ויוסף שאול (אלישר) צב

בענין ברירה ג

רה"ר גרסינן ביצה ל"ז ב': אתמר שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, רב אמר חבית מותרת ובהמה אסורה, (קסבר יש ברירה) ושמואל אמר חבית נמי אסורה (קסבר אין ברירה) וכו' מאי הוה עלה, ר' הושעיא אמר יש ברירה (וחבית ובהמה מותרין) ור' יוחנן סבר אין ברירה, (ושניהם אסורין) ותריך וסבר ר' הושעיא יש ברירה והתנן המת בבית וכו', ומסיק כי לית ליה לר' הושעיא ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית ליה

ופסק הרמב"ם כרב דחבית מותרת, והטעם כר' הושעיא דיש ברירה בדרבנן, וז"ל בפ"ה מה' יו"ט ה"כ: וכן שנים שלקחו בהמה בשותפות וכו' אבל אם לקחו חבית בשותפות וחלקו אותה ביו"ט הרי חלקו של כל אחד כרגליו, הואיל ותחומין מדברי סופרים יש ברירה בהן, ונחשוב כאלו חלק שהגיע לזה היה ברור לו ומובדל בחבית מערב יו"ט וכאלו לא היה מעורב עכ"ל

עוד פסק בפ"ב מה' יו"ט ה"ט: העומד על המוקצה מערב יו"ט בשנה השביעית שכל הפירות הפקר צריך שירשום ויאמר מכאן עד כאן אני נוטל, ואם לא רשם לא יטול, עכ"ל. והיינו כחכמים דר' אליעזר בביצה ל"ד ב', והטעם דצריך רשום. פי' רש"י שם, משום דאין ברירה

והקשה המג"א בסי' תצ"ה סי"ק י' הואיל והרמב"ם פסק בדרבנן יש ברירה א"כ למה הצריך רשום על המוקצה, ומסיק דלהרמב"ם שהצריך רשום ע"כ לאו משום ברירה אלא מטעם אחר

ובצל"ח ביצה ל"ח אי. וכן בשער המלך פ"ג מה' גרושין ה"ד תירצו לקושית המג"א עפ"מ שכתב הר"ן, דהא דקיי"ל בדאוריתא יש ברירה ובדרבנן אין ברירה, היינו מטעם ספק דמספקינן אם הלכה כמ"ד יש ברירה, או כמ"ד אין ברירה, הלכך בדאורייתא אזלינן לחומרא ככל ספק של תורה, ובדרבנן לקולא, יוצא דלדינא כל דבר התלוי בברירה נעשה ספיקא דדינא, ולפי זה אפשר לומר דשאני ספק מוכן התלוי בברירה, לספק תחומין התלוי בברירה, דספק מוכן הואיל ויש לו מתירין ספיקו אסור כדר אשי ביצה ד' א'. ולפיכך פסק הרמב"ם דעומד על המוקצה צריך רשום, אבל ספק תחומין מותר, דבעירוב הקילו אפילו דבר שיש לו מתירין כדאיתא בתוס' ערובין מ"ה ב' ד"ה איבעית ז"ל: הוי ספק דבריהם, אע"ג דהוו דבר שיש לו מתירין ואמר רב אשי בריש ביצה דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל אפילו בספק של דבריהם, בעירוב הקילו עכ"ל, ולפיכך שפיר פסק הרמב"ם חבית מותרת כרגליו דיש ברירה משום דבעירוב הקילו

ואעפ"י שדבריהם נכונים שפתים ישק, מ"מ מה נעשה שהרמב"ם חולק על התוס' בזה וסובר דספק תחומין נמי אסור דהנה אמרינן בביצה כ"ד ב' אמר רב פפא נכרי שהביא דורון וכו' ואם אין מאותו מין במחובר, תוך התחום מותר חוץ לתחום אסור ונחלקו שם רש"י והגאונים היכא דהוו ספק אם הביא מתוך התחום או מחוץ לתחום, לדעת הגאונים ספק אסור ולדעת רש"י מותר, והרמב"ם פסק כדעת הגאונים, וז"ל בפיה"ם ביצה פ' אין צדין ד"ה מצודות: וכן דגים שנתאמת אצלנו שלא נצודו ביו"ט ולא באו מחוץ לתחום שהן