גר"א על סדר עולם רבה ג:ב

נשתיירו שם ר"י, פירוש נשתיירו מאותן הת' שנה:

כל אשר לאיוב למשנה, פירוש אם כן גם שנותיו היה משנה, וחיה קודם לכן שבעים שנה הרי ר"י, והא דאמרינן איוב ששתק נידון ביסורין, השעבוד לא התחיל אלא משנת צ"ג לירידתן למצרים, א"כ איך נידון בשנת ע', אלא שהעצה היתה תיכף כשמת יוסף, ובאותה שנה נידון ביסורין, והיא היתה שנת ע"א לאיוב:

וכשעלו מת, לאו דוקא, אלא בשנה שאחריה, כי שנה אחת היה ביסורין, וכן אמרינן בגמרא:

ועבדום כו', כי כשמת לוי התחיל השעבוד, וכשנולדה מרים התחיל הענוי:

מכאן אמרו אחד מן האחים כו', פירוש מדכתיב וימת יוסף וכל אחיו משמע שמיתת יוסף גרם:

ויקם מלך חדש כו' ובני ישראל כו', פירוש בתוך אלו השנים היתה כל זאת:

ממצרים קי"ז שנה, כצ"ל:

ואין העינוי פחות מפ"ו שנים, כצ"ל:

מכות מצרים י"ב, לאו מכות מצרים היה י"ב חודש, שהם התחילו באייר, וג' חדשים נתעכב משה במדין באותה שנה, אלא משעה שנדבר עמו בסנה חשב אותם למכות מצרים, ורש"י ז"ל כתב שי"ב היו המכות, ואינו נראה:

וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף, כצ"ל, פירוש שבקיץ יהיה עליו העיט, ובחורף יהיה עליו בהמת הארץ, הרי י"ב חודש:

ומדי שבת בשבתו, פירוש ע"כ צ"ל על יו"ט, דאם בשבת עצמו משתעי קרא, ה"ל למכתב מדי שבת בשבתו ברישא והדר מדי חדש בחדשו, אלא ע"כ קאי על יו"ט, ורגלים הסמוכים יותר הם פסח ועצרת, ובזה מיושב נמי הגמרא גבי חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ע"ש:

ועסותם רשעים וגו', פירוש מדכתיב כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם:

והמסורות והמינים, כצ"ל:

ושנתנו חתיתם בארץ כו', היינו פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים:

מן השמים המלעיגים כו', כצ"ל:

ויצאו וראו וגו', פירוש דכתיב כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

וצורם לבלות שאול מובל לו וצורתו לבלות שאול, כצ"ל:

שפשטו ידיהם בזבול, פירוש שחרב בהמ"ק בעונותם, וכן שלא נבנה בעונותם הרי כמו שחרב: