וחסור וגו' בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים זה אב כשאתה מתחיל למנות משהתחילו הגשמים לירד:

המים היו גבוהים כו' כצ"ל:

ועשויה כמקפה ובחדש השני כו' ונעשית גריד המתינו ולא זרעו כו', כצ"ל:

שנבראו מלאין חמשה עשר, פירוש תיכף בשעת בריאת עולם היו ימות התקופה של חמה אחר מולד הלבנה י"א יום, שהרי בשעה שהיו שלמין דהיינו בחמשה עשר והוא היה במוצאי שבת, צא מהן ארבעה לפנים מכאן, דהיינו ביום ד' שבהן נתלו המאורות, נמצא שהיה תקופה בי"א לחודש, והמולד היה בר"ח הרי י"א, נמצא היתה התקופה של חמה אחר מולד הלבנה י"א יום:

אמרו לו וכיון שעברו עבור ראשון, פירוש מבריאת עולם אי אפשר ללמוד שהרי כיון שהגיע לעיבור ראשון היה המולד והתקופה שוין:

אמר להן חוזרת כו', פירוש לשנה הבאה היא חוזרת ומתרחקת י"א יום, א"כ הוא הכל מן בריאת עולם:

ישרוט שריטה בתרופת כו', פירוש כי כל זמן שחמה עולה למעלה יקטן הצל, וכן כל זמן שיורדת למטה יגדל הצל, לפיכך בימי הקיץ הצל קטן, ובימי החורף להיפך, ובקיץ בכל יום עולה למעלה, ובחורף יורד בכל יום למטה לפיכך אין הצל של אותה שעה שוה בכל יום, כי למחר באותה שעה או עולה למעלה או יורד למטה עד שתבא החמה לאותו מקום, וזהו אם רוצה לידע שימות החמה יתרים על לבנה י"א יום, ינעץ דבר אחד בכותל וישרוט במקום שכלה הצל, ולשנה הבאה לא יגיע הצל עד אחר י"א יום, שבאותו זמן הוא התקופה: