ויוסף שאול (אלישר) צו

וכו' ואמאי לא הקשו כן בביצה ל"ז ב' אמאי חבית מותרת כיון דהוי דשיל"מ ועפ"י החילוק הנ"ל יתישב דבחבית כיון די"ל יש ברירה וכאילו לא היה מעורב מעולם וכו' אין שם איסור עד שיהא שייך לומר דשיל"מ אבל במס' עירובין דלא שייך לומר יש ברירה הקשו דהוי דשיל"מ, וחילוק זה נ"ל מוסבר ומעתה הרמז"ל דהתיר בחבית של שו' מטעם דיש ברירה ממ"נ אי ס"ל כמ"ש דאם יש ברירה לא שייך בו דשיל"מ וכמו שביאר דבריו וכתב לא נחשב וכו' א"כ גם במוקצה דהוא מד"ס אמאי אזלינן לחומרא משום דהוי דשיל"מ כיון דאם יש ברירה הרי אין שייך בו דשיל"מ ולהוי דינו כדין חבית, ואי ס"ל דעיקר ההתר בדין חבית אינו מטעם יש ברירה דטעם י"ב הוא רק גורם הקולא וההתר הוא משום דבעירוב הקילו א"כ לא הוה להרמז"ל לתלות ההתר ביש ברירה כיון דאף במקום דלא שייך ברירה מותר משים דבעירוב הקילו ולא היה לו להעלים טעם ההתר שהוא משום דבעירוב הקילו

ב) הנה השעה"מ בפ"ב מהל' יו"ט הל' ו' הוכיח דרב אשי דסבר דאפי' בדרבנן דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל ה"ה דגם בספק יש להחמיר דהא בהא תליא וע"ז הקשה ע"ד התוס' בעירובין מ"ה דתירצו בעירובין הקילו הא ר"א בסו"פ משילין ס"ל דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל אפי' בעירוב וכיון דלא בטיל כ"ש דספק אסור דהא בהא תליא ולבסוף אסיק וכתב וז"ל ולענ"ד שכפי דברי ה"ה שכתבנו דהא בהא תליא והסכים הוא ז"ל לדעתו בסי' הנז' ס"ק מ"ו ע"כ צ"ל דאפי' בעירוב ספק נמי להחמיר כיון דקיל"ן כר"א דדשיל"מ לא בטיל אפי' בעירוב דהא בהא תליא כמ"ש כנ"ל עכ"ל ולפי"ז קשה איך כתב בה"ל גרושין דהרמז"ל דפסק בדין עומד על המוקצה דצריך רישום היינו כרב אשי דהוא דשיל"מ בס' דבריהם ומה שהתיר בחבית של שו' הוא משום דבעירוב הקילו שזהו הפך דבריו ממ"ש בהל' יו"ט דר"א לא ס"ל דבעירוב הקילו

ואף הרב טעה"מ ז"ל שיצא לישב קושית השעה"מ על התוס' דאיך כתבו בעירוב הקילו מאחר דר"א אמרה למילתיה בדין עירוב וכתב וז"ל ובאמת היה לי לומר דהא עיקר קושית התוס' היה מדר"א דהתוס' היו סוברים דאין חולק על ר"א בזה דסבר בדשיל"מ להחמיר ולפי"ז הקשו התוס' על האי תירוצא שם דאמר הוי ספק בדבריהם ולהקל, הא הוי דשיל"מ ותירצו התוס' דהאי שינוייא סובר בעירוב הקילו ואף דר"א גופא לא ס"ל הכי ואומר דאף בס' עירוב להחמיר מן ימר לך דר"א נקיט להאי תירוצא התם בפ' מי שהוציאוהו מ"ז ע"ב דטעמא משום דס' דבריהם לקולא מי לא יכול לסבור כאידך תירוצא שם או דאית ליה סימנים או דמי אוקינוס מינד ניידי וכו' יעי"ש

ג) ולפיע"ד אנו מוכרחים לדברי הטעה"מ אלו ליישב דלא תקשי ממ"ש התוס' ביצה ד' ל"ט ע"א ד"ה משום דהוי דשיל"מ וכו' דכתבו וז"ל והכא גבי תחומין שאני דחמירי עכ"ל דלשון זה דכתבו תחומין דחמירי לכאורה סותר למ"ש בעירובין דבעירוב הקילו ועל קושיא זו כבר עמד עליה הגאון זאב בן אריה ז"ל והניח בקצ"ע, אולם לפי דברי הטעה"מ אין שום סתירה דהא דכתבו דעירובין חמירי היינו על מילתיה דר"א דאיירי ביה דלדידיה לא אמרינן בעירוב הקילו וא"כ הרמז"ל דפסק בדין חבית של שו' להקל לא הוי מטעם דבעירוב הקילו כיון דהוא פסק בעומד על המוקצה דאסור משום דר"א דהוי דשיל"מ ובודאי דטעם ההתר הוא משום דיש ברירה וכמו שביאר