ויוסף שאול (אלישר) ט

ע"ב בזמן שהדרך וכו' עיין רש"י דמפרש כשאין דרך יוצאה מאותה העיר שיש בה ע"ז לעיר אחרת זה הוא דרך מיוחדת וכו' וקשה מה יענה להברייתא לקמן (י"ב ע"א) ולא מתוכה לעיר אחרת וחכ"א בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אם כבר יש יציאה מאותה העור לעיר אחרת איך יכול להיות דרך מיוחדת לאותו מקים דבריהם סותרים ועיין להר"מ שפירש שאם יש דרך אחרת ללכת לאותה העיר מלבד הדרך הזאת

דף י"ב ע"ב גמ' פרצופות למה לי וכו' וא"ת דנימא דפרצופות אצטריכא ליה לאשמועינן דאפילו דאינו נראה אסור מדנקטא הברייתא דין דאם אינו נראה בכולהו ובפרצופות לא נקטא זה ונ"ל דדין זה הוא פשוט דפרצופות הם רק שהמים עוברים מפיהם ומקלחים החוצה ובנקל יכול להתרחק איזה צעדים ולשתות או שיקבל המים בידו וישתה באופן דדין פרצופות לא אצטריך לא לענין איסורא משום דאין בו סכנה דאי לא שתי מיית ולא להתירא דלמה לו להראות דאין נראה מכיון דיכול לשתות בהיתר גמור כמ"ש, וראיתי להמרש"א שכתב ובהכי ניחא נמי משום התירא דאינו נראה קתני מעין ולא סגי ליה בהא דקתני פרצופות עכ"ל עיי"ש דדבריו תמוהים דלאו סיפיה רישיה דאחר שכתב דואינו נראה דמעין נקטיה איידי דנקט ברישא וכו' איזה קשר יש בהרגש שהרגיש שעליו כתב ובהכי ניחא, ועיין להרב קרני ראם דהצריך דבריו בצ"ע מטעם קושיא דסוף סוף לא ניחא, ולפי האמור אחהמ"ר אין מקום לקושייתם דשאני טובא דין מעין דיש בו סכנה מדין פרצופות שיש לו דרכים בהיתר גמור דהיינו שיתרחק וישתה או שיקבל המים בידיו וראיתי לשלטי הגבורים דכתב וז"ל וגבי ישב לו קוץ כתב הטור ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר, מעין המושך מים בפני עכו"ם לא ישחה וישתה ואפילו אי מיית אי לא שתי, פרצוף המקלח מים בכרכים לא יניח פיו על פיו וישתה מתני שנראה כמנשק לעכו"ם, מיימוני השמיט דין המעין משום דדין פרצופות והמעין חד הוא כדמוכח התם בגמ' בפ"ק דמס' ע"ז י"ב ונקט מנשק ושבק לה משתחוה משום רבותא דאיכא רבותא טפי במנשק שאינו כ"כ אסור כמו משתחוה וצ"ע בטור שהביא דין המעין וגם דין הפרצופות ובמעין פירש דאפילו מות אי לא שתי לא ישתה ובפרצופיט השמיטו, ועוד דגבי קוץ ומעות כתב דאם אינו נראה כמשתחוה מותר וגבי מעין השמיטו ובשלמא לגבי פרצופין בדין השמיטו דגם הברייתא השמיטה והטעם לדעתו הוא משום דבפרצופות אי אפשר שלא יהא נראה כמנשק, אבל גבי מעין דבברייתא שם איתא דאם אינו נראה כמשתחוה מותר למה השמיטו הטור עכ"ל ובאמת אחהמ"ר מכבוד גאונו דבריו נפלאו ממני ולא זכיתי להבינם. ראשונה במ"ש דדין פרציפות ומעין חד הוא כדמוכח בגמ' דאין שום הוכחה מהגמרא שהם חד ואדרבה הוא פחות ממעין ולזה הקשו פרצופות למה לי דאפילו במעין שיש סכנה אסור כ"ש פרצופות והטעם דהרמב"ם לא פסק דין מעין הוא כמ"ש ה"ה דלא היה בנוסחתו. ב' ומה שהצריך צ"ע על דברי הטור דבמעין נקט אפילו אי מיית אי לא שתי ובפרצופות השמיטו הוא סייעתא למה שאמרנו דבפרצופות אין שום סכנה משום שיכול לשתות מחוץ לפיהם לכן אין צורך למצוא היתר באם אינו נראה ומטעם זה השמיטתו הברייתא ולא כמ"ש דאי אפשר שלא יראה כמנשק. ג' ועל קושייתו דהשמיט במעין דין דאם אינו נראה הוא פשוט שכיון דנקטיה