ויוסף שאול (אלישר) צז

בדבריו כאילו לא היה מעורב מעולם ולא שייך בו דשיל"מ וע"ז הקשה המ"א ז"ל א"כ גם בדין מוקצה דהוא ס' מד"ס נימא מטעם יש ברירה אין שייך בו דשיל"מ ולמה צריך שירשום דגם באומר מכאן אני נוטל יסגי כמו שהקשו על בית הלל ד' י' ע"א דאי אמרינן י"ב אפי' באומר מכאן אני נוטל מהני ולא נקרא דשיל"מ ותירץ כמו שתירצו שם דס"ל להרמז"ל דטעמא דחכמים דחיישינן לטלטול מוקצה שלא לצורך

ומה שהקשה כת"ר שליט"א ע"ד הרמז"ל מדין דגים שבאו מחו"ל ומדין חלילין למת וכו' יכולתי לומר משם ראיה למה שאמרתי דהרמז"ל לית ליה בעירוב הקילו וס"ל דגם בעירוב תחומין החמירו עכ"ז אני אומר שאין שום ראיה מזה דבתחו' החמירו דלפיע"ד נ"ל דיש לחלק בין איסור תחומין המוצא לחו"ל דהרי הוא עצמו עובר על איסור מוקצה מד"ס ובס' מדבריהם התירו ל"כ באיסור המובא מחו"ל אין הוא עצמו עובר ע"ד סופרים ולא היה שייך לאסור עליו אלא האיסור משום גזרה שמא יביא בשבילו וכמ"ש התוס' דף כ"ה ע"א בד"ה הבא בשביל ישראל זה וכו' וז"ל תימא מה טעם זה אי הוי מוקצה אפי' לישראל אחר אסור ואי אסור לישראל ראשון בשביל שנעשה בו איסור בשבילו א"כ לישראל אחר נמי אסורי' ותירץ רש"י דשמא איסור תחומים דליכא אלא איסורא דרבנן לא אחמור כולי האי עכ"ל וברש"י גרסינן עוד וז"ל טעם אחר נראה לומר מחו"ל אסורין גזרה שמא יביא בשבילו וכו' ועי"ש ואף דרש"ל מחק גרסא זו מהרש"א כתב לקימה ונ"ל טעם לקיימה ממה דאיתא התם בסו' דעירובין דכל השו"ט היא רק על קנית שביתה של הגשמים בענין שיוכל האדם להוליכה כרגליו ואמאי לא אסרו להשתמש בהם ביו"ט משום שבאו מחו"ל ביו"ט והוי דשיל"מ אלא ודאי כיון דטעם האיסור הוא משום גזרה שמא יביא בשבילו ובגשמים דלא שייך לגזור מותרים נוכ"ל דהרמז"ל ס"ל דגם בס' תחומי' הבאים מחו"ל איכא למגזר וע"ז אסר שאם נתיר בס' יש לחוש שיבוא בשבילו ולאו משום דחמירי דאדרבא הי"ל להקל כמ"ש רש"י כנ"ל

קושיתו ע"ד הגאון רע"א ז"ל במה שרצה כת"ר לתרץ דגם התוס' ס"ל כהר"ן אלא דשאני הכא דהוי ס' גם בדינא וגם במעשה דהוו כס' במעשה וע"ז כתבו ודוחק וכו'. יסלח לי מאד כת"ר שליט"א עם שדבריו דברי חכמה וגאונות בכ"ז לא הי"ל להתוס' להעלים מעינו הקירא עיקר החילוק דהוא הס' במעשה ולא להזכירו בדבריהם דהם הדגישו רק דהכא הוי הס' בדינא והעיקר שהוא גם ס' במעשה לא הזכירו ולהכניס במילת, "ודוחק" דבר חדש שלא הזכירו אותו הוא כדברי נביאות וגם דמילת ודוחק חוזר על מה שכתבו בתחילה דבריהם וצריך "לדחוק" ולחלק ואחר שכתבו החילוק חזרו לומר שהוא דוחק

ולפיקע"ד יש לי להעיר על הגאון רע"א ז"ל שלא הביא ראיה מתוס' בכורות ד' מ"ח ע"א ד"ה דאמר רב אסי וכו' וז"ל דיש דברים דהיכא דהדין מסופק לחכמים כי הכא עשו אותו כודאי פלגא הכי ופלגא הכי וכו' ויש דברים שאמרו השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וכו' ויש דברים שאמרו שודא דדיני וכו' עכ"ל ולא הזכירו דיש דברים דאמרו אוקמה אחזקה משמע דלא ס"ל דין זה דבספק בדין אוקמינן אחזקה.