ויוסף שאול (אלישר) פ

שילדה הא קמן שאינו חושש שיהיה לו בנים מן הגויה ולכן כשבאה להתגייר צריכה להמתין ג"ח ובלא"ה תירוץ תוס' זה אינו עיקר להלכה ומו"ז ז"ל כתב זה לרווחא דמילתא שהרי כתב מרן ז"ל סי' י"ג דגיורת שהיתה נשואה אפילו נתגיירה לבדה צריכה להבחין ולתירוץ תוס' הזה דווקא גר וגיורת אבל גיורת לבדה אין צריכה להמתין ועיין לה"ה דעיקר חיליה דהרמב"ם דגיורת שהיתה נשואה צריכה להמתין מההיא דגר וגיורת עיין בלח"מ ומזה יש להעיר על דברי הרב משפטי עוזיאל בח"א ביו"ד סי' י"ד שכתב לתירוץ זה עיקר להלכה שהרי כתב מרן דגר וגיורת צריכה להמתין ועמו הס"ר

כתב עוד דהא דאצטריך אביי לטעמא דמכי יהבא דעתה וכו' וכן משום דשמעו ממרייהו וכו' היינו לסברת רבא דמשמשות במוך אבל לסברת אביי דמתהפכות לא צריכנא להאי וכו' עכ"ל, לא ידעתי מאין שאף החילוק הזה מלבד שאין שום סברא והגיון דמה לי משום דמשמשות במוך או דמתהפכות אם הוא בזנות ודאי שהיא מנטרא נפשה שלא תתעבר ובזה אין פלוגתא ואם הוא בנשואות כמו שלא משמרות עצמן כי אם מכו יהבא דעתן לאגיורי לשמש במוך כך לא מתהפכת כי אם מכי יהבא דעתן לאגיורי דלמה תמנע מלהתעבר מבעלה ועוד רש"י בד"ה הוא דאמר כר"י כתב וז"ל דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע קדושה לזרע שלא בקדושה כדלקמן עכ"ל, הרי דתפס טעמו של אביי וכתב כיון דדעתה לאגיורי וכו' וכן כתבו כל המפרשים והפוסקים

איך שיהיה את כל זה כתבתי לא לענין דינא כי מי אנכי אשר אבא אחרי פוסקים ראשונים או אחרונים להסכים או לחלוק חלילה על דבריהם ורק כונתי לגול מעל כבוד הרמ"ז ז"ל אי הבנה בדברי הריב"ש ז"ל

והנני מעתיק לפני הקורא דברי הריב"ש בתשוב' אשר מהם יבין כל מעין כי צדק עט"ר הגאון מו"ז זצוק"ל בעיקר סמוכותיו על תשובת הריב"ש ובכדי לקצר בהוכחות על כל דבור מדבריו הנני מותח קו תחת כל דבור להדגיש כוונתו שהוא מסתמך רק משום שילדה והילך לשון התשובה בסו' רי"ז אות באות תיבה בתיבה. שאלה ראובן ופילגשו בלא קידושין ובלא כתובה נתייחדו ועמדו יחדיו כמה שנים לעיני כל רואה וילדה לו בן והניקתו גמלתו והיא יושבת תחתיו ואח"כ הוציאה מביתו והיא רוצה להנשא אם צריכה להמתין ג' חו' להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני אם לא לפי שלא אמרו ז"ל אלא אשה שנתגרשה או שנתאלמנה וכן הר"ם ז"ל כתב שהמזנה א"צ להמתין מפני שהוא שומרת עצמה שלא תתעבר וכן אנוסה ומפותה א"צ להמתין עכ"ל, אעפ"י שזו אינה שומרת עצמה שלא תתעבר אדרבה כוספת ומתאוה להריון

תשובה מ"ש הרמב"ם ז"ל אינו מוסכם מן הכל כי הוא פסק כריו"ס שמתיר אנוסה ומפותה לינשא תוך ג' חו' משום דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר כדאיתא במס' יבמות דף ל"ה וכן פסק הרב אלפסי ז"ל וקצת מן האחרונים ז"ל אבל הרבה מן הגאונים ז"ל ומן האחרונים ז"ל והרא"ש ז"ל מכללם פסקו כרבי יאודה באנוסה ומפותה דאסר משום דמשמע מסוגיא דהתם דשמואל ס"ל הכי דלא שרי אלא בזנות דקטנה משום דקטנה גופא בנשואין גזרה ובזנות דקטנה דלא שכיח לא גזרינן אבל בגדולה שכיח וגזרינן גדולה בזנות אטו גדולה בנשואין אף אם נאמר דמשום היא גופא לא אסירא